עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ו' באב תשע"ח 19:21
קודם כל , החרטה שלך מראה שבאמת אכפת לך. ואשרייך.
אשריך שאת רוצה טוב!
דבר שני , התשובה שהבעת בבכי ובהבנה שמה שעשיתם לא בסדר- היא פתח נפלא להתחלה חדשה!
נכון, נכשלתם. הגעת למקום שלא חשבת שתגיעי,
נפלנו. השאלה היא אם אנחנו יכולים לקום, ואיך נעשה את זה.
ובשביל זה יש לנו דרך תשובה שהורו לנו חז"ל.
כותב רמבם בהלכות תשובה כך (פרק א הלכה ב)
"כיצד מתוודה?--אומר אנא ה' חטאתי עוויתי פשעתי לפניך[=וידוי] , ועשיתי כך וכך,[=הכרת החטא] והרי ניחמתי ובושתי במעשיי[=חרטה אמיתית], ולעולם איני חוזר לדבר זה [=קבלה לעתיד]. זה הוא עיקרו של וידוי; וכל המרבה להתוודות ולהאריך בעניין זה, הרי זה משובח."
דבר שלישי
נראה לי שכחלק מהתיקון כדאי לך לדבר עם מישהי גדולה שנעים לך איתה ושתרגישי בטוח לדבר איתה על
העניין של המטרה/ הקושי בשמירת נגיעה. מתוך שתביני מה החשיבות של השמירה , יכול להיות שיהיה לך קל יותר בהמשך.
אמרו חז"ל דבר נוסף-
כל אהבה שהיא תלויה בדבר (= מבוססת על או כתנאי למשהו)
בטל דבר - בטלה אהבה (= אם התנאי לא מקויים, אין אהבה. דוגמא- אם תתני לילד שלך דמי כיס, את תהיי ממש נהדרת ו"איזה אמא מקסימה את שמרשה לקחת!" אם תגבילי את הילד הוא יאמר שאת "אמא רעה ולא מתחשבת וכולם הולכים!" )
אהבה
שאלה/שאלות למחשבה-
# את רוצה מישהו שאוהב אותך רק כי הוא מקבל ממך משהו? ומה יקרה שלא תתני לו את מה שרוצה?
# מה את חושבת על היחס הזה? זה הוגן?
# את רוצה קשר קדוש בבוא העת בע"ה בחופתך?
# אכפת לך הקשר שלך מבורא עולם, או יותר אכפת מה ה " חבר" יאמר עלייך? (בנינו, אם הוא אוהב אותך, למה הוא גרם לך להרגיש רע, ואולי אפילו מנוצלת?? למה הוא ניצל את זה שתרשי לו? וכי זאת אהבה אמיתית?!?)
סיכום
א. תשובה , חרטה, הבנת חומרת הדברים וקבלה לעתיד.
ב. חלק מהקבלה לעתיד הוא תיקון=
סור מרע:
1) הכרת ועזיבת החטא = החבר. ( הבנה למה הוא חטא? הרי הוא ילד... אבל הוא גם יהודי שחייב במצוות!)
2) תשובה על המעשה = לימוד למה זה רע, מה היחס הנכון למצוות השם (ובפרט בנוגע לצניעות הבת), טעמי המצוות או האיסורים (בפרט בין בנים לבנות) המונעים קרבת ה' , ו -
3) לימוד ההלכות למניעת מצבים כאלו- הלכות צניעות, ייחוד, והבנת הכח הנפלא שיש בידיים שלך, להקמת משפחה קדושה בעמישראל.
מי שבאמת מחפש טוב- הקדוש ברוך הוא עוזר לו
והלימוד של ההלכות למעשה, בורא מלאכים שומרים על האדם ומצילים אותו מן החטא (הגר"א)
אסיים ואומר שמעלת התשובה גדולה מאד,
כותב הרמבם כך בהלכות תשובה פרק ז:
" התשובה מקרבת את הרחוקים:
אמש היה זה שנוי לפני המקום, משוקץ ומרוחק ותועבה; והיום הוא אהוב ונחמד, קרוב וידיד. וכן אתה מוצא שבלשון שהקדוש ברוך הוא מרחק את החטאים--בה מקרב את השבים, בין יחיד בין רבים: שנאמר "והיה במקום אשר ייאמר להם, לא עמי אתם, ייאמר להם, בני אל חי" (הושע ב,א), ונאמר ביכוניה ברשעתו "כתבו את האיש הזה ערירי . . ." (ירמיהו כב,ל), "אם יהיה כוניהו בן יהויקים מלך יהודה, חותם על יד ימיני" (ירמיהו כב,כד). וכיון ששב בגלותו נאמר בזרובבל בנו "ביום ההוא . . . אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי, נאום ה', ושמתיך, כחותם" (חגיי ב,כג).
ח [ז] כמה מעולה מעלת התשובה:
אמש היה זה מובדל מה' אלוהי ישראל, שנאמר "עוונותיכם, היו מבדילים, ביניכם, לבין אלוהיכם" (ישעיהו נט,ב). צועק ואינו נענה, שנאמר "גם כי תרבו תפילה, אינני שומע" (ישעיהו א,טו). ועושה מצוות וטורפין אותן בפניו, שנאמר "מי ביקש זאת מידכם, רמוס חצריי" (ישעיהו א,יב), "מי גם בכם ויסגור דלתיים" (מלאכי א,י), "עולותיכם ספו על זבחיכם, ואכלו בשר" (ירמיהו ז,כא).
והיום הוא
מודבק בשכינה, שנאמר "ואתם, הדבקים, בה', אלוהיכם" (דברים ד,ד).
צועק ונענה מיד, שנאמר "והיה טרם יקראו, ואני אענה" (ישעיהו סה,כד).
ועושה מצוות ומקבלין אותן בנחת ושמחה, שנאמר "כי כבר, רצה האלוהים את מעשיך" (קוהלת ט,ז).
ולא עוד אלא שמתאווים להם, שנאמר "וערבה, לה', מנחת יהודה, וירושלים--כימי עולם, וכשנים קדמונייות" (מלאכי ג,ד)."
בהצלחה גדולה!
"מאוהבת במישהו שהיה כל החיים שלי...." את בטוחה שכל החיים שלך להשקיע במישהו אחד שספק אם הוא אוהב אותך ומכבד אותך, זה שווה?
האהבה הזו שמסחררת, אין בה ממש. כשתתפכחי תראי שהיא רק סחררה אותך ותו לא.
ברוך ה' שידעת לקום ולהבין שזה לא נכון לך כרגע.
בע"ה יגיע זמנך ותבני בבוא היום
בית קדוש וטהור שתשמחי בו באמת!
עד אז תשקיעי בבניין האישיות שלך, בשמחת החיים שבגילך , בתחביבים , בלימודים שיעזרו לעתידך
ובע"ה תראי פירות מבורכים וטובים!
אשריך!
נ"ח.