כששלטון פוגש עיתון
אהוד ברק, יו"ר מפלגת העבודה, ומי שרואה בעצמו ראש ממשלתה הבא של ישראל למרות הסקרים ולמרות מה שאולי אתם חושבים עליו, פנה לעיתונאית הבכירה כרמלה מנשה בבקשה שתקבל על עצמה את תפקיד נציבת קבילות הציבור. כך דיווח השבוע העיתון 'ידיעות אחרונות'. ברק העביר את הבקשה, כרמלה אומרת ששום דבר עדיין לא סגור (תרשו לי לשים דגש על המילה 'עדיין').
לכאורה מה רע. לאישה יש רקורד מוכח בטיפול בחיילים אומללים ובהורים מודאגים. ובכל זאת מסתמנת בעיה שלא טופלה ב'ידיעות'. אני לא מדבר על עמדותיה הפוליטיות של כרמלה. זכותה לבחור בעמדות כאלה וזכותו (פחות או יותר) של ברק לבחור בה לתפקיד. הבעיה שמתעוררת היא הקשר המתהדק בזמן אחרון בין ברק לעיתונאים בכירים.
יתכן שהכול נובע מתום לב ומגישה מקצועית לחלוטין, אבל בכל זאת מותר להעלות תיאוריה ולפיה יו"ר העבודה, מודע היטב לכוחה של התקשורת, מנסה לחבק את התקשורת דרך הצמדת בכירים ממנה אליו. כך קורה עם כרמלה מנשה וכך קורה גם עם שלום קיטל שהתמנה לאחד מיועציו הקרובים. לא מזיק לפוליטיקאי בכיר למצוא סביבו אנשי תקשורת בכירים שיוכלו בבוא השעה, ובעיקר בבוא מערכת הבחירות, להעביר מילה לכאן וקריצה לשם.
ושוב אני מדגיש, יתכן שברק נהג במלוא הבנתו המקצועית כשבחר בקיטל ובמנשה לתפקידים הללו, ובכל זאת לשאול שאלות מותר ואף רצוי.
למי לעזור? לגלעד שליט או לאבו מאזן?
הנה דיווח מוזר ששמעתי השבוע בגלי צה"ל לפני החלטת הממשלה לשחרר כמאתיים מחבלים, בהם כאלה עם דם על הידיים כמחווה לאבו מאזן. מגיש החדשות אמר משהו כמו (הציטוט מהזיכרון, לא מדויק) 'הממשלה צפויה לאשר את שחרורם של כמאתיים מחבלים כמחווה לאבו מאזן. זאת במסגרת המאמצים לשחרורו של גלעד שליט'. מישהו יכול להסביר לי לוגית את המשפט הזה? מה הקשר בין שחרור המחבלים, אבו מאזן וגלעד שליט? אם אני לא טועה לא אבו מאזן הוא שחטף את גלעד שליט, או שאולי אני טועה...? בכל אופן אם לא, אז ממש לא ברור לי איך בדיוק שחרור מחבלים רוצחים כמחווה לאבו מאזן יעזור לגלעד שליט?
לי, בשכלי הרפה והדל, זה נראה ממש הפוך. הרי אם שחררת מאתיים מחבלים בכך בעצם הודעת לחוטפי שליט שמאתיים מחבלים מקבלים ככה סתם, על פארש. לכן המסקנה המתחייבת היא שתמורת שליט צריך לדרוש שחרור אלפי מחבלים, אחרת לכולם יהיה ברור שהחמאס הם סתם פראיירים. ככה אומר לי ההיגיון המוזר שלי. אולי יואיל מישהו לעשות לי סדר במחשבות, יציג ניתוח משכנע אחר ואודה לו. בנתיים כך נראה לעניות דעתי.
אגב, כששאלו את ראש הממשלה עצמו למה טוב בדיוק השחרור הזה הוא אמר ש"אבו מאזן רואה שכל מתנגדי המו"מ עושים איתנו עסקאות והיחיד שאינו מקבל דבר זה הוא. חשבתי שנכון יהיה לעשות את המחווה הזו". הסבר מעניין. מסתבר שראש ממשלה בכלל לא דואג לשליט. הוא דואג לאבו מאזן שלא יהיה עצוב ולא ייעלב חלילה. אז שוב מתעוררת השאלה מה בדיוק עבר על אותו עורך החדשות בגלי צה"ל שהחליט לנסח כך את הידיעה כאילו השחרור קשור לשליט? לא ברור. חוץ מעוד ניסיון תקשורתי להכשיר את שרצי הממשלה הזו כל עוד הם פונים לכיוון שתואם את רוחם של קובעי הטעם הטוב וקובעי נוסח החדשות.
מה הזוי היום והגיוני אתמול
בראשית השבוע התרוצץ בתקשורת דיווח על כוונה שחלפה, ברמה כזו או אחרת של רצינות, במוחו של ראש הממשלה לפטר את שר הביטחון שלו, אהוד ברק. הסיבה: העימותים סביב תקציב 2009 והחשש שברק ימרוד ויצביע נגד. ביום שלישי בערב התייחס רביב דרוקר בחדשות ערוץ 10 לאפשרות הזו וסיפר שגורם בכיר בלשכת ראש הממשלה אמר שאין לדברים כל יסוד ובסיס. דרוקר הוסיף מצידו בביטול שאין ספק שכך הם הדברים הרי "לא מפטרים שר כי הוא הצביע נגד. זה הזוי". אמר והמשיך הלאה.
מוזר מר דרוקר. ממתי לפטר שר בגלל הצבעה נגד נחשב מעשה הזוי ולא הגיוני? איפה היית כשלא מזמן היה כאן ראש ממשלה שפיטר שני שרים לא בגלל שהם כבר הצביעו נגד, אלא בגלל שהם רק התכוונו להצביע נגד בעתיד. אז לא שמענו אותך או את חבריך קובעים בביטול שמהלך כזה הוא לא הגיוני ובעצם הזוי לחלוטין. אולי בגלל שמדובר היה אז בראש ממשלה אחר, אריאל שרון ששום דבר שעשה לא נראה היה לכם כהזוי, ובעיקר בגלל שהשרים היו שניים, ליברמן ואלון, שכל דבר שהם עושים מוגדר מעיקרו כהזוי, וחמור עוד יותר מדובר היה בהצבעה על יישום ההתנתקות המקודשת. כנראה שהצירוף הזה היה קצת יותר מדי עבור התקשורת ההגונה מכדי להכריז שפיטורי השרים הוא מהלך הזוי.
המלצות למתנחלים
הרשו לי לנצל את הבמה הצנועה שלנו להעביר שאלה לעמוד הפותח של מוסף '7 ימים' האחרון (ב'ידיעות אחרונות', למי שבמקרה לא יודע), או בקיצור שאלה ליאיר לפיד, מי שבימינו נחשב לא רק לאוטוריטה פובליציסטית אלא גם לאישיות חדשותית רמת מעלה.
לפיד תוקף בחמת זעם מנומסת את זעמם של המתנחלים שלדבריו מאז ההתנתקות עושים הכול כדי להוכיח לעם ישראל שהמקום בו הם חיים אינו באמת ישראל, כלשונו. הוא מזכיר התקפות מילוליות כלפי חיילים, פגיעה בשוטרים, זלזול בחוק ועוד כהנה וכהנה. כל אלה ועוד במיפרט ארוך של נחת זרועם של המתנחלים שוצפי הקצף ומשחזי השיניים.
בתום דבריו כותב לפיד שמעשים אלה "מביאים לכדי כך שכשיגיע היום וההסכמים ייכתבו וייחתמו יהיה קל יותר לוותר על ארץ כזו שאינה שלנו באמת, שלא רק חוקיה שונים ונופיה שונים, אלא גם אנשיה שונים".
פחות או יותר הבנתי את תפיסת עולמך מר לפיד, ותתפלא, היא לא חדשה עבורי. רציתי רק לברר איך כבודו היה ממליץ, לו היה נשאל כמובן, למתנחלים לנהוג? את דרך התוקפנות אנחנו קוראים שאתה שולל. נימקת בטוב טעם שלטובתם כדאי למתנחלים לנהוג אחרת, שאם לא כן יהיה קל יותר לנפנף אותם ולהתנער מהם. נימוק נפלא. אבל דפדוף קצרצר אחורה בזמן מזכיר לי שהייתה כאן קבוצה שומרת חוק לעילא ולעילא, תורמת את כול כולה עבור מכורתנו ורשויותיה, קבוצה איכותית, מתנדבת, מקימה, יוזמת, שומרת חוק, מכבדת את נציגי החוק לזרועותיו השונות, לכאורה ממש מודל לחיקוי, כמעט מוצג מוזיאוני בעולמינו הדורסני והחומרי, והנה למרות זאת זה לא ממש עזר להם. ביום עכור אחד באו אלפי חיילים וכמה עשרות בולדוזרים ומעכו להם את אהבת החוק ואת הערצת צה"ל והמשטרה שלהם יחד עם הבתים והחממות שבנו בזיעת אפם.
אז מה אתה אומר לנו מר לפיד? כשהתנהגו המתנחלים יפה נפנפו אותם, עכשיו אתה מזהיר אותם שיתנהגו בנימוס, שיאכלו בפה סגור ולא ילכלכו את השטיח כי אחרת גם כן ינפנפו אותם. אז מה לעשות? המתנחלים המבקשים לשמוע ממך לקח ומוסר תוהים ובוהים.
אתה יודע מה, יאיר, עזוב את הטפת המוסר לילידים מארץ המתנחלים שלא מתנהלים בדיוק כפי שהיית רוצה. בוא ניזכר יחד במאמר ישן שלך שבו אמרת את הדברים גלויות. הרי ממש לא משנה אם ההתנתקות תהיה טובה או רעה, המטרה מאחורי המעשה הזה הייתה בסך הכול להוריד למתנחלים האלה את האף, להראות להם מי בעל הבית כאן. אז בוא נאמר את האמת - זה ממש לא משנה איך הם יתנהגו ומה הם יעשו, המטרה הנעלה היא להעיף אותם. תהיה ישר איתנו יאיר.
ולסיום:
כדי שלא לחרוג מהנורמה התקשורתית גם אנחנו לא נחטא ולכן נכתוב שלוש פעמים את הצירוף המחויב בכל כתבה השבוע: שחר צוברי, שחר צוברי, שחר צוברי. הנה, גם אנחנו יצאנו ידי חובה.
הערות והצעות ניתן לשלוח ל zitutim@inn.c.il
לגליונות הקודמים: