מי אשם ביחס לעובדים הזרים?
השבוע נמצא האשם המרכזי בהיותנו אומה המתעמרת בעובדים זרים ומקשה את עורפה למול קשייהם ומצוקותיהם. תודו שלא תופתעו אם תגלו שגם בזה, כן, כן, גם בזה אשם... איך לא, הכיבוש.
הנה לכם גדעון רייכר, עיתונאי שאינו מלכלך ידיו בפוליטיקה אלא מתיימר לעסוק בצרכנות ובמצוקותיהם של רשים, דלים ואביונים, כלומר עיתונאי אובייקטיבי לחלוטין. אבל ממש לחלוטין. גם הוא יודע היטב מי אחראי לכל עוונותינו ואשמותינו. השבוע הוא שמע בתכניתו הרדיופונית אזרח מתאונן על ההתעמרות המשטרתית בעובדים זרים, ואז אומר לו רייכר משהו כמו: 'הסיבה לכך שאנחנו מזלזלים בזכויות האדם היא שהפכנו קהים כי אנחנו שולטים בשטחים שבהם עם זר'. כה אמר רייכר וחתם את הדיון המלומד.
אז אולי ילמדנו רבנו גדעון, איך יתכן שדווקא בציבור תומכי השליטה על אותם שטחים שבהם עם זר, דווקא בציבור הזה נולדו מוסדות החסד (הבלתי קהים בעליל, חשוב לציין) כמו 'מעגלי צדק', אורות חסד, פעמונים ועוד ועוד?
מגמות במפות
מישהו שמע על איזה הסכם שבו ישראל עזבה את שטחי יהודה ושמרון? למיטב ידיעתי אין הסכם כזה. אז איך זה ששוב ושוב במפות שמציג 'ידיעות אחרונות' במסגרת דיווחים על נושאים שונים ומגוונים, אזור יהודה ושומרון מוצג כחלק שאינו ישראלי?
הנה לכם דוגמא מהימים האחרונים. העיתון דיווח על הערים בהם מתמודדות רשימות מטעמו של ארקדי גאידמק. לכאורה נושא בלתי מדיני בעליל. אך לא כך חשבו ב'ידיעות אחרונות'. אחרת אין הסבר להחלטה לפרסם את מפת ישראל ללא יהודה ושומרון. הנה, תנו מבט:
התופעה המשונה הזו מתרחשת גם במפות טיולים שמפיץ העיתון מעת לעת, ובשאר דיווחי פרווה שכאלה. כך מכניסים לנו תובנות בדלת האחורית של המוח...
חשבון נפש. יהיה או לא?
בעיתון 'ידיעות אחרונות' ולמחרת גם באתר האינטרנט של 'מעריב', צפינו בשובו של הרוצח סמיר קונטאר לזרועות הטרור. הכתבות עסקו בסרטון בו נראה קונטאר כשהוא יורה טילי אר-פי-ג'י כשברקע תומכיו מעודדים את מה שהם מגדירים כשובו לימי הטרור של 76'. ב'ידיעות' בחרו לכתבה את הכותרת 'סמיר קונטאר לטרור נולד'. במעריב הסתפקו במילים 'קונטאר חוזר לדרך הטרור'.
זה מוגזם לדעתכם לבקש מהתקשורת, בימים אלה של חשבון נפש, לא להסתפק בדיווח ובכמה מילים על ההיסטוריה של קונטאר והרצח שהוא ביצע, אלא גם להכות על חטא ולהודות שבדיוק זה היה התסריט שחזה יורם שחר, אחיו של השוטר אליהו שחר הי"ד שנרצח על ידי קונטאר. שחר אמר, ולא רק בערוץ 7: "זה לא עוד שחרור של עוד מחבל. סמיר קונטאר עומד להיות הטרוריסט הגדול ביותר בעולם. הם יצטערו על העסקה. הוא אומר את הדברים בגלוי, וכותב במכתב ששלח שהוא (קונטאר) מבטיח להמשיך בדרך הטרור".
אז יש מקום לחשבון נפש תקשורתי או שצריך לחכות לפיגוע הראשון מאז השחרור שיבצע קונטאר?
חשיפה ב'וואלה'
אחרי שסנטנו כאן כל כך הרבה באתר 'וואלה' הנה לכם גם כמה מילים טובות. קחו לכם את מאמרו של דוד פרנקל על קמפיין שטרנהל.
הבחור פרסם את דבריו תחת הכותרת 'חשיפה: כך פועל הטרור היהודי', פירק את הדיווחים על הפיגוע הנורא בפרופסור והפליג בהם עוד כהנה וכהנה.
לצד התמונה ובה גירוד הקיר שנגרם ליד בית הפרופסור מהמטען ההוא, הבהיר פרנקל לקוראיו כי אלו התמונות הקשות מזירת הפיגוע. על המשפט "מניחי המטען עקבו אחרי שטרנהל ולמדו את תנועותיו" - מתוך תגובת משטרת ישראל, כותב פרנקל: "אחד הפרטים המטרידים ביותר בפרשת ההתנקשות בפרופ' שטרנהל, היא היכולת המודיעינית המורכבת שנדרשה כדי להוציא לפועל את הפיגוע. ראשית, היה על הקושרים לגלות את כתובתו של הפרופסור, נתון אשר מצוי רק במחשבי המשטרה ובאתר 144 של בזק. שנית, נדרשו תצפיות ממושכות כדי לוודא שחלק מסדר היום של הפרופסור, הוא ביקור בביתו".
על דבריו של חבר הכנסת אופיר פינס "בחברה הישראלית פועלים כוחות אלימים שלוקחים את החוק לידיים ולא מהססים לרצוח או לנסות לרצוח את מי שעומד בדרכם", כותב פרנקל: "הפיצוץ בביתו של פרופ' שטרנהל היה נסיון רצח לכל דבר. העובדה שהוא לא עלה בחיי אדם, נזקפת רק לזכות תושייתו של הרופא התורן בחדר המיון של ביה"ח 'שערי צדק'. בתוך הדרמה הגדולה שאחרי הפיגוע, השכיל הגיבור האלמוני הזה לשמור על קור רוח, השיג אי-משם פינצטה כירורגית ושלף מרגלו של הפרופסור 3 רסיסי זכוכית".
על דברי שטרנהל עצמו ש"זוהי תחילת הדרך להתפרקותה של הדמוקרטיה", מעיר פרנקל כי לנוכח מחקריו של הפרופסור יש להתייחס לדבריו ברצינות רבה וכי "ניסינו למקם את נסיון הרצח של פרופ' שטרנהל, בתוך טבלת אירועי האלימות הפוליטית של המאה העשרים. למרבה הצער, קיים קושי טכני המונע השוואה ישירה בין המקרים השונים: בטבלאות המקובלות מוקדשת עמודה למספר ההרוגים, אשר נמדד בד"כ באלפים, בעוד שאצל פרופ' שטרנהל הנתון המספרי היחיד הוא 3 רסיסי זכוכית. עד לעיבוד הנוסחה המתאימה, ניתן לקבוע שהפיגוע בבית שטרנהל משלב בין סממנים של ליל הבדולח, לבין מאפיינים של ההתנקשות ביורש העצר האוסטרי פרנץ פרדיננד, שנתנה את האות למלחמת העולם הראשונה".
וכן הלאה בהמשך המאמר. אמיץ הבחור. דוד פרנקל, תזכרו את השם.
רוצים חוברת מהודרת וחגיגית
לאור סגנון הסיקור של חגי ישראל בתקשורת, לא רק השנה אלא באופן כללי במרוצת השנים האחרונות, הנה לכם, רבותי במערכות התקשורת המלצה, או בעצם בקשה:
בואו נחסוך את הצורך לשוב ולדוש בתיאורים שלכם את החגים כימים נוראים ואיומים. תוציאו לנו איזו חוברת מהודרת, דפי כרומו, צילומים יוקרתיים, כמקובל, ובה תשפכו את כל תסביכי שנאת החגים שלכם. ספרו לנו על הכול בבת אחת ונסגור עם הסיפור הדי נודניקי הזה שלכם.
תנו לנו בחוברת פרק על ראש השנה ובו תספרו לנו על מפגע קילקולי השיניים מאכילת הדבש, על הבשר המכביד על קיבותינו העדינות (תשתדלו שלא יהיה באותו עיתון גם את מדור האוכל הקבוע שלכם. אנשים עוד עלולים לערוך השוואה ולראות שבעצם כשזה לא חג אתם ממליצים על אוכל מסוכן לא פחות...), על עוגמת הנפש של האיילים שמהם נלקחו השופרות, על הדלקת שעלולה לפרוץ בתעלות האוזן של המאזינים לתקיעות.
על יום כיפור תספרו לנו את טראומת התרנגולות מהכפרות, שלא לדבר על הסחרחורת שנגרמת לתרנגול כשהוא מסתובב מעל ראשנו. ספרו לנו על הצום שעלול לגרום לכאב ראש, על מחירי נעלי הספורט ועל הסכנה הנוראה שמא סינוור נורא יכה בעינינו בעקבות בוהק הבגדים הלבנים.
בפרק המיוחד על חג הסוכות. תספרו לנו עד כמה מסוכן לגרור כפות תמרים ולהידקר באצבעותינו, ספרו לנו על ההצטננות שעלולה לתקוף אותנו בישיבה בסוכה, על הפגיעה בטבע מקיצוץ הלולבים ועל השחיתות בקרטל מכירת האתרוגים.
וכך תמשיכו לספר לנו, רבותי, בחוברת המהודרת שתצורף לגיליון החגיגי של ראשית השנה, על כל חגי ישראל. אתם לא תשכחו את כאב הראש שעלול להיגרם מהסביבון בחנוכה, ואת העונש הקולינארי שבסופגניה. לא תשכחו את הפגיעה בנפש ההומאנית שלנו בהכאת המן והשמחה לאידו. אין ספק שגם אוזני המן יתוארו כמפלצת המאיימת על קיבתנו המעודנת. אין צורך לדבר על המצות שמן הסתם יככבו בחוברת שלכם כמפגע ידוע ומפורסם, ומה על המשקעים הנוראיים לידינו שנחשפים למנהג גניבת(!) האפיקומן - תנו תגובה בהולה של ד"ר קדמן. וכן על זו הדרך על סכנת הדליקה בל"ג בעומר וסכנת עוגות הגבינה בשבועות.
תנו לנו את הכול בבת אחת רבותי בתקשורת. תחסכו מאיתנו את כל הדיונים האינסופיים הללו מדי חג. רק תיזהרו שלא תשתרבב לכם בין עמודי החוברת איזו ביקורת חלילה על הרמאדן, חג המולד או איזה חג של בודהה. זה יהיה כבר יותר מדי. סביר להניח שעם רדת הגיליון לדפוס תחטפו תביעת ענק של העלבת ציבור וכו'. ראו הוזהרתם.
הערות והצעות ניתן לשלוח ל zitutim@inn.co.il
לגליונות האחרונים: