חוק הלאום- אתם בעד, נגד או שלא ממש חשבתם על זה?סתם 1...
הרי להגדיר את המדינה כ"יהודית" זו לא מילה ריקה. התוכן הוא תוכן שהבסיס שלו הלכתי, הרוב שמצביע עליו לא ממש שומר הלכות או יודע על מה הוא מצביע מבחינה הלכתית.

אז איזו מין חשיבות, אם בכלל, יש לחוק כזה בהיבט חברתי?
יהודי הוא יהודי גם אם אינו שומר תורה ומצוות.קוד אבל פתוח
ולכן גם יש ערך ברוב יהודי ושליטה יהודית בארץ גם אם לא כולם שומרים תורה ומצוות.
אבל אתה מבין שזה קשר חד צדדי.סתם 1...
אתה מחפש כיצד להגדיר אדם, שכלל לא מעניין אותו מה הוא. הבן שלו והבת שלו בהכרח בזמן מן הזמנים לא יהיו יהודים. מתוך חינוך חילוני לא נשארים יהודים כאידיאל אלא ככורח המציאות הדמוגרפית.
מה זאת אומרתקוד אבל פתוח
אח אח שלך הוא אח שלך כי הוא אח שלך. זה לא חד צדדי.

(וגם רוב העם לא חילונים כמו שאתה מתאר)
יהודי זה ביולוגי?סתם 1...
כן חוץ מגיורקוד אבל פתוח
אז "החוץ" הזהסתם 1...
הוא לא יוצא מן הכלל אלא הוא הכלל. עם ישראל הוא לא שיוך ביולוגי אלא שיוך הלכתי- הכוונה שזהות, מיהו יהודי, זוהי שאלה שהתשובה עליה נובעת מההלכה גם אם התשובה היא "האם יהודיה", "עבר גיור" וכו' (אם יש עוד אפשרויות...)

הרי האב יהודי- לא מספיק הלכתית ולמדינה "היהודית" זה מספיק, "גיור" רפורמי גם הוא לא מספיק, אח למחצה לא מספיק ועוד...
לפי אותה הגדרה הלכתית (שאגב, אני מסכים עליה כמובן)קוד אבל פתוח
יהודי הוא יהודי, גם אם אינו שומר על יהדותו, ועם זה התחלתי את הטענה שלי, לכן זה מאוד דומה לקרבה ביולוגית. אח הוא אח מעצם היותו אח, ולא בגלל מעשה כזה או אחר.
-תיקוןיואב גל
-
זה כמו משפחהאביר הקרנפים

מי שנולד למשפחה יהיה חלק ממנה באופן עובדתי, ולא משנה כמה ימרוד בה.

מי שרוצה להצטרף למשפחה צריך להתאמץ הרבה יותר. לא מתחתנים עם כל אחד. 

לכן בדרך כלל משפחה זה כן עניין ביולוגי ואין תחליף לדם.

העיקרון גם אם הוא ביולוגי, נקבע על פי ההלכה.סתם 1...
עיקרון ביולוגי יאמר, כמו המדינה, אם זורם דם יהודי בעורקיך אתה יהודי. בין אם אביך יהודי, אמך, סבך, סבתך וכו'...

השאלה היא מי קבע את העיקרון? והתשובה היא חכמים בתור פסיקת הלכה.
מיהו יהודי הלכתית? מי שאימו יהודיה בלי קשר לאביו.
מיהו יהודי ביולוגית? מי שאו אימו או אביו או... יהודים.

גם אם יש צורך ושימוש בהיבטים ביולוגיים הסיבה איננה ביולוגית אלא הלכתית כי חכמים יכלו לנסח כלל שונה.
ישנו עניין הגיור. עוד כלל הלכתי לכניסה לעם ישראל. ילדי אותה גיורת גם הם יהיו יהודים, אבל היא, ביולוגית, כלל לא יהודיה. אז מה אם עברה גיור, נצריך גם את ילדיה. אז, לא. ילדיה יהיו יהודים- הלכתית מכיון שהם ילדי אשה יהודיה (גיורת) והיא יהודיה מכיוון שהתגיירה.

השימוש בקריטריון ביולוגי לא הופך את היהדות לביולוגית. מי שקבע את הקריטריון הוא ההלכה.
נכון זה הלכתיקוד אבל פתוח
לא חלקתי על כך, טענתי שכמו שעצם יהדותו של אדם לא תלויה בקיום המצוות, כך יהדותה של המדינה לא תלויה בקיום המצוות במדינה.
אז במה היא תלויה?סתם 1...
יכול להיות שגם עם מצוות המדינה איננה יהודית אבל לא נראה לי שלשם אתה חותר.
רוב יהודי וריבונותקוד אבל פתוח
לפי מה אתה מחליט?סתם 1...
מה שמשותף לכל שלטון יהודי מהעברקוד אבל פתוח
אתה מתחמקסתם 1...
אז אכתוב את דעתי. היה שלטון יהודי של שאול, דוד ושלמה והיה שלטון יהודי של עמרי, אחאב ואחזיה.

לדבריך אין הבדל, לדעתי יש הבדל. אותו הבדל הביא לאלפיים שנות גלות, פירוד העם למחנות עד כדי חוסר סיכוי לשיקום ועוד.

'התורה תגן ותציל'- רק על השומר אותה בגלל שזו לא אימרה סגולית. עם ישראל שמר על עצמו בגלות בזכות התורה מכיוון שההלכה הגדירה על ההרחקות- קידשנו (הבדיל) על ידי מצוותיו.
כשאדם שומר על ההלכה ולא מתחתן עם גויה, למשל, זרעו נשמר ביהדותו.

לומר מדינה עם רוב דמוגרפי יהודי- כשהיהודי זו קבוצה ריקה ולא מוגדרת עם תוכן פעיל, כמו הלכה אין לזה חשיבות במקרה הטוב ובמקרה הרע זה שווה ערך למלכויות הרעות שהיו לעם ישראל.

כל שלטון יהודי שהיה בעבר? החשמונאים לא צלחו בשמירה על מלכותם בגלל חוסר בחינוך יהודי וחדירת התרבות הזרה לתוכם עם שמות ומנהגים שונים.
אז אתה נכנס לדיון אחרקוד אבל פתוח
עכשיו הפנת את הדיון לאיזה סוג של שלטון יחזיק מעמד, ברור לי ששלטון על פי התורה יותר טוב, ויותר יחזיק מעמד.
אבל השאלה האם זה שלטון יהודי לא תלויה בזה, או בהישרדות של השלטון, בדיוק כמו שהשלטונות הקודמים (אגב, חוץ ממדינת ישראל שעדיין לא נפלה אף שלטון לא החזיק מעמד לנצח).
זה לא דיון אחר- מה נקרא יהודי?סתם 1...
אם יבחר מחר נשיא בארה"ב יהודי זה יהיה שלטון יהודי?

יהודי- זה תוכן פעיל וספציפי

אגב שלטון חילוני- גויי יוכל לשרוד כיום טוב יותר מיהודי בצורה כללית.
יהודי או מדינה יהודית?קוד אבל פתוח
יהודי - מי שנולד לאבא יהודיה או שעבר גיור (על פי ההלכה).
מדינה יהודית - כמו שאמרתי, רוב יהודי, וריבונות. אפשר להוסיף לזה שלטון על ידי יהודי.

אם יבחר נשיא ארה"ב יהודי, זה לא אומר כלום, כי אין שם רוב יהודי, וגם זה לא בארץ ישראל. בדיוק כמו דריוש שהיה יהודי.

לפי איזה הגדרה? ממתי יהודי תלוי בתוכן? זה היה נכון בגלות, אבל רק בגלל שאז הלאום לא ייחד את היהודי כמו שצריך להיות, והתורה 'תפסה' את המקום הזה.

יכול להיות שכן, ויכול להיות שלא. אני לא נביא, ו'מה אם' מנותק מעובדות ומאוד קשה לדון על זה.
לאור התגובה הקודמת שלך אני לא מבין למה אתה אומר את זה.
*אם יהודיהסתם 1...
החלטת שרירותית על תנאים מסוימים שרק לדעתך יחשיבו שלטון כיהודי.
יהדות (שזו מילה חדשה מאוד אגב) מוגדרת על ידי תוכן פעיל ואקטיבי- הלכה.
אין הלכה- חוק יהודי- אין יהדות.
המדינה הזו מחליפה, כהכרח, כל מדינה יהודית שיכולה לקום.
מדוע?
מכיוון שמצוות והלכות הן חוקים. באה המדינה ומחליפה את חוקי ההלכה, התורה והמצוות בחוקים שונים.
לעיתים זה לא מורגש כמו חוק למניעת נהיגה במהירות מופרזת לעיתים זה זהה לתורה כמו חוק החמץ ולעיתים נוגד כמו הרבה מקרים.

הגדרה של יהדות- הלכה זו הגדרה גלותית?
זו בדיוק הטעות שאני מזהה כבר שנים שתגיע והנה היא הגיעה. היהודי 'החדש' הוא ישראלי.
הלכה היא רשות (לא לדעתך כמובן אך לא קריטית להגדרת יהדות) והעיקר תוכן ספציפי ותרבותי כמו יום העצמאות, השואה, הזיכרון וכד'.
לאכול כשר זה עסק פרטי, כמו לקרוא בתורה או ללכת לבית הכנסת. ללכת לצבא זה זהות יהודית-ישראלית.

טעות מסוכנת מאוד. אצל עם ישראל הלאום הוא לא גיאוגרפי או ביולוגי הוא הלכתי.
מדוע דג כשר? בגלל שיש לו סנפיר וקשקשת או בגלל שהתורה החליטה שחוק הכשרות בדגים זה דג שיש לו סנפיר וקשקשת?

אתה משתמש בהלכה וטוען שיהודי נולד מאם יהודיה אך מתעלם מזה שעצם הקביעה הזו היא קביעה של ההלכה שיכלה לקבוע אחרת.
אני לא חולק על כך שהלכה מגדירה מיהו יהודיקוד אבל פתוח
השאלה היא לא מה קובע את ההגדרה של יהדותה של המדינה, אם זה היה השאלה והיה הגדרה ברורה לכך בהלכה, היינו מסכימים.

אני טוען שכמו שיהודי זה הגדרה שנובעת מהתורה, והגדרה עצמה לא תלויה בקיום התורה (כלומר התורה מגדירה מיהו יהודי, אבל יהודי שלא מקיים את התורה עדיין יהודי).

לכן אין שום סתירה שמדינה יהודית, תהיה יהודית גם אם לא תקיים את מצוות התורה.

אגב, זה שהלכה היא רשות אלא שקיום ההלכה לא מגדיר יהדותו של אדם זה או אחר.
ההלכה לא מתייחסת למדינהסתם 1...
כיהודית מכיוון שמדינה היא כלי.
אם תהיה שומרת על ההלכות ומחוקקת אותן, בתי המשפט יוסבו לבתי דין, וכל החוקים יוצאו מתוך תורה ודעת חכמים שתתחדש בה היא תוגדר יהודית- שוב, ההלכה.

אין שום משבצת בהלכה לגבי "מדינה" מדינה היא כלי לא תוכן.

"לכן אין שום סתירה שמדינה יהודית, תהיה יהודית גם אם לא תקיים את מצוות התורה." - למשפט הזה אין שום תוכן מובן. מדינה איננה אדם והיא לא מוגדרת מקשר דם או הגדרה הלכתית שכאמור לא קיימת.

את הפסקה האחרונה לא הבנתי כלל.
בפשטות, המדינה אינה רק "כלי"..ד.

המהות של המדינה, היא שלטון ישראל על הארץ.

 

לפי הרמב"ן, בהוספה ד' לספר המצוות, זו מצוה.

 

על כן, המדינה, גם הלכתית, אינה רק כלי, אלא מהות של קיום כיבוש הארץ ע"י כלל ישראל. 

 

ומבחינה תכָנית, היא חזרה של שלטון ישראל בארצו, שקיום התורה תלוי בה. "הציבי לך ציונים".

 

 

כמה שאופיה יהיה יותר מתאים לתכונה של עם ישראל, יותר מעולה. זה לפי הציבור, שגם הוא קדוש אף טרם שהגיע למה שהכי טוב.

 

ואגב, החוקים אינם בהכרח צריכים להיות כולם מתוך "דעת תורה", העיקר שלא יהיו כנגדה.  הרי יש מושג של "טובי העיר", שאינם דווקא גדולי חכמיה. ויש גם בעיקרון דין של מלך (בלי להיכנס כמה זה רלוונטי כרגע למדינה), שיכול לתקן דברים בעצמו. דומני שהר"ן בדרשותיו עומד על ההבחנה הזאת.

העקרון הבסיסי הוא ביולוגיאביר הקרנפים

ההלכה והקריטריונים שלה לא נקבעת לפי גחמותיהם של חכמי ישראל אלא לפי התורה המסורה בידם מרבותיהם.
הכלל הבסיסי בעם ישראל הוא "למשפחותם לבית אבותם".

 

לא רבים יודעים מדוע אם האב גוי והאם יהודיה הילדים יהודים, אבל אם האם גויה והאב יהודי, הילדים גוים.
הסיבה היא שנישואין או ליקוחין של גוים לא תופסים עם יהודים. לכן אם יהודי התחתן עם גויה, כאילו לא התחתן עם שום דבר. ילדים שיצאו משום דבר הם לא ילדים שנולדו מיהודים ולכן הם לא יהודים.
גם אם יהודיה התחתנה עם גוי, כאילו לא התחתנה עם שום דבר. הילדים שנולדו לה לא קשורים לשום דבר שאיתו התחתנה.
בכללו של דבר, בשני המקרים, כאילו אין לילדים אבא, כי החיבור שלו עם האמא לא תופס הלכתית, והם נולדו מהאמא, בצורה הכי ביולוגית שיש, ולכן הם מתייחסים אחריה.

 

השיוך ליהדות הוא ביולוגי באופן עקרוני. זה עם ישראל, והיחוס תופס בו מקום חשוב מאוד על פי התורה. 

שוב, נקודת המבט צריכהסתם 1...
להיות הפוכה.
גם אם ההלכה משתמשת בכלל ביולוגי לא ניתן לומר שהיהדות היא שיוך ביולוגי. קודם כל כי "ההלכה" קובעת שזה יהיה "ביולוגי" כדבריך מתוך דבר תורה "כי יסיר את בנך מאחרי" מי יסיר, מי מוסר, מהיכן, כיצד וכו'.

אם השיוך ביולוגי המדינה צודקת בדבר זכות השיבה וכך סבא יהודי מנחיל לנכדיו זכות להיקרא יהודים וכך גם אם גויה.
ההבדל בין זה לזה הוא ברור במציאות בעוד ההלכה מכתיבה בבירור כיצד להישמר יהודים המדינה תורמת להתבוללות ומכניסה גויים כיהודים ולאחר מכן נופלים יחד בשלל בעיות.

התורה אומרת שדג עם סנפיר וקשקשת הוא כשר, האם זה ביולוגי? ברור שלא התורה יכלה לבחור קרטריון אחר ולא ידועים לנו סיבותיה.
מאחר והתורה בחרה מאפיין כזה או אחר הוא המאפיין הקובע הלכתית ואם הוא ביולוגי זה לא מעלה ולא מוריד.
ביולוגי זו הגדרה שלמה לא למחצה או לחצאין.

כמו כן הגיור- אדם נכנס לעם ישראל כשלא נולד ביולוגית כיהודי. מאחר והיהדות איננה שיוך ביולוגי ישנם נקודות כניסה שונות שניתן דרכן להיכנס לעם.

גר יהיה יהודי ולא בן לאב יהודי- זה ביולוגי?
חבל על ההשקעהאביר הקרנפים

אם אתה מתעלם ממה שכתבתי ורק חוזר על עצמך, תוכל לעשות את זה בוורד. למה בפורום שבו אמור להתנהל דו שיח?

היי, תודה על הדאגהסתם 1...
עבר עריכה על ידי סתם 1... בתאריך כ' באב תשע"ח 08:21
עבר עריכה על ידי סתם 1... בתאריך כ' באב תשע"ח 08:12
ולגופו של עניין-
לא אמרתי "גחמותיהם של חזל" את זה אתה אמרת... אני אמרתי שהייתה קביעה הלכתית מסוימת שיכלה להיות שונה ואת סיבתה איננו יודעים, אפשר לשער אבל אי אפשר לדעת.

אתה כתבת שזה נלמד מ"למשפחותם לבית אבותם" הערתי לך שלא נכון- השבט על פי האבא אבל היהדות על פי האמא מהפסוק "כי יסיר את בנך מאחרי" (החלטת להתעלם, אל תאשים אחרים בטעויותיך).

כתבת על טעות הרבים...שאינם יודעים את מה שאתה יודע. ובכן רבים כן יודעים אבל הסיבה שכתבת היא בגדר השערה מכיוון שטעמי מצוות לא נמסרו.
מדוע אם קובעת יהדות ולא אב? אינני יודע! (וגם אתה לא... אתה משער).
במקרה שהבאת עם גבר יהודי ואשה גויה הילדים לא יהודים בגלל האם לא בגלל שלא היו ליקוחים כהלכה...
אם אשה יהודיה וגבר יהודי לא ינשאו- הילדים לא יהיו יהודים (אם יוולדו ללא נישואין?)
אם אשה יהודיה וגבר גוי שיולידו יחד הילד לא יהיה יהודי, כי לא היו נישואין הלכתית?

לא, הילד יהודי כשר! טעית לא רוב הציבור טעה (אגב, מאוד 'ביולוגי' למחוק את זרע האב בגלל סברא רוחנית בעניין "הגויים הם שום דבר").
היהדות איננה שיוך ביולוגי גם אם הקריטריון הוא ביולוגי טהור!

אינני חולק שהקריטריון הוא ביולוגי חלקית ומוגבל מאוד- רק האמא, האב לא משנה כלל..., אני חולק על הקביעה המוטעית שהיהדות היא ביולוגית בגלל שהקביעה ההלכתית קבעה שהאם קובעת את כשרות היילוד.
ההלכה יכלה להיות קצת יותר ביולוגית ולקבוע שהאב קובע גם, שהאב קובע בלבד, שהסבא משנה גם הוא, הסבתא אולי, אולי סוג דם ייחודי, אוליDNA (שכיום יש ייחודי ליהודים ולכהנים אם אינני טועה) וכו'
לטעון שקביעה הלכתית יכלה להיות אחרת מצביע על גחמהאביר הקרנפים

אתה מגיב לי כדי לצאת ידי חובה? 

 

כי המריחה הזו לא מאפשרת לקיים דיון. 

עכשיו אני צריך לפרק משפטים אקראיים מהתגובה שלך ולהגיב לכל אחד בסעיף שלם, ככה שהתגובה שלי תהיה ארוכה יותר משלך, ואחרי זה אתה תחזור על זה ונרשום פה מגילות שלמות ולא קשורות.

 

לא קשורות לכלום, ונראה ששוב לא הבנת על מה אני מדבר. 

דוגמה:
"לא, הילד יהודי כשר! טעית לא רוב הציבור טעה"

איזה ילד יהודי כשר? על מה אתה מדבר? איזה ילד טענתי שאיננו יהודי ואתה טוען שהוא יהודי כשר? 

 

כדאי שתמחק את היומרנות שלך כאילו אתה יודע הכל וכל מה שאתה לא יודע זו סתם סברא רוחנית. אחרי זה תוכל לקרוא את התגובה שלי, אולי פעם נוספת, עד שתבין מה כתבתי ומה לא כתבתי, כי יהיה מאוד מעייף לענות לך על כל הטענות שלך שבהן אתה סותר דברים שלא כתבתי.

אתה יודע מתי התחילו לקבוע יהדות על פי האמא?סתם 1...
עד עזרא כלל לא קבעו כך. ויצא בן איש מצרי ויקלל (אני כותב מזיכרון ולכן השגיאות)
למה קילל?
מכיוון שהגיע לבית הדין לקבל נחלה ואמרו לו שאמנם הוא בן ישראלית אך אביו מצרי ואין לו נחלה.
עד כאן הכל בסדר אך ההמשך הוא- שלפיכך הוא התגייר.
יש מפרשים ששואלים לצורך בגיור מאחר והוא בן ישראלית. יש שלל פירושים וחלקם מאוד דחוקים כמו של הראב"ד שמסב את המילה התגייר על אביו של המקלל בשביל לתרץ כמוך, לא כולם הלכו עד לשם.

אצרף את דברי הרב יחיאל וינברג (שרידי אש) אולי הוא יתקבל על ליבך ואולי לא אקו"ת.

"לפי דיני התורה, הולך הולד אחרי האם. אין אנו יודעים טעמי התורה. יש אומרים שהוא טעם ביולוגי ביצירת הולד ותכונתו הגופנית והנפשית, ויש אומרים שיש בזה טעם מוסרי, שכן האם והשפעתה התמידית מכריעה בחינוך הבנים... ואחרים רואים את הטעם בוודאות הבלתי-מפוקפקת בהשתייכות הילד הנולד לאמו. אבל יהיו הטעמים איך שיהיו, כאן מכריע לא היסוד הראציונלי של החקירה המדעית, אלא היסוד הדתי שהוא היה הגורם המכריע בעיצוב דמות האומה ובעיצוב המשפחה העברית".

נפגשתי בדבריו אתמול אחרי "השיחה" איתך ומאוד שמחתי לראות שדעתי היומרנית והדלה כיוונה לדעתו.

נ.ב
אינני מכיר דרך אחרת לכבד אדם ולדון איתו על דברים ללא התייחסות רצינית לדבריו. אם טעיתי אשמח ואחזור בי, אם זו מחלוקת אקבל. בינתיים לא הגבת לדבר מתוך התוכן ואין לך שום טענה בדבריך חוץ מגחמות אישיות ופרשנות פסיכולוגית לוקה בחסר.
עלה והצלח, אשמח לתגובתך
ציטוט מדברי הרב שאתה עצמך ציטטתאביר הקרנפיםאחרונה

"אין אנו יודעים טעמי התורה..." ובאותה נשימה "יש אומרים שהטעם הוא כזה וכזה"

אז אולי היש אומרים יודעים?

 

או שאתה מנסה לטעון שהרב יחיאל וינברג יודע יותר טוב מכל מעתיקי השמועה בכל הדורות שמסרו לנו טעמי תורה?

תיוגסתם 1...
@בומרנג
דוגמה מעולה למה שדנו בו בעבר. ישנה הלכה וכל אחד ימצא מה לפרש מתוכה, כאן למשל גוי הוא כלום.
נכון בומרנג
ולומר שגוי הוא בהמה לגבי הכל זה אומר שלפרשן בראש אין כלום.
יופי של גישהאביר הקרנפים

דוגמה טובה לסילוף שתולדתו ביוהרה ריקנית.

צא ולמד.

אתה כתבת בפירוש שגוי הוא שום דברסתם 1...
ואין התחשבות בו ובליקוחיו מאחר שהוא כלום, עכשיו אני מסלף?

"לא רבים יודעים מדוע אם האב גוי והאם יהודיה הילדים יהודים, אבל אם האם גויה והאב יהודי, הילדים גוים.
הסיבה היא שנישואין או ליקוחין של גוים לא תופסים עם יהודים. לכן אם יהודי התחתן עם גויה, כאילו לא התחתן עם שום דבר. ילדים שיצאו משום דבר הם לא ילדים שנולדו מיהודים ולכן הם לא יהודים.
גם אם יהודיה התחתנה עם גוי, כאילו לא התחתנה עם שום דבר. הילדים שנולדו לה לא קשורים לשום דבר שאיתו התחתנה.
בכללו של דבר, בשני המקרים, כאילו אין לילדים אבא..."

אלו דבריך, לא נראה לי שגוי שיקרא את זה ירגיש נעים עם פירושך או ימשיך לחייך אליך אחר כך. מוזמן להסביר את דבריך.
ודאי שאתה מסלף.אביר הקרנפים

הפוך גוטה.

אני כתבתי שמאחר שהליקוחין שלו לא תופסים, לענין זה הוא נחשב כלום.

 

קרא שוב ותראה שזה מה שאמרתי. אבל כל מה שאתה רואה זה "הוא כתב שגוי זה שום דבר!"

מזכיר לי את הציטוטים של השמאלנים על דבריו של רב כזה הוא אחר..

והנה התגובה הבאה שלך:
הוא אמר שהוא רב ושאני שמאלן!

 

נו באמת...

 

 

לעניין מה הגוי ירגיש, זה הרבה פחות חשוב מאשר להתייחס נכון לעניין ההתבוללות. זה כלום שבכלום לעומת אמיתות התורה וזה לא צריך להפריע לנו לומר את האמת.
היהדות דוגלת בדרכי שלום ונועם, אבל לא בתקינות פוליטית.

אין שום חשיבות, בשום היבטסביון
זה לא ישנה שום דבר בחברה, ובג"ץ ימשיך לפסול חוקים שלא מוצאים חן בעיניו ולפרשן את השאר ברוח מסורת עצמו.
אין לו כמעט אף אמירה שאפשר לתרגם למשהו מעשי.
אולי יש לו חשיבות בהיבט ההצהרתי, אם יש היבט כזה.
אתה חושב בדיוק כמו הבג"ץ רק שדעתך שונה.סתם 1...
מתוך כך פרשנותך היתה שונה אבל בעיקרון אתה זהה להם.
פרט הסבר ונמקסביון
ואגב, שים לב שלא הבעתי לגביו דעה ערכית (האם אני תומך בכך שמדינת ישראל תהיה מדינת העם היהודי / מדינה יהודית / ניסוח דומה כלשהו? ברור שאני תומך. אבל זו לא היתה השאלה) אלא מציאותית. כלומר, בעוד כמה שנים תוכל לראות בקלות אם צדקתי.

עריכה: אגב, פתאום שמתי לב לניסוח המדויק של השאלה, אני לא חושב שיש חשיבות לשום חוק בהיבט חברתי. חוק הוא ביטוי של הלך הרוח החברתי - הוא מושפע ממנו ולא להיפך.
לדוגמה: רצח אסור בחוק. החוק לא מחנך אנשים שרצח זה רע וגם לא גורם לאנשים שרצו לרצוח לא לעשות את זה כי זה לא מוסרי. הוא פשוט ביטוי של התפיסה המוסרית של כולם (פחות או יותר) שאומרת שרצח הוא רע ולא מוסרי, ואנשים שלמרות זאת רוצים לרצוח לא יימנעו מהרצח כי הוא לא מוסרי אלא כי לא כדאי להם והמשטרה תתפוס אותם ותשים אותם בכלא. כלומר, החוק לא משנה את הלך הרוח בחברה או את התפיסות של האנשים אלא בסה"כ את הפן הנראה לעין שלה. שזה הרבה מאוד בנוגע לרצח, וכמעט חסר משמעות בנוגע למדינה יהודית שזה דבר שעיקרו בתודעה הלאומית.
הוא לא ישנה כלום. הוא נועד לשמר.לך דומיה תהילה
ובעידן של דעות חתרניות, זה דווקא חכם.

לא הבנתי מה שאמרת לגבי הלכה.
מיהו יהודי?סתם 1...
התשובה היא הלכתית. עם ישראל הוא עם שמבוסס הלכתית לא תודעתית זו חרב פיפיות בעידן חילוני.
אין שום חשיבות לשום חוק בספר החוקים.מי האיש? הח"ח!

ועל כך אמר פרנק הרברט, בשימו את הדברים בפי אחת מהדמויות של "חולית": "ככל שתחוקק יותר, תיאלץ להילחם על אכיפת החוקים יותר" (ניסוח שלי אבל נאמן למשמעותו במקור).
החברה היא הכל, היא לא "היבט".

זה נכון לגבי כל מקור סמכות.לך דומיה תהילה
אתה יכול להטיל סמכות רק על מי שמוכנים לקבל אותה.
אתה יכול להעלות לכאן את התוכן של החוק?מבקש אמונה


החוק הוא חוק יסודסתם 1...
שמבסס את המדינה כמדינה יהודית, שפה רשמית עברית, תרבות עברית, דגל, חינוך, המנון התקוה וכו'...

אתה מבין את גודל הניסוח הא-מורפי בחוק כשמוגדר X כמבסס זהות כשמי שמקבע את החוק לא יודע כלל מהו אותו X מתכחש אליו במקרה הרע ובור ביחס אליו במקרה הטוב ומחליף את התוכן של אותו X בתוכן חלופי על פי ראות עיניו שאינן יהודיות- מכיוון שיהודי= תוכן הלכתי.
אם הבנתי נכון, דווקא נשמע לי כמו התחלה טובהמבקש אמונה

במדינה שכל כך נלחמים לרוקן אותה מיהדות,

ויותר גרוע- מנסים להכניס את האויבים מהדלת האחורית

 

אני חושב שהחוק הזה עשוי להציל הרבה, ואח"כ מתוך שלא לשמה יבוא לשמה

גם אם ההגדרה כעת היא חסרת תוכן-והוא ישמיענו
לעניות דעתי זה יוכל לעזור בהמשך ליצוק תוכן בתוך ההגדרה הזאת.
ככה זה עובד בפוליטיקה... (לטוב ולמוטב)
לשנות, להוסיף או להוריד וכד' בחוק יסוד זה בעייתי מאודסתם 1...
עד כמעט בלתי אפשרי. צריך רוב מאוד גדול והסכמה נרחבת.
מדובר בחוק שהוא חוק קוסמטי למדינה, שלדעתי, עושה נזק לזהות יהודית אמיתית.
זהות יהודית ועם יהודי אינם תרבות, אינם המנון או דגל. הם הלכה! זהו הבסיס שקודם גם לכל בסיס רעיוני, דרשני וכו'.

מאחר וכך החוק הזה בא לעצב יהדות- ישראליות חדשה וחילונית. בטווח הרחוק לא חושב שזה מוצלח בלשון המעטה. (@מבקש אמונה גם לדבריך)
נכון, השאלה היא האםוהוא ישמיענו
זה לא יסייע לעצור את ההידרדרות ממדינה יהודית חילונית למדינת כל אזרחיה (שבודאי זה הרבה יותר גרוע...).
אז אני לא יודע אם זו התקדמות, אבל זה לפחות יוכל לבלום בעתיד תהליכים שליליים ביותר
נכון, זהו היבט שלא פתחתי כאן אלא ההיבט שעניין אותיסתם 1...
הוא היחס ל"זהות היהודית" לפי האנשים כאן.
עדיין, אני חושב שבכל מקרה אם תרצה להגדיר את המדינהוהוא ישמיענו
כמדינה יהודית (ע"פ ההלכה)- תצטרך רוב גדול. אי אפשר לכפות הגדרה על הציבור שהוא לא מסכים לה.
הדברים צריכים לבוא מלמטה ובמקביל- גם מלמעלה.

לכן, אמנם החוק לא מגדיר מיהו יהודי ע"פ ההלכה, אבל אין זו מטרתו של החוק...
בשביל לעשות את זה נצטרך כנראה לחכות עוד קצת זמן...
נכון מאוד ולכן היחס "שלנו"סתם 1...
כמיעוט שלא מכוין את הדרך והמדיניות הוא מעניין ודי קריטי.
קשה להגיד שהיהדות היא לא תרבותשאג
אם אני זוכר נכון ממזר שנטמע בקהל נחשב יהודי לכל דבר. גם ההלכה מושפעת ממה שהעם בוחר לעשות (כיפה/נידה). מה שהעם בוחר לעשות = תרבות.
דגל - היה במדבר.
המנון - הרב דרוקמן אומר שקדיש זה סוג של המנון של קידוש ה'.

אני לא מכיר את החוק, אבל יהדות היא תרבות במובן מסויים.
ברור לכל שמסגרת חיים מסוימת תפתח תרבותסתם 1...
השאלה מה קודם למה, גם בחשיבות.
היהדות ועם ישראל מקבלים הגדרה מההלכה. אפשר לדון האם ממזר שנטמע נטמע וכו' אבל זה דיון הלכתי.
אם חכמים היו פוסקים שלא נטמע הוא לא היה נטמע. הקביעה התקבלה בבית המדרש וחייבה את העם.
האם חכמים מתייחסים לנהוג, לעם בפסיקותיהם? ברור שכן וכך ראוי אבל התרבות, אם קיימת כזו, לא משפיעה על תפיסה הלכתית.
איך אתה מסביר גזרה שאין רוב הציבור יכול לעמוד בה?שאג
למה זה קשור?סתם 1...
בכל אופן, "גזרה" זה תוספת של סייג שחכמים מסוגלים בסמכותם לחוקק ולדרוש מהעם לקיים ככל הלכה אחרת.
המשקל שלה קל יותר מכיוון שמקורה מחכמים ומטרתה להרחיק מאיסור אחר שהוא חמור יותר ומצוי יותר.
כי השאלה היא כמה כח יש לעםשאג
אם יש להם סמכות מההלכה, גם אם היא קטנה יותר, עדיין לא הסברת למה כשהציבור לא מקבל את הגזרה היא לא תופסת בכל זאת
חשבתי שגם כאן התכוונת לתרבות...סתם 1...
מאחר וגזרה היא לא עיקר הדין אין באמת איסור הלכתי לעבור עליה. האיסור ההלכתי נובע מהכלל שצריך לציית לחכמים, אך לא לתוכן הגזרה עצמה.

חכמים צריכים לגזור בחכמה כשאחד השיקולים הוא כח העם לקבל על עצמם את הגזרה. "אין גוזרין גזרה על הציבור אלא אם רוב הציבור יכול לעמוד בה".

לפעמים בדיעבד חכמים ראו שגזרה מסוימת לא תפסה בגלל כח העם שלא הספיק והגזרה התבטלה.
מאחר וכמו שכתבתי בראש התגובה, אין לגזרה תוכן הלכתי מחייב מעבר לזה שהיא דברי חכמים אין בעיה *הלכתית* יבשה לעבור עליה (מקווה שהובנתי, די חשוב) אך לעולם לא נמצא ניסוח של "הלכה שאין הציבור יכול לעמוד בה" או עיקר הדין.

נאמר שקטניות שאשכנזי יאכל בפסח (בהנחה שזו גזרה, אבל ברור שמדובר בדבר מאוחר) האדם הזה לא יעבור על איסור של מאכל אסור בפסח אלא האיסור הוא שלא הקשיב לחכמים שגזרו בחכמתם דבר כלשהו. הגזרה באה להרחיק, במקרה הזה מחמץ וסכנת חיטים וכו'.
לעבור על דברי חכמים זה איסור דאורייתאשאג
ממה שכתבת נשמע שאין בעיה לעבור על דברי חכמים, אז מה באמת הבעיה לעבור על דבריהם? ודבר שני מאיפה נובע הכח שלהם?

מה שכתבת שאין "הלכה שאין הציבור יכול לעמוד בה" זו דוג' נכונה אבל מטעה, ברור שכשהקב"ה קובע משהו זה יהיה מתאים לעמ"י, זו לא הוכחה שלעמ"י (לתרבות שלו), אין משמעות הלכתית.

לפי מה שכתבת, למה העם לא צריך לשנות את עצמו בהתאם להוראות הרבנים? "שימצא את הכח"
בנוסף, אם ההלכה לא נקבעת לפחות בחלקה, למה יש משמעות למנהגים?
יותר מזה, למה בימינו שיש אפשרות, הרבנים לא מתכנסים ביחד ומחליטים מה המנהגים הנכונים?

ההסבר הפשוט זה שלתרבות של העם יש כח הלכתי. כמה כח זו שאלה אחרת שאני לא יודע את התשובה, בשביל זה יש פוסקים, אבל מזה שלתרבות יש משמעות לא נראה לי שאפשר להתעלם. וכן, התכוונתי לתרבות.

)לא הבנתי למה להביא דוג' של קטניות כשאתה אומר בעצמך שזה לא גזירה ולכן זה לא רלוונטי במיוחד לדיון)
אענה מהסוףסתם 1...
הקטניות פשוט עלו לי לראש והם בהחלט דוגמה טובה למסר שרציתי להדגים. אתה מעוניין בדוגמה מהשס? גידול בהמה גסה בארץ, לדעתי הקטניות היו דוגמה מוכרת וטובה יותר אבל לא עקרוני.

לפני שנימשך לצדדים שוליים אנסה להישאר בעיקר הדיון, מהי הגדרה של תרבות לפיך?

נ.ב
(האם דברי חכמים נחשבים דאורייתא משום לא תסור נאמר גם על גזירות יש מה לדון, דברי חכמים מתחלקים למספר מחלקות- דברי סופרים, דרבנן, גזירות ותקנות. לא דומה אחד לשני כלל, זה כבר לשרשור בבית המדרש. לא אמרתי בשום מקום לעבור על דברי חכמים והדגשתי* שבמעבר על גזרה* אינך עובר על איסור הלכתי במעשה אלא על איסור הלכתי רק בגלל שחכמים קבעו את הגזרה ומצוה לשמוע להם)
..שאג
תרבות זה מה שהעם עושה בפועל. למה אתה מתכוון?
אני לא יודע כמה כח יש לתרבות, אבל להגיד שאין לזה משמעות בכלל (שזה מה שהבנתי ממה שכתבת) זה לא נראה סביר כ"כ.
אני לא חושב שהשאלות הן שוליות כי הן לא מסתדרות עם מה שכתבת (יכול להיות שהבנתי אותך לא נכון, מוזמן להסביר).
תרבות יהודיתסתם 1...
לדעתי, אין כזה דבר.
האם מתפתחת תרבות מאליה? כמובן.
האם זה דבר טבעי עם כח בעיצוב העם? כמובן.
ועם זאת ההלכה קודמת וממנה אם בכלל תתעצב התרבות ורוח העם.

הכוונה-
מותר לנגן, מותר ליצור, לפסל, לצייר בגבולות מסוימים שאינם מגבילים מדי. הגבולות הללו נובעים מההלכה.
ההלכה איננה קו מנחה מוגדר אלא יותר כמעקה ששומר על העם בתוך תלם מסוים. אם אתה שומר עליה בתוכה תוכל למצוא רווח לפיתוח תרבות שהיא אגב חשובה מאוד ומפתחת את זהות העם.
בגלל זה חכמים ופוסקים יכולים וצריכים להתייחס הלכתית* גם לתרבות שמתפתחת בעם בצורה כללית מכיוון שבמקום מסוים היא תחתור בסופו של דבר תחת הבסיס ההלכתי. ראה היום מה קורה וכיצד התרבות הכללית פוגעת בעקרונות הלכתיים.

האם יש דבר שנקרא תרבות יהודית? לדעתי חד משמעית לא.
אני לא מבין,אתה טוען שתרבות זה רק כדי שלא יתקוממו נגד ההלכה?שאג
אפשר לשאול מאיפה נובעת הגישה הזאת? על מה היא מתבססת?

מה זה הלכה לפי זה? ספר חוקים כלשהו שהמקור שלו שונה רק במובן הטכני מזה של כל מדינה בעולם?

אם אני עובר על ההלכה אני כבר לא יהודי? מה ההגיון שאני אחשב יהודי הרי כבר יצאתי מה"תלם"?!

למה צריך זהות?

למה אתה מתכוון ב"ראה היום מה קורה וכיצד התרבות הכללית פוגעת בעקרונות הלכתיים."? ברור שתרבות שמתחילה מבחוץ זה רע.


למה אתה חושב שצריך (אם צריך בכלל) ללמוד אמונה?

(נ. ב
סליחה על הפלישה לפורום)
אינני מבין כלל מהיכן הגיעה המחשבהסתם 1...
המחתרתית הזו שהוצמדה לי שהתרבות היא כלי למניעת התקוממות. אשמח אם תפנה אותי לדברים שאמרתי וגרמו לך לחשוב כך.

אמרתי ואחזור, התרבות היא חשובה מאוד ומעצבת את זהות העם ולכן הפוסקים והחכמים צריכים להתייחס אליה ולנתב אותה בחכמה. מצד אחד לא לחנוק אותה ולמחוק אותה מצד שני להיות מודעים לכוחה.

ברור שהלכות ומצוות הן חוקים מחייבים. השוני הוא המקור- משמיים והמטרה- עבודת הבורא, לא הכל מובן בשכל אנושי.

מאחר וההלכה קבעה שמי שנולד לאמא יהודיה הוא יהודי, העובר על ההלכה הוא יהודי אך אם יעבור על ההלכה ו'יתחתן' עם גויה בניו יצאו מהעם. אם הוא יתחתן עם יהודיה, ההלכה* תקבע שבנו יהודי. כמובן שאדם כזה יהודי אך הוא כלל לא מגדיר את עצמו ככזה ולא מודע לכך.

למה צריך זהות? בשביל ליצור הזדהות. לא סתם הספר הראשון הוא בראשית שביסודו איננו הלכתי אלא מספר כיצד נוסד העם היהודי- ישראלי.

לימוד אמונה- אינני יודע מה פירוש המושג אמונה, רבו בזה הדעות. אני בהחלט חושב שמחשבה זה לימוד בסיסי ועיקרי.
..שאג
"מכיוון שבמקום מסוים היא תחתור בסופו של דבר תחת הבסיס ההלכתי"

שוב, אז אתה אומר שחוץ מפרטים "טכניים" אין הבדל מהותי בין ספר חוקים לבין התורה? שניהם חיצוניים לאדם

למה צריך הזדהות אם אני בכל מקרה בתוך ההלכה?


אני אשמח אם לא רק תכתוב מה דעתך אלא שתענה על השאלות שאני שואל.
בינתיים היו יותר שאלות שהתעלמת מהם
מה שהבאת הוא חלק ממה שאמרתי.סתם 1...
כתבתי שחכמים צריכים להישאר עם האצבע על הדופק תמיד בנושאים תרבותיים דווקא מכיוון שהם אינם בעלי הגדרה מוחלטת של אסור ומותר.
לדוגמה הגשמת האל, כיצד נבטא בדרכים אמנותיות כשרות סצנות תנכיות וכד' שיעצימו את הרגש וירוממו את העם בצורה כשרה ולא פסולה.

מצוות הן חוקים, ציווים. הכוונה שלי בשוני הוא המטרה. מהי המטרה סדר עולמי ושמירת סדר- כאשר האדם במרכז.
או שהמטרה היא עבודת הבורא ולא האדם במרכז.

קיבלנו תורה משמים והתורה מחייבת עם חיובים שונים. חלקם חברתיים ומובנים לנו וחלקם לא. אך המטרה היא עבודת הבורא ולא כינון סדר עולמי כזה או אחר גם אם הוא מגיע אגב מערכת הכללים התורניים הללו.

איזה שאלות?
כן, החלק שאומר שמטרת התרבות היא שלא יתקוממושאג
אם אתה שואל "איזה שאלות" כנראה אתה לא קורא את מה שאני כותב
התכוונתי לאיזה שאלות לא עניתי כי לדעתי עניתי...סתם 1...
אה, אז בבקשהשאג
1 עדיין לא הסברת למה כשהציבור לא מקבל את הגזרה היא לא תופסת בכל זאת

2ממה שכתבת נשמע שאין בעיה לעבור על דברי חכמים, אז מה באמת הבעיה לעבור על דבריהם? ודבר שני מאיפה נובע הכח שלהם

3לפי מה שכתבת, למה העם לא צריך לשנות את עצמו בהתאם להוראות הרבנים? "שימצא את הכח"
בנוסף, אם ההלכה לא נקבעת לפחות בחלקה, למה יש משמעות למנהגים?
יותר מזה, למה בימינו שיש אפשרות, הרבנים לא מתכנסים ביחד ומחליטים מה המנהגים הנכונים?

4 למה אתה מתכוון כשאתה אומר תרבות?

5 למה צריך זהות / הזדהות?

6 למה אתה מתכוון ב"ראה היום מה קורה וכיצד התרבות הכללית פוגעת בעקרונות הלכתיים."? ברור שתרבות שמתחילה מבחוץ זה רע?

7 למה ללמוד אמונה?

8אתה אומר שחוץ מפרטים "טכניים" אין הבדל מהותי בין ספר חוקים לבין התורה? שניהם חיצוניים לאדם
ובכןסתם 1...
1- פשוט שכשהציבור לא מקבל את הגזרה היא לא תופסת מכיוון שגזרה לא יכולה לתפוס ללא ציבור. השאלה מה מניע את הציבור לא לקיים את הגזרה?
אם כך, אז במצב אידיאלי שבו יש רצון של הציבור עדיין יכול להיות חוסר ביכולת, מה שנקרא- אין הציבור יכול לעמוד בה. כאן ישנה שאלה הלכתית האם הגזרה בטלה מאליה כשהציבור לא מקיימה מתוך חוסר ביכולת או שישנו צורך להתכנסות חוזרת של בית הדין בכדי לבטלה כהחלטה מסודרת.

2- לא כתבתי שאין בעיה לעבור על דברי חכמים, חלילה. כתבתי שבמקרה של גזרה (ולא מקרה אחר של דברי סופרים או דרבנן) הגזרה עצמה איננה עבירה או מעשה אסור.
חכמים הרחיקו מהאיסור על ידי סייג שנקרא גזרה. למשל איסורי שבות בשבת. מדוע אסור לרכב על בהמה בשבת? משום שהאדם עלול להגיע לאיסורים אם ירכב.
זאת אומרת שאין איסור במעשה הרכיבה עצמו וגם חכמים מודים בזה אלא חכמים ראו שמתוך הרכיבה מגיעים לאיסורים שהם כן מעשים אסורים ולכן אסרו רכיבה. איסורי שבות למשל לא חלים במקדש וחא נאמר שמי שעובר עליהם עבר על איסורי חכמים. גם לא נאמר שישנו איסור לשיעורים. הדבר אסור משום גזרה ולכן הכל מובן.

3- כאן חיברת מספר שאלות וגם חילוקים שונים. מנהג והלכה לא דומים. הלכה היא עיקר הדין המחייב את כולנו ומנהג לא כך אלא הגיע מסיבות שונות חלקן כמו גזרות חכמים אבל לא נקראות גזרות בגלל שלא נתקבלו כדרך הגזרות על ידי בית דין כללי וכד' וחלקן כהנהגה טובה ומחזקת בנוסף להלכה.

אמרתי קודם שלגבי הלכה לא אומרים "הלכה שאין הציבור יכול לעמוד בה" וזה כמובן כי עיקר הדין הוא המחייב את כולם ולא הגיע כסייג או מנהג. אז על זה בהחלט אומרים שיש למצוא את הכח לקיים ואין בזה הנחות. לא נאמר לאדם שמותר לו לעבור על איסורים כי הוא חלש או גר בחברה שבה הוא ייתפס מוזר וכד'.

על עיקר הדין אין התפשרות כלשהי ומתוך ההלכה מוגדר העם, אשר קידשנו במצוותיו- קידש הכוונה הבדיל, על ידי המצוות ד' הבדילהו מהעמים ולחא המצוות איננו שונים מהם.

לגבי התכנסות הרבנים בשביל "לעשות סדר" במנהגים צריך להפנות את השאלה אליהם או לרבנות הראשית.

4- תרבות היא התודעה של העם. תודעת העם מתעצבת על ידי כל מיני גורמים חלק מהגורמים הללו משתמשים בתרבות בשביל להעביר מסר שממנו נבנית התרבות עצמה. למשל כיום בשלל המדיות מועברים תכנים שונים ועל ידיהם מתבססת התרבות. האם נהיה תרבות מערבית, ייחודית משלנו וכו'.
התרבות עצמה איננה יהודית אך יכולה להעביר תכנים יהודיים. ציורים, סיפורים, סרטים, מאמרים, כתבות וכו' כל אלה מעצבים זהות של העם וזוהי תרבותו. התרבות גם היא נקבעת ומותנית בהלכה אך היא איננה הלכתית. הכוונה היא שההלכה מתייחסת לתרבות אך התוכן הוא לא הלכתי. מותר לשחק בכדור, מותר להפיק סרטים וכו' בתנאי ההלכה, שאינם מגבילים כלל אגב.

5- הצורך בזהות הוא צורך קולקטיבי של עם להיות שייך ומגובש. זוהי אותה תודעה שנבנית מתוך התרבות. כל הסיפורים על מלחמות ישראל שמספר מדריך כריזמטי על הר הרצל שמעוררים במבקר רגשות של חיבור בין אדם לחברו הם זהות. עליה לרגל לבית המקדש ברגלים נועדה בין השאר לחבר בין העם וליצור חויה משותפת של זהות.
הצורך בזה זה בכדי שלא נהיה אוסף של פרטים אלא כלל שמאוחד במסורת ולא רק במעשים ההלכתיים שהם בבסיס אותה זהות ובלעדיהם כלום לא יכול להתקיים. כמצע לקיום העם- ההלכה.

6- כמו שכתבת כשהמקור הוא חיצוני לעם, לא הלכתי או מנוגד לו התרבות הזו נוגדת להלכה ומתנגשת בה. להט"ב, פריצות וכו'.

7- כתבתי קודם למושג אמונה משמעויות רבות והוא ניתן לפרשנות. אני כן רואה חשיבות יתירה בלימוד מחשבה שהאמונה ותפיסותיה השונות כלולות בה. ספרי אמונה וסוגיות שונות מהתנ"ך, תושב"ע, ראשונים ואחרונים.

8- אינני יודע למה הכוונה במילה טכני ובמה שכתבת חיצוני לאדם. התורה ניתנה משמים כחוקים מחייבים. החוקים הללו לא שמו את האדם ותועלתו במרכז אלא את עבודת הבורא במרכז. גם אם יוצא מחוקים אלו תועלת מסוימת לאדם ולסדר החברתי הכוונה בהם לא הייתה כזו אלא הכוונה העיקרית במסירתם היא קיום דבר הבורא בעולם על ידי האדם. מכיוון האדם למעלה ולא להפך.
נראה לי שהבנתי מה אתה חושבשאג
לא בהכרח מסכים אבל נראה לי שהבנתי

תודה
אם הגיס החמישי מתנגד סימן שזה חוק טובסודית
יכולה לפרט?סתם 1...
בחוק יש דברים טובים אבל יש בו דברים רעים כמו ערים רק ליהודיםהחכם באדם


מה רע בזה?אושרקה
הלוואי שהיה.. שינו את הסעיף הזהברגוע


לא הגדירו את המדינה כיהודית. הלוואי שכך היו מגדיריםאריאל יוסף

מצ"ב נוסח החוק המלא:

חוק–יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי 898

 

לתשומת לב:

המדינה מוגדרת: "מדינת הלאום של העם היהודי".

בסעיפי החוק מעוגנים שמה של המדינה, סמלה, דגלה, המנונה, בירתה ושפתה.

לצדם מעוגנים הלוח העברי וימי המנוחה בשבתות ומועדים.

 

יחסי דת ומדינה אינם מופיעים בחוק, והפרהסיה היהודית-דתית של מדינת ישראל אינה מוזכרת כלל.

 

החוק אכן יכול להועיל לשימור האינטרסים של העם היהודי, אך לא יהפוך את המדינה ליהודית יותר.

הוא עשוי להביא את שופטי בג"ץ לנתק בין דת למדינה בטענה שהמדינה אינה מדינה יהודית אלא מדינת לאום בלבד.

חוק טיפשי. לא מופתעתאביגיל.
מה אתם חושביםהתלמיד העייף

הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??

עצוב ממשכְּקֶדֶם

אופייני לג'ן זישבורת,לב

והלוואי שיתעוררו מחשבות

תלוי מה הגיל שלוחושבת בקופסא

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

יישר כוח לכם!!נחלת

זה לא המקרה...התלמיד העייף

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

הוא לא הזמין או שהחברים לא הגיעו?חושבת בקופסא

הזמיןהתלמיד העייף

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

מאוד יפה מצידך. תבורךנחלתאחרונה

אין מספיק מקום בשרתים של ערוץ 7פשוט אני..

אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈

כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳

הדסה הדסה למה את הלב שלי לקחת הדסההה קפיץ

אממ… בנותבנות רבות עלי

מה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?

שלכן*בנות רבות עליאחרונה

שנים לא הייתי פה.הלב בוער למלך!

לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים

אתה קיים גם מחוץ לווצאפ???אריק מהדרום

לאט לאט חוזרים למקורותהלב בוער למלך!אחרונה

הפיצ'ר האהוב עליי בתקופה הזועשב לימון

שנכנסים לאתר אינטרנט והוא מציע לי לאשר שימוש בקוקיות 🤭

אם יש שיער מספיק ארוך אני מאשרת

עד עכשיו אני לא מבינה מזה הקוקיס האלהנחלת

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

תודה!נחלתאחרונה

משה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

עוד פעם גולש יותר זמן ממה שתכננתיחוזר תמיד לאשתי

בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.

כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.

לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.

מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?

כמו בקניון, מטשטש תחושת זמןעשב לימון

ונועד להיות כזה.

את מבלה הרבה בקיונים?משה

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

לא הרבהעשב לימון

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אולי בגלל שאני רגיש מאוד אף פעם לא אהבתי קניוניםמשה

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

מה זה חיות כיס אאלט?נחלת

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

חיות כיס זה שם של פודקאסט על כלכלהעשב לימון

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

מעניין שגם אני החלטתי לכתוב את הקיצור הזה...נחלתאחרונה

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

כאן ההבדל, בהכללה גסה, בין גברים ונשיםפ.א.

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

ובין הציפיות השונות בין גברים לנשיםעשב לימון

מנשים מצפים יותר

מצפים יותר כלומר בקניון?משה

מצפים להיות יותר מטופחותעשב לימון

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אה. כן. ציפיות מגדריותמשה

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

אני כן. אבל בתנאים שלי עשב לימון

נכון מאודפ.א.

אני באמת דקה מחזירה תשאלה אליךSeven

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

הממחתול זמני

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

אפשרoo

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

נכון. כמו גלגל שיניים.נחלת

כנראה שיש לך יותר מידי זמן פנוי?פ.א.

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

אינטרנט זה אתגר קשוח. והבחירות לא חד משמעיות.משה

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

אצל מי שזה צורך מקצועי, כמותך, ההסתכלות אחרתפ.א.

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

בספריה אפשר להאבד בדיוק כמו באינטרנטמשה

נכון. לזה התכוונתיפ.א.

הזכרת לימשה

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

שיר נוסטלגי מקסים 😻פ.א.

נכון. אבל זה אחרת. לספריה, בעיני, יש שם יותר טובנחלת

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

אני לא נמשך לויזואלימשה

רק לקריאה.

יש אפשרות בפלאפון של איכות חיים ובקרת הוריםארץ השוקולד

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

גם במחשב אפשר להגדיר זמן? כדי להגביל? ואם אכן, איךנחלת

אבל כבר לא ילדה ולא צריכה להיות תחת בקרת הורים …פ.א.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

לכל הפחות screenzenשבורת,לב

נכון. גם אני חשה כך. אז אתמול לא פתחתי. בכוח!נחלת

אני מכיר את הבן אדם בתור ילדל המשוגע היחידי

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

כמה טוהר, אמת וכנות יש בונחלתאחרונה

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

עזרא שיינברג - מישהו יודע מה סוף הסיפור?חוזר תמיד לאשתי

הסוף עוד לא הגיע לצערינו...הסטורי

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

זה השאלה... מתפתח שם משהו?חוזר תמיד לאשתי

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מעניין... אנשים כאלו תמימים?חוזר תמיד לאשתי

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

לא יודע, איך חזרו שוב ושוב למוטי אלון?!הסטורי

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אין לך לעקוב אחרי כל דבר בעולםנקדימון

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

נדמה לימשה

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

אני חושבת שדווקא במקרה שלו, הוא מנודה עד היום והלואוריןאחרונה

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.

למיטב ידיעתי גר היום בקצרין ומנודההריון ולידה

עוד יש איזו הפגנה קטנה כל מוצש מתחת לביתו בקצריןיהודי שואף לטוב

תגובתי נוגדת את תקנון האתר 4ne1

אולי יעניין אותך