כותרת? דעה? דיווח? מה זה הדבר הזה בדיוק?
הכותרת באתר 'וואלה' קראה: 'מטורפים, רדו מהעץ וצאו מעזה'. חיפשתי בכותרת אות לכך שמדובר בציטוט של מישהו, אולי מרכאות, אולי את שמו של הדובר לפני הטקסט הזה. תקוותי נגוזה. האתר בחר להציב את הקריאה הזו, שאינה אלא מאמר דעות פובליציסטי שמאלי לכל דבר, של יוני מנדל.
בהמשך הכתבה קיבלנו מתקפה חזיתית נגד ההסברה הישראלית בימי המלחמה. לאחר שהבהיר לנו מנדל שעובדים עלינו, מלבים את האש בהסברה מגמתית ומעלימים מומחים שחושבים אחרת, הוא כותב: "רדו מהעץ, מטורפים! - צריכה לצאת הצעקה מישראל. אל תשחקו משחקי כבוד על גופותיהם של אזרחים, ואל תגידו שלא הייתה שום ברירה".
את העיקרון נראה לי שהבנו. אין צורך להאריך. יש לנו הרבה מהחומר הזה. בדרך כלל הוא מגיע מכיוון עזה אבל יש לנו את החומר הזה שמאשים אותנו בטבח אזרחים. לא צריך את מנדל מ'וואלה' בשביל זה. אבל בכל אופן - רוצה מנדל לחשוב כך זכותו וזכותו לפרסם אותה. השאלה היא למה אתר 'וואלה' לא מוצא לנכון לכתוב את הדברים כציטוט של דובר, פובליציסט, בעל דעה, אלא ככותרת שנראית כקביעת עובדה (או כקריאה מטעם מערכת האתר...)
פרט נוסף: שימו לב מה נכתב בפתיח המודגש של כתבת המאמר הזו: "הרי עדיף להרוג ילדים פלשתיניים בעזה מאשר לדבר עם החמאס". משמעות כותרת המשנה הזו היא אחת: מדינת ישראל מבצעת פשעי מלחמה. בטקסט החמור ביותר הזה מאשים לכאורה מנסח הכותרת של 'וואלה' את ממשלת ישראל ואת צה"ל בהרג ילדים למטרות פוליטיות. מה שנשאר זה רק להוסיף איזה ערבוב דם במצות וחלוקתן לחיילינו. אין לכך הסבר אחר: מנסחי הכותרת בחרו בעמדות הקיצוניות ביותר של מתנגדי מלחמת ההגנה המתחוללת בדרום.
סגל נובר
עמית סגל, איש ערוץ 2, נבר השבוע בארכיון המוקלט של חברי הכנסת בימי טרום העקירה, והעלה ממצאים מרתקים שאותם הציג בתכניתו של 'שש עם עודד בן עמי'.
בין הח"כים והשרים המצוטטים מהימים ההם ניתן למצוא את השר מאיר שטרית שאמר אז את המשפט המופלא: "יש טענה שיהיה איום על ישובים בנגב. אני עוד לא שמעתי טענה מגוחכת כזאת". חבר הכנסת רן כהן ממר"צ (חשוב לזכור – קצין בכיר במיל., כלומר מומחה ביטחון ברמה כזו או אחרת) אמר כך: "אם לא נצא תוך שנה מרצועת עזה טווח הטילים יגיע עד לאשקלון". הבנתם את זה? אם לא נצא הם יגיעו לאשקלון. אם נצא... אז שלום, שלווה וביטחון יעטפו אותנו מכל עבר...
עמית סגל לא מרחם על אנשי הליכוד שעשויים לעשות הון פוליטי לא קטן מהציטטות הללו ומביא גם את דבריו של נתניהו המבהיר במליאת הכנסת לחבר הכנסת אורי אריאל שהוא מתכוון להצביע בעד ההתנתקות. כך גם את דבריו של ח"כ שטייניץ שמצדד בתכניתו של שרון. סגל גם מביא בפני הצופים את רגעי ההצבעה, הרגעים שבהם הצביעו ח"כי הליכוד, בזה אחר זה אחר הרועה, אריאל שרון, מאימת הבעיטה שתנפנף אותם מכורסאות השרים.
כתבה מעניינת מאוד. מי שירצה יוכל לצפות בה באתר COL חב"ד או ליין.
מי שירצה פרטים נוספים על נבואות הפוליטקאים שלנו יוכל לקבל אותם כאן.
שיר הרעות
במשך שנים לא ידעתי על מי נכתב שיר 'הרעות', והשבוע נפתרה הסוגיה ואכן נודע הדבר:
לאחר השבוע האחרון אין לי ספק ששיר הרעות נכתב על עיתונאי ישראל שיודעים להתעלות מעל המחלוקות ולהתגייס בשורה אחידה למען חברתם היקרה, יונית לוי, שכן כלל גדול נקוט בידם שלא מפקירים חיילת בשטח.
התגייסות טוטאלית שכזו למען עיתונאית מזמן לא ראינו. שלושים וחמישה אלף איש חתמו על עצומה נגד אופן הסיקור של הגברת לוי את המלחמה בחדשות ערוץ 2, ומיד הפכה כל החבורה הזו לערימת הזויים, קיצוניים, אלימים, פנאטים וראויים לכל גינוי, לעג וביזוי.
הנה לכם מקבץ ציטטות של הקולגות שהתגייסו למען אשת הקרח של ערוץ 2: "לעצור את ההתלהמות, את האלימות המילולית נגד יונית לוי", אמרה המתחרה הגדולה מהבסטה המתחרה בערוץ 10, מיקי חיימוביץ'. כותרת כתבת הדיווח ב'מעריב' תהתה "למה נטפלים דווקא אליה, ואולי הבעיה היא דווקא אצלנו, הצופים?". גם גלי צה"ל ידעו לקבוע שישנה איזו עצומה תמוהה ויונית היא אחלה. ערוץ 10 הרשמי הודיע שמבחינתו "יונית לוי היא עיתונאית ומגישה מהשורה הראשונה וכל חברת החדשות של ערוץ 10 שולחת לה כתף תומכת". איראנה מלמד כתבה ב-YNET ש"עצומה הזויה מסתובבת עכשיו ברשת". ואלו רק דוגמיות מההתגייסות למען לוי.
האם לא היינו ראויים סתם כך לדיווח יבש וענייני שמספר על קיומה של העצומה? סתם דיווח, בלי פרשנות וחוות דעת מלומדות... לא מגיע לנו?
אגב, המשך כתבה עוד מלמד ש"פעם, כשיונית לוי הייתה עלמה צעירה ודעתנית עם נמשים ומשקפיים, היא נשלחה לתעד את רעידת האדמה הגדולה בטורקיה, כשכוחותינו היו הטובים באמת... באמפתיה מורגשת, בכאב אנושי פשוט, עמדה מול המצלמה וסיפרה מה היא רואה שם, ופניה עטו את כל מגוון ההבעות היאות למצב מעין זה". הבנתם מה חושבת הדעתנית מ-YNET? פעם, בטורקיה כוחותינו היו הטובים באמת. לגבי היום? זה כבר סיפור אחר, כנראה.
ועוד אגב אחד – בודד בהתייחסות לפרשת יונית לוי הוא אלעד עמדי, איש רדיו ירושלים, שתיאר איך גברת הקרח הטלוויזיונית עוטה קול נוקשה ורציני בכל דיווחיה ורק כאשר היא מראיינת דוקטור מבית החולים בעזה היא נמסה ומתרככת. כך אמר ומיד הבין שלא המשפטים הללו הם שיכשירו את דרכו להמשך הקריירה התקשורתית שלו.
המבוגר האחראי
גיא זוהר (ההוא מ'מבולבלים? גם אנחנו'). בדרך כלל בחור סימפטי, חביב ובלתי מזיק. את תכנית סיכום היום שלו בערוץ 10 הוא מעביר באופן ידידותי למשתמש וחביב באופן כללי.
השבוע השתחרר לו הגיא ובתום כתבה שתיארה את המחלוקת סביב ההחלטה שלא לאפשר לסיעות הערביות להתמודד בבחירות לכנסת הבאה, סיכם גיא ואמר משהו כמו: "ההערכה היא שבג"ץ יהיה המבוגר האחראי", כתקווה שבתשובה לעתירת הסיעות הערביות יתיר הבג"ץ את התמודדות המפלגות הערביות.
הבנתם את זה? בג"ץ יכהן כמבוגר האחראי ולא יתן לילדודס מהכנסת להתקוטט ולהוציא את אחמד טיבי ומוחמד ברכה מהכנסת. מבוגר אחראי...
אגב, ככל הנראה גם בערוץ 10 חשבו שגיא הגזים בהבעת הדעה הזו, והחליטו לצנזר את המשפט הבעייתי הזה. מי שיחפש בארכיון התכנית באינטרנט יראה כיצד הכתבה מסתיימת והמשפט הזה איננו. הוא פשוט נגוז לו אי שם בערפל המקוון.
חיזוק ישראלי לעלילה
בפינתו בתכנית הבוקר של ערוץ 2 מצא איתן שוורץ לנכון להתייחס לדברי דובר צה"ל בעקבות האשמות הפלשתינים את ישראל כאילו היא משתמשת בפצצות זרחן שאינן חוקיות בהפצצות על עזה.
שוורץ השמיע את דברי תא"ל בניהו שהבהיר שהרמטכ"ל קובע שלא נעשה כל שימוש בחומרים שכאלה. מיד אחר כך אמר שוורץ שיש בכך התפתלות מצידו של בניהו שלא אמר במפורש שאין פצצות בעייתיות, אלא העדיף להסתתר מאחורי גבו של רא"ל אשכנזי, שהוא זה שאמר. בסיכומם של דברים הוסיף אותו שוורץ ואמר שמבחינתו המסקנה היא שיש ממש בטענות הפלשתיניות.
אגב, אברי גלעד שהיה באולפן לא הבין על מה הבחור מדבר, אבל שוורץ נותר במריו ובמסקנתו.
אז זה מה שדחוף לך לומר לנו מר שוורץ? להוסיף עוד חומר לבערת התעמולה הערבית נגדנו? שיוכלו לצטט גם את דבריך באל-ג'זירה כדלק למדורת עלילת הדם הזו? זה מה שדחוף לך? הרמטכ"ל אומר שאין פצצות כאלה, אבל לך זה לא מספיק, אה?
החשש האמיתי
מי שהקשיב מעט לשידורי הרדיו והציץ מעט בכותרות העיתונים השבוע הבחין איך שוב ושוב מספרים לנו כתבינו החרוצים על החשש האמיתי הבא: ירי קטיושות על המרכז, והיו מי שהתבטאו בצורה ברורה יותר: "החשש הוא מירי בעתיד על תל אביב". כך זה נראה השבוע ב'ידיעות אחרונות' לדוגמא:
את הדברים אומרים נכבדינו המשדרים והכותבים לקראת אפשרות של הפסקת אש, אפשרות הנרקמת בימים אלה, ועלולה להוביל להתחמשות מחודשת של החמאס בידי איראן.
בעד הפסקת אש או נגד, זה עניינם של פרשנים, מומחים ומדינאים. העיקר הוא שהעיתונאים הבהירו שוב ובגלוי את מה שהסתירו במשך שמונה שנים: כל עוד הירי הוא על שדרות ובנותיה, מילא. הם אזרחים סוג ג'. כל עוד האיום הוא שם אפשר לספוג. כשהאיום מרחף מעל ראשי מערכות העיתונים בתל אביב זה כבר משהו אחר.
המחיר הכואב
ומה דעתכם על השער הזה של המוסף הכלכלי של 'מעריב'?
בעמוד הפנימי מצאנו הערכות של מומחים וכלכלנים שפורטים לנו איזה חור נורא בכיס ייגרם לנו בעקבות המלחמה בדרום.
באמת תודה רבה. מצאתם עוד פינה שאפשר לנגח בה את המבצע בדרום? אגב, אני משער שאם שלוש או ארבע רקטות היו נוחתות ליד גשר מעריב בתל אביב לא הייתם מורחים שאלות כאלה באמצע מבצע צבאי שכזה. אם זה היה קורה שם שאלת התקציב לא הייתה מטרידה כל כך.
אגב, לתשומת ליבכם - הרבה יותר זול זה לגור בקופנהגן. שם לא מוציאים כספי ציבור על דברים מיותרים כמו מלחמות.
כותרות. לא מה שחשבנו
ובמסגרת שיעורנו 'כותרת ומשמעותה' הציצו נא לכותרות הבאות:
ב'מעריב':
וב'ישראל היום':
מה למד חייזר שנוחת מהחלל החיצון לנוכח הכותרות הללו? - פשוט מאוד – לא פעם כשמשעמם לזן האנושי שקרוי 'מתנחל' הוא יוצא לרחוב ויורה בפלשתינים למוות... ככה סתם, כדי להעביר את הזמן.
אגב, ב'ידיעות אחרונות' הכותרת הייתה מעט יותר מאוזנת. שם לפחות ציינו שהרכב נרגם לפני הירי:
אבל מכל הסיפור הזה ראוי שנזכור שלא נורה למוות ולא נורה בכלל. הילד מת מסיבה אחרת לחלוטין. אולי נפל מסלע, אולי התקף לב, אולי קיבל זאפטה ממישהו. אין לדעת. מה שבטוח הוא שהמכון לרפואה משפטית בדק וקבע: לא ירי ולא כלום.
פרט חשוב נוסף הוא שביום למחרת (ה') חיפשנו הבהרה לגבי מה שאירע, או ליתר דיוק לא אירע, בתקרית הזו. ב'מעריב' לא מצאנו כלום, וחבל. לעומת זאת דווקא 'ידיעות' שהתבטאו באופן המאוזן יותר בדיווח הראשוני על התקרית מצאו לנכון לפרסם גם כתבת הבהרה תחת הכותרת: 'מיידה האבנים לא נהרג מירי'.
חידה:
כשגולן יוכפז השתמש בגלי צה"ל בצירוף 'הבוץ העזתי' כשתיאר את מה שדבק בנעליהם של החיילים הנלחמים ברצועה הוא התכוון לתיאור אובייקטיבי של המצב, או שמא התכוון לשגר בלון ניסוי של קמפיין חדש נגד הלחימה, משהו ברוח 'הבוץ הלבנוני' הזכור לכולנו?
המקור הנעלם
ביום רביעי פרסם העיתונאי שלמה צזנה כתבונת בעיתון 'ישראל היום' תחת הכותרת 'איתן הבר: נאום "פחדני השלום'' של רבין היה טעות'. בכתבה פנימה סיפר על ההתייחסות הנדירה של ראש לשכת ראש הממשלה בעבר, העיתונאי איתן הבר, לנאומו של רבין בדבר הקטיושות שלא היו ולא יהיו מעזה על אשקלון.
צזנה ציטט מדבריו של הבר, אך משום מה שכח איפה הוא קרא ושמע את הדברים. אז כיוון שמן הסתם צזנה פשוט שכח רצינו להזכיר לו שהדברים נאמרו בראיון לעוזי ברוך בערוץ 7 ערב קודם לכן, ומן הראוי לציין עובדה קטנטנה ושולית שכזו בעתיד. תודה.
הערות והצעות ניתן לשלוח ל zitutim@inn.co.il
לגליונות האחרונים: