ילדה גדולה
ילדה גדולהפנימה יח"צ
יום אחד נכנסת לחדרי אם צעירה כבת שלושים בליווי בתה בת העשר, ודאגה רבה ניכרת על פניה. היא מספרת לי שבתה הפכה בן לילה לאישה, בעוד כל חברותיה עדיין נראות ילדות, כפי גילן.


הפיכת הילדה לנערה בגיל ההתבגרות מוּנעת על ידי שינויים אנדוקרינולוגיים, גופניים ונפשיים. תחילת התהליך ב'התעוררות' של אזור תת-הרמה במוח (היפותלמוס). קיימים ארבעה שלבים בהתפתחות המינית, המדורגים מאחת עד ארבע, ונקראים על שם טנר (Tanner). תחילה תופיע האצה בגדילה והתעגלות הגוף, לאחר מכן יתחילו להתהוות שינויים באיברי המין החיצוניים (המשניים), ורק כשנתיים לאחר תחילת התהליך תופיע הווסת.


הגיל הממוצע להופעת הווסת נע סביב שתים עשרה עד שלוש עשרה שנים, כאשר הטווח הנורמלי נע בין גיל עשר לגיל שש עשרה. בהתאם לכך הופעת סימני המין הראשוניים (telarche) מתחילה בין גיל שמונה לגיל ארבע עשרה. הגורמים המשפיעים על גיל הופעת הווסת הם תורשה, תזונה, משקל, מצב בריאות כללי, מיקום גיאוגרפי, חשיפה לאור ועוד. התבגרות מוקדמת פירושה הופעת וסת לפני גיל עשר, או הופעת סימנים משניים לפני גיל שמונה. הסיבות לכך עשויות להיות מגוונות, אך בדרך כלל מדובר בנטייה תורשתית. במקרים רבים השינויים הפיזיולוגיים אצל הילדה המתבגרת מביאים עמם גם שינויים פסיכולוגיים, הקשורים להופעת פצעי בגרות, שיעור, שינוי בריח הגוף, שינויים במשקל שמשפיעים על דימוי הגוף ועוד.




בשנים האחרונות הופעת סימני המין המשניים מקדימה, ורואים לא מעט ילדות בנות תשע שכבר נמצאות בתחילת התהליך. בבנות שמתחילות להתפתח מינית לפני גיל שמונה יש צורך לערוך בירור מקיף, למרות שבסופו של דבר רק כשנים עשר אחוזים מהן תזדקקנה לטיפול תרופתי. סיבת ההקדמה עשויה להיות 'מרכזית' – כלומר, בהשפעת הורמוני המוח (NRH ובעקבותיו גםLH ו-FSH), או פריפרית - השפעה רחיקנית של חשיפה להורמוני מין נשיים (estrogen), כמו למשל שמן לבנדר שבו משתמשים לעיסוי ולהרגעת תינוקות, המכיל חומרים שהרכב דומה להרכב האסטרוגן. דוגמה נוספת - אלוורה, שנוזל שמופק ממנו עלול להביא להנצת שד מוקדמת ולדימום וגינלי. גם תכשירי סויה, שמכילים פיט ואסטרוגנים, עלולים להאיץ את ההתפתחות, וכן דיספנול A אשר נמצא בבקבוקי ילדים, דיוקסין בחומרי הדברה ועוד.


סיבות מרכזיות אחרות עשויות להיות טראומה למוח, קרינה לראש, זיהום במוח כגון מנינגיטיס, או אידיופטי - בלתי מוסבר. ההערכה כוללת בדיקה גופנית, צילום כף יד לגיל עצמות, פרופיל הורמונלי כולל מבחן GNRH, אולטרסאונד, ולעתים MRI אם יש חשד לתהליך מרכזי במוח.


מטרת הטיפול היא התאמת הגיל הביולוגי לגיל ההתפתחותי-כרונולוגי. במקרים המרכזיים הדורשים טיפול, מטפלים בנערה בעזר דקפפטיל, שהוא אגוניסט ל-GNRH וחוסם את הקולטנים אליו, בדרך כלל בזריקה חודשית או תלת-חודשית. ישנם גם שתלים תת עוריים שדורשים הכנסה והוצאה כירורגיים ומחזיקים מעמד במשך שנה. הערכת הטיפול נעשית על ידי מבחנים דינמיים לפני הטיפול ולאחריו.


לא מטפלים בכל מקרה. זה תלוי מאוד במשפחה ובמה היא משדרת לילדה. אם היא לא דאוגה ולא לחוצה, לעתים עדיף לא לטפל. הטיפול מיועד בעיקר למניעת הפסקת הגדילה של הילדה לגובה, אך יש לו גם לא מעט תופעות לוואי לא נעימות, כגון גלי חום, אוסטיאופורוזיס, תופעות טרומבואמבוליות ועוד. הפסקת הטיפול בדרך כלל מומלצת בגיל אחת עשרה כרונולוגית, או בגיל שתים עשרה של גיל עצמות.


המחזורים הראשונים בדרך כלל אינם סדירים, אך לאחר כשנתיים הם הופכים לסדירים פחות או יותר. אורך מחזור תקין נע בין עשרים וארבעה לשלושים וחמישה יום, כאשר משך הדמם הווסתי התקין נע בין יומיים לשמונה ימים. כמות איבוד הדם הממוצע בווסת היא כ-30 סמ"ק (שלושה עד שישה פדים או טמפונים ליממה).


חשוב מכול לזכור שמאחורי הדמות הכאילו-בוגרת מסתתרת ילדה, שעולמה הפנימי כולל בובות וקפיצה על חבל. האִם האֵם הנבוכה תשכיל להעביר לבתה תחושה טובה ובריאה שאלו הם אותות המבשרים את כניסתה המבורכת למעגל הנשיות והפריון? ההבנה ששינויים אלו אמנם מהווים פרידה מסוימת מהילדות אך גם התחלה של עידן חדש, תתרום לקבלת השינויים בגופה כבשורה משמחת, לדימוי גוף חיובי ולנשיות בריאה. 




לדפדוף בגליון פנימה לדוגמא לחצו כאן