אם המשטרה אמרה היא כנראה יודעת
ביום שלישי ניסו אנשי ימין להגיע באוטובוס לקרבת ביתו של מפקד פיקוד המרכז, האלוף גדי שמני. המשטרה בלמה את האוטובוס, הורידה את הנוסעים ועיכבה לחקירה את חמישים נוסעיו.
באתר ynet האירוע זכה לכותרת מוזרה: "פעילי ימין ניסו לחסום את כביש 443; כ-50 נחקרו". קראנו ותהינו – הם הרי לא התכוונו לחסום את כביש 443 אלא לערוך הפגנה מול בית האלוף. אז מנין צצה הכותרת הזו? הרי לא רק שהמפגינים הבהירו שהיעד הוא בית האלוף ולא כביש 443 אלא שהחבורה נעצרה כשהיא בתוך אוטובוס. כלומר לא חסמה את הכביש ולא נעליים, אי אפשר לחסום כביש מתוך ספסלי האוטובוס. אז שוב – מניין הכותרת?
את הפתרון מצאנו בכתבה פנימה. "לטענת המשטרה, המפגינים רצו לחסום גם את ציר התנועה המרכזי - כביש 443 ולכן 50 מהם נלקחו לחקירה", נכתב שם. עכשיו הבנו. איכשהו טענת המשטרה, שמעט לא מסתדרת עם המציאות, הפכה לכותרת הכתבה כאמת צרופה, ואפילו לא כציטוט של מישהו.
המשטרה אמרה, המשטרה יודעת, ואל תבלבלו את המוח.
ערבי לוקה בשכלו – מסוכן? לא יכול להיות
השבוע ניסה מחבל פלשתיני תושב נעלין לחטוף נשק מחייל. החיילים הגיבו ביעילות, ירו בעינו ופצעו אותו באורח שהוגדר קשה, ומהומת התקשורת החלה... הפלשתינים הרי אמרו שמדובר בלוקה בנפשו... החיילים הרי אמורים היו לזהות את המחבל, ועוד לפני שיורים בו חייבים לשלוח אותו לבחינה פסיכיאטרית, ורק לאחר הגעת המסקנות והחותמת 'כשיר לירי' אפשר לירות בו. ברור כל כך.
קחו לדוגמא את הכותרת שהעניק אתר 'וואלה' לאירוע – "איך לוקה בשכלו יכול לאיים על 50 חיילים?", שאלה הכותרת המזועזעת.
אז נכון שמדובר בציטוט של הפלשתינים ששואלים את השאלה הזו, אבל בכל זאת, למה בחרו ב'וואלה' לשאול דווקא את השאלה הזו? לא ברור.
כדי ללמד זכות ננסה לומר שהאתר בחר בנוסח הכותרת דווקא כדי ללעוג לשואלי השאלה והיתממותם, אבל בכל אופן, מכיוון שכבר שאלתם, חברינו מ'וואלה', אז בואו ואסביר לכם איך יכול הבחור הלוקה בנפשו לסכן חמישים חיילים –
קודם כל מבחינתנו מספיק שהוא יסכן חייל אחד. לא צריך לחכות שיסכן חמישים. אבל אם בכל זאת שאלתם על סיכון 50 חיילים אז כך - על חגורת נפץ לא שמעתם? לא שמעתם אז אספר לכם – קיימת אפשרות, לא מי יודע מה מופרכת שפלשתיני, ואפילו אם לא מדובר בגאון הדור, יהיה עטוף בחגורת נפץ ואז בפעולה מאוד לא מתוחכמת יתקרב לקבוצת חיילים וילחץ על הכפתור... זהו. לא מתוחכם, לא גאוני, ובכל זאת מצריך נוהל של 'הבא לפוצצך השכם לחסלו'.
שימוש מפתיע במונח 'עקורים'
באחד מבקריו של השבוע הזה שמענו דיווח מפתיע, מוטרד ומודאג בגלי צה"ל על גורל העקורים. לרגע נדהמנו – שינוי בגל"צ? פתאום כבר לא קוראים להם 'מפונים' אלא עקורים? מי יודע, הם עוד עלולים להתדרדר ולקרוא להם 'מגורשים'.
אבל אל דאגה. חלפה שנייה ורבע ואנחת רווחה נמלטה מפינו. כשהקריין אמר 'עקורים' הוא לא התכוון למגורשי גוש קטיף. הללו הם באמת עדיין מפונים ולא יותר. מי שכן בתואר 'עקורים' יכונה הם אותם תושבי ניו אורלינס שפונו מבתיהם מאימת סופת גוסטב הנורא. נרגענו.
במדינת האתרוגים שקט מהומה
לקראת חג הסוכות שמבצבץ באופק אנחנו ממש בעיצומו של המבצע 'מיהו האתרוג', ונראה שהשבוע אין ספק והאתרוג הזוכה הוא... ניצב אורי בר לב.
על העליהום הטוטאלי שלו זכה המפכ"ל שהעז לנגוס באתרוג, ומנגד על המחמאות המורעפות בכותרות ענק על ראשו של בר לב, על כל אלה אין צורך להרחיב. מה שראוי לתשומת לב הוא דיווחו המדהים של כתב הערוץ הראשון אורי אהרונוב ולפיו ידוע לו (לא משער, לא מנחש, לא חושש או חושב – הוא יודע, כך אמר) שללשכת המפכ"ל התקשרו לפחות שני עיתונאים בכירים מאוד ואיימו עליו שאם הוא יעז לפגוע בניצב בר לב הם כבר ידאגו לפרסם עליו כהנה וכהנה.
זה אולי נראה עוד דיווח סתמי, ובכל זאת, אם יותר לי להעיר, זה דיווח שאמור היה להיות רעידת אדמה של ממש – עיתונאים מאיימים על מפקד המשטרה!! ולמרות זאת שקט תעשייתי מסביב. איש לא חוקר, איש לא מברר, כלום. כי באמת, תגידו לי אתם, איזה עיתונאים רציתם שיטפלו בעיתונאים אחרים שמאיימים על המפכ"ל?
ומי בדיוק רציתם שידווח על זה?
תארו לכם שבין כל החשדות נגד ראש הממשלה היה גם חשד קטן ולפיו הוא סייע בניגוד להוראות ולחוק לעיתון גדול בישראל. מי בדיוק היה מדווח על כך? העיתון עצמו? ברור שלא. העיתון המתחרה, גם לא בטוח. הרי כולם יגידו שהתחרות מדברת מגרונו ולא הרדיפה אחר החוק והצדק. אזז מי ידווח? כמעט אף אחד.
כנראה זו בדיוק הסיבה לכך שאם לא קראתם את ה'דה-מרקר' אתם לא יודעים שראש הממשלה שלנו, בכהנו כשר התמ"ת, דאג לצ'פר את 'ידיעות אחרונות' בכך שלחץ לאשר מענק של חמישה מיליון דולר להקמת בית דפוס לעיתון. מדובר בלחץ שהופעל בניגוד לקריטריונים, ובמענק שבסופו של דבר לא ניתן. מבקר המדינה קבע בימים האחרונים שמעורבותו של אולמרט והלחצים שהפעיל היו בלתי תקינים ופגעו בכללי המנהל התקין.
אגב, מפעלי ענק נוספים זכו לשתדלנותו המיוחדת של כבוד השר. ניתן למצוא ברשימה גם את 'אוסם', 'קוקה קולה', סיליקט ועוד. אבל ניתן להעריך שב'ידיעות' יעדיפו שלא להאריך בדיווח על הפרשה גם בנוגע למפעלים האחרים מחשש שפתע פתאום יצוץ לו גם שמם עלי כותרת. לא נעים.
הו הא מי זה בא
ב'ידיעות אחרונות' מקיימים בימים אלה ספירה אחורית לקראת שעת ה-ש'. בכל יום מופיע במגזין 'עוד X ימים'. אתם בטח שואלים מה עומד להתרחש בעוד אותם X ימים. בחירות? המשיח? מי כבר עומד להגיע? התשובה פשוטה: החיפושית פול מקרטני הוא שעומד להגיע לארץ. אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו שפול יאפשר לנו לראות את זיו פניו. ואני שואל את 'ידיעות' – חברים, לא קצת הגזמנו? ספירה לאחור? בואו נרגע.
קשוט עצמך...
באתר ערוץ 7 יש טור שבועי, 'ציטוטים' קוראים לו. כותב אותו אחד, שמעון כהן קוראים לו. בשבוע שעבר הצליח אותו כהן להגחיך את עצמו לדעת בצורה מדאיגה.
כהן כתב בטורו כמה מילים נגד השימוש במונח 'להחזיק אצבעות' כיוון שמדובר במונח נוצרי שמשמעותו הצלבת אצבעות. הוא ביקר את העיתון 'ישראל היום' על השימוש במונח הזה, וכתב ש"מעיתון המבקש להזדהות עם לאומיות הייתי מצפה גם לדעת את העובדה הזו וגם להימנע מהכותרת הזו".
עד כאן נחמד מאוד. הבעיה היא שממש אותו שמעון כהן כותב בהמשך הטור שלו את המונח 'מלח הארץ' ולא יודע שגם מקור המונח הזה הוא בנצרות. מדובר במונח שאותו שילב ישו בדרשת ההר שלו ויוחס לתלמידיו. אז איך אמר שמעון עצמו: "מכותב המבקש להזדהות עם לאומיות הייתי מצפה גם לדעת את העובדה הזו וגם להימנע משימוש בצירוף המילולי הזה".
(ותודה למשפחת ליכטמן על הפניית תשומת הלב)
הערות והצעות ניתן לשלוח ל zitutim@inn.co.il
לגליונות האחרונים:
לגיליון מס' 4 של 'ציטוטים'
לגיליון מס' 3 של 'ציטוטים'