יודע שמסתמא העלו שרשור על זהמבשר שלום
אתמול קראתי מגילת איכה בטעמים-הדמעות היו מאוד קרובות.
שירים כמו "ובאו זרים למקדשי" כמעט ומורידות דמעות.
קשה לשיר "שבתה עבודה מאריאל".
אחר כך המשכתי בישעיה מפרק מ' והלאה(נבואות הנחמה),וכן,שמחתי מאוד.
אבל משום מה לא מרגיש את הכאב היום יומי.
לא מרגיש משהו מיוחד בברכת בונה ירושלים.
יש לציין שחשבתי להתחיל להגיד תיקון חצות,לבינתיים לא אומר.
אשמח לעצות איך לעורר את הרגש והרצון,שאיפה אמיתית לבניית בית קודשנו?
אצרף קינה לט' באב.

שְׁבִיָּה עֲנִיָּה בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה
לְקוּחָה לְאָמָה לְאָמָה מִצְרִיָּה
מִיּוֹם עֲזַבְתָּהּ לְךָ הִיא צוֹפִיָּה
הָשֵׁב שְׁבוּתָהּ רַב הָעֲלִילִיָּה
וְאֹם עֲשִִׂירִיָּה תִּהְיֶה שְׁלִישִׁיָּה
וְחִיש קַל מְהֵרָה וּבַשְּׂרָהּ בְּאֵלִיָּה
רָנִּי בַּת צִיּוֹן הִנֵּה מְשִׁיחֵנוּ                     
לָמָּה לָּנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ.

מְחוּצִים וּלְחוּצִים סוֹבְלֵי מַעֲמָס
בְּזוּזִים וּגְזוּזִים נְתוּנִים לְמִרְמָס
עַד אָנָה יְיָ אֶזְעַק חָמָס
וּלְבָבִי בְקִרְבִּי הִמֵּס יִמָּס
זֶה כַּמֶּה שָׁנִים עוֹבְדִים לָמַס
יִשְׁמָעֵאל כְּאַרְיֵה וְעֵשָׂו כְּתַחְמָס            
זֶה יַנִּיחֵנוּ וְזֶה יִקָּחֵנוּ

הֲקוֹלֵךְ זֶה הַקּוֹל גּוֹלַת אֲרִיאֵל
עִלְזִי וְצַהֲלִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל
לְעֵת הָרָשׁוּם בְּסֵפֶר דָּנִיאֵל
וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל
וְיִקְרָא עַל הָר וּבָא לְצִיּוֹן גוֹאֵל
אָמֵן וְאָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה הָאֵל                      
כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ כֵּן תְּשַׂמְּחֵנוּ

בעז"ה שנזכה לבוא הגואל בקרוב.
"צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל"(ישעיה יב ו)
לשום אבלי ציון פאר תחת אפר.
מי שיכול לעזור,אשמח לעצות.
תודה רבה.
מתייג:
@חסדי הים
 @נפש חיה.
@והוא ישמיענו
@ברגוע
@כבתחילה
@אנשים חכמים
תתחיל בתיקון. מעלתו גדולה!נפש חיה.
אם תרצה אמסרש לך בהמשך.
אשריך!ברגוע
קודם כל זה שיש לך רצון לרצות זה דבר גדול.
איך מחזקים עוד יותר את הרצון?
בעיקר ללמוד על האור הגדול של בית המקדש, ולמה הוא כ"כ חסר לנו.
ואז להתבודד על זה-
לשבת בנחת וביישוב הדעת ולהכניס את הדברים ללב.
ולהתפלל לה' שנזכה לרצון אמיתי לגאולה.
לפעמים ניגון/שיר עוזרים (תיתן אחרית לדוג') לפתוח את הלב, וכמובן גם מזמורי תהילים או תיקון חצות.

להגיע לבכי זאת מעלה, אבל שלא יהיה מאולץ.

אולי אני יוסיף עוד בהמשך..
יפה מאוד!והוא ישמיענו
מתחבר לדברים שכתבת ⁦
תודהברגוע
גם אתה כתבת דברים יפים וחשובים
ישר כח על הנושא החשובוהוא ישמיענו
גם אני אשמח מאוד לעצות בנושא...

ובכל זאת אגיד מה שלדעתי:
אני חושב שמה שצריך זה לחיות את התורה. ברגע שנחיה את מה שאנחנו לומדים- פירוש: שכל העולם שלנו, כל המהות שלנו תהיה בתוך זה- אז ממילא אנחנו נרגיש את החיסרון.
אז אנחנו נרגיש מה זה אומר "מיום שחרב ביהמ"ק בטל השמיר ונופת צופים, ופסקו אנשי אמנה מישראל", "אין יום שאין בו קללה, ולא ירד הטל לברכה, ובטל טעם הפירות"; מה זה ביטול הסנהדרין, מה זה ביטול הנבואה וכו' וכו'.

איך חיים את התורה?
לענ"ד שלושה דברים:

א'. הגברת האמונה- להפנים שהתורה היא אמת לאמיתה. ככל שתאמין יותר בתורה ככה תתחבר אליה יותר. כי אתה תהיה מוכן לקבל ממנה, אתה תהיה כלי לקבל את התורה. כמובן שבבסיס לזה זה מידת הענוה. איך זה עובד? לדוגמא: כאשר אתה לומד ברייתא של חז"ל, נניח את אגדות החורבן בחז"ל. ומשהו נראה לך מוגזם או לא הגיוני- אתה יכול לומר: טוב, הרי חז"ל אוהבים להגזים כידוע (כי הרי גם במקומות אחרים חשבתי שהם מגזימים אז גם כאן אותו הדבר...) ו-זהו; פטרת את עצמך מלהבין את הענין. אבל אם אתה בא בגישה של ענוה- אתה אומר, הרי כל מה שחז"ל אומרים הוא אמת לאמיתה! ואם אני לא מבין כנראה שהבעיה היא בי. כי ראשונים ליבם כפתחו של היכל וכו'.. ואם ראשונים כמלאכים אנו כבנ"א (ששני הדברים הללו נאמרו מפי חז"ל, עאכו"כ אנחנו שרחוקים מעולם המושגים והטהרה של חז"ל). ואז פתחת לעצמך פתח להבין את דברי חז"ל יותר לעומק.
גם אם לא הכל נבין- לפחות נוכל להיכנס קצת לפתיחה של תורה, להיות מחוברים אליה ולחיות אותה.

ב'. וכאן זה מתחבר לענין השני- ההבנה. ככל שמאמינים יותר בתורה, כך מנסים יותר ויותר להבין אותה. ולכן אם אינני יודע מה הפירוש של 'נופת צופים', במשמעות הפשוטה או היותר עמוקה- איך אדע מה החיסרון שחסרנו? אם איני יודע מהו רוה"ק או נבואה- כיצד אתחבר לזה? ואם איני יודע מה המשמעות של ביהמ"ק- איך אדע וכש"כ ארגיש מה החיסרון שחסרתי?

ג'. לימוד. כמובן, כדי להפנים את הדברים צריך ללמוד כל הזמן כדי שאני אשתנה. שאהיה רוחני. כדי שהתורה תתקן אותי ותשנה אותי. ככל שנלמד יותר- כך נתחבר יותר.

עכשיו אני רוצה להעיר רק עוד הערה אחת (אני מקוה):
הרב קוק זצ"ל אומר (במאמרי הראי"ה, ח"ב- שיעורים בספר הכוזרי, ג'): "והמבוקש הזה, מבוקש האמונה, הננו היותר ראשון, היותר חזק, והיותר אחרון".
לענ"ד מה שהרב אומר כאן (עיי"ש; עיקרון שראיתי כמה פעמים אצל הרב) שיש אמונה בסיסית- טבעית שהיא רגש. אח"כ מתפתח אצל האדם כח השכל שמנוגד אל הרגש (לא כאן המקום להרחיב. ממש בשתי מילים- השכל הוא מחלק בין דברים ומפריד והרגש מאחד), והתכלית היא להגיע אל אותו רגש אמונה טבעי מכח השכל (מבוקש האמונה הוא היותר ראשון- טבעי אבל מצומצם, והיותר אחרון- תכליתי ומפותח).
עיין שם בדברים, כי הדברים הם נפלאים...

למה אני אומר את זה? כי זה הענין. צריך להתחבר לתורה דרך השכל, להתאמץ ולשקוד על דלתי התורה, ומתוך הבירור הזה נזכה בע"ה להתחבר אל התורה, ולהתחבר אל כל הדברים שחסרנו.

ואם הגענו עד לכאן, אז נזכרתי בעוד עניין:

ד'. לחשוב כל הזמן על המהות של המצוות שאנחנו מקיימים. אני ממליץ לך מאוד (!!) ללמוד את אורות התחיה ה' הלכה למעשה; הרב מדבר על זה שאנחנו חיים בהעתקות, בתורה שלא מופיעה בשלימות. לכן, כשמקיימים מצוה, ובמיוחד מצוות התלויות בארץ- כערלה ונטע רבעי, לדמיין שאנחנו נותנים את זה לכהן.

כשאנחנו מתפללים- לחשוב שבאמת "ונשלמה פרים שפתינו". שהמציאות שלנו איננה שלימה. חסרה לנו עבודת הקרבנות, שאמרו עליה חז"ל: "אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ".
אע"פ שנכון, אנחנו כל כך רחוקים מזה כרחוק שמים מארץ מזמן חורבן בית המקדש, עד שעולם הקרבנות (וכל המצוות שתלויים בכך) כל כך זר לנו. והקרבן מראה על אחדות ה', ומקרב אותנו אליו, ומראה על אחדות עמ"י (מהר"ל, נתיב העבודה, פרק א').

כמובן שזה הרבה עבודה של התבוננות ולימוד. ובניית יחס נכון לתורה ולהקב"ה. "על עזבם את תורתי- שלא ברכו בתורה תחילה" (וכמובן מהר"ל בהקדמה לתפארת ישראל).
זהו. פשוט לבסס את זה בנפש. כך לענ"ד

בהצלחה לכולנו!
וכפי שאמרתי בפתיחת הדברים- גם אני מנסה למצוא דרכים איך להרגיש את זה יותר ויותר...
ישר כח!! נושא חשוב מאוד. מהחשובים ביותר לדעתי




* הערה: כמובן שנעזרתי בספרים כדי לכתוב את המקורות...
תודה רבה רבהמבשר שלום
קראתי ממש מילה במילה.
אני אחזור שוב מחר בעז"ה כדי להפנים.
אורות התחיה זה בתוך אורות,נכון?
זוכר שניסיתי.להתחיל למהלך האידיאות בישראל,ואורות א"י,ולא היה לי קל.
נכוןוהוא ישמיענו
אורות התחיה לענ"ד זה יותר קל
אוקי,תודהמבשר שלום
אשריך צדיק! אתה כבר במקום מעולה!חסדי הים
טבעי הדבר שיהיו זמנים שיותר תרגיש את האבל וזמנים שפחות.

לי הכי עזר דבר שמרגישים אותו כל היום. כמו:
אני מנסה לאכול רק אוכל פשוט, ולהימנע ממאכלים עם סוכר ומעדנים.
לפעמים זה קשה. נגיד, היום היה אזכרה, והיה שם לזניה שהתאויתי מאוד לאכול, אבל בסוף זה מזכיר לך שעכשיו יש אבל.

אז תיקח משהו מעשי שהוא לא יותר מדי קשה, אבל כן פרוס לאורך היום.

עוד דבר, שלימוד מדרש רבה על איכה מאוד משפיע עלי להרגיש ולצייר לעצמי את החורבן.
..והוא ישמיענו
לגבי איכה רבה- בהחלט מומלץ. משתדל כל שנה בתשעה באב ללמוד וזה ממש מתאר את המציאות בירושלים שלפני החורבן, בזמן החורבן וכו'...

@שרהמרים
גם של צרות אחרות כמו מרד בר-כוכבאחסדי הים
נכון תודה רבהמבשר שלוםאחרונה
חלק מאיכה רבא עשיתי שנה שעברה,עשיתי את הלימוד בגיטין,וגם ירושלמי בתענית-נראה לי שזה פרק רביעי.
מה אתם חושביםהתלמיד העייף

הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??

עצוב ממשכְּקֶדֶם

אופייני לג'ן זישבורת,לב

והלוואי שיתעוררו מחשבות

תלוי מה הגיל שלוחושבת בקופסא

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

יישר כוח לכם!!נחלת

זה לא המקרה...התלמיד העייף

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

הוא לא הזמין או שהחברים לא הגיעו?חושבת בקופסא

הזמיןהתלמיד העייף

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

מאוד יפה מצידך. תבורךנחלת

באסהארץ השוקולדאחרונה

תלוי במרחק מהמקום ועם מי הוא שמר על קשרארץ השוקולד

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

מה דעתכם על השיר שהכנתי? (איאיי)כולנו הביתה
מקסים! מאוד זורם, קליט, המוסיקה קצבית. יישר כויח!נחלתאחרונה

פוליןנחלת

האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע

לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?

חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת

כזה עכשיו.

הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה

של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר

מהודר, וצניעות.

נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.

הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.

יישר כוח!

.

רק אתרים יהודיים מלפני השואה?פשוט אני..

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

חושבת שאפשר אבל לא רק הם יהיו בדיכאון תודה רבה!נחלתאחרונה

אין מספיק מקום בשרתים של ערוץ 7פשוט אני..

אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈

כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳

הדסה הדסה למה את הלב שלי לקחת הדסההה קפיץ

אממ… בנותבנות רבות עלי

מה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?

שלכן*בנות רבות עליאחרונה

שנים לא הייתי פה.הלב בוער למלך!

לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים

אתה קיים גם מחוץ לווצאפ???אריק מהדרום

לאט לאט חוזרים למקורותהלב בוער למלך!אחרונה

הפיצ'ר האהוב עליי בתקופה הזועשב לימון

שנכנסים לאתר אינטרנט והוא מציע לי לאשר שימוש בקוקיות 🤭

אם יש שיער מספיק ארוך אני מאשרת

עד עכשיו אני לא מבינה מזה הקוקיס האלהנחלת

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

תודה!נחלתאחרונה

משה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

עוד פעם גולש יותר זמן ממה שתכננתיחוזר תמיד לאשתי

בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.

כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.

לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.

מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?

כמו בקניון, מטשטש תחושת זמןעשב לימון

ונועד להיות כזה.

את מבלה הרבה בקיונים?משה

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

לא הרבהעשב לימון

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אולי בגלל שאני רגיש מאוד אף פעם לא אהבתי קניוניםמשה

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

מה זה חיות כיס אאלט?נחלת

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

חיות כיס זה שם של פודקאסט על כלכלהעשב לימון

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

מעניין שגם אני החלטתי לכתוב את הקיצור הזה...נחלת

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

כאן ההבדל, בהכללה גסה, בין גברים ונשיםפ.א.

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

ובין הציפיות השונות בין גברים לנשיםעשב לימון

מנשים מצפים יותר

מצפים יותר כלומר בקניון?משה

מצפים להיות יותר מטופחותעשב לימון

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אה. כן. ציפיות מגדריותמשה

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

אני כן. אבל בתנאים שלי עשב לימון

נכון מאודפ.א.

אני באמת דקה מחזירה תשאלה אליךSeven

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

הממחתול זמני

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

אפשרoo

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

נכון. כמו גלגל שיניים.נחלת

אומנם לא קשור רק לגלישהשמעונה

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

אני חושבתoo

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

  1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

  2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

  1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

  2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

כנראה שיש לך יותר מידי זמן פנוי?פ.א.

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

אינטרנט זה אתגר קשוח. והבחירות לא חד משמעיות.משה

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

אצל מי שזה צורך מקצועי, כמותך, ההסתכלות אחרתפ.א.

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

בספריה אפשר להאבד בדיוק כמו באינטרנטמשה

נכון. לזה התכוונתיפ.א.

הזכרת לימשה

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

שיר נוסטלגי מקסים 😻פ.א.

נכון. אבל זה אחרת. לספריה, בעיני, יש שם יותר טובנחלת

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

אני לא נמשך לויזואלימשה

רק לקריאה.

יש אפשרות בפלאפון של איכות חיים ובקרת הוריםארץ השוקולד

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

גם במחשב אפשר להגדיר זמן? כדי להגביל? ואם אכן, איךנחלת

אבל כבר לא ילדה ולא צריכה להיות תחת בקרת הורים …פ.א.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

לא יודעארץ השוקולד

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.

חן חן.נחלת

לכל הפחות screenzenשבורת,לב

נכון. גם אני חשה כך. אז אתמול לא פתחתי. בכוח!נחלת

אנימרגישה שזה ממש כמו התמכרותשמעונה

זה לא כמו; זו התמכרות שצריך להיגמל ממנה.נחלתאחרונה

זה הכל גלישאות...4ne1

אולי יעניין אותך