דיון הוועדה לחוק השידור הציבורי נפתח גם היום ברעש גדול, כשמספר חברי כנסת מהאופוזיציה נכנסו בסערה לדיון.
חברי הכנסת מחו על כך שהדיון נערך בחדר קטן שהיה צר מלהכיל את כל האנשים שביקשו להיכנס אליו, זאת בעקבות נהלי הבטיחות של הכנסת.
ח"כ אילן גילאון (מרצ) אמר כי "אנחנו מתים מבושה שצריכים להשתתף בדבר מבוזה כזה".
לאחר מספר דקות של צעקות מצד חברי הכנסת ונציגי עובדי רשות השידור, השליטה יו"ר הועדה ח"כ קארין אלהרר סדר באולם.
מאידך הבטיחה אלהרר לדאוג לאולם מרווח יותר בדיונים הבאים: "חשוב לי מאוד שהעובדים והוועדים יציגו את עמדתם, יש לכך חשיבות ציבורית רבה".
בעקבות הערותיהם הנשנות של חברי האופוזיציה ביחס לוועדה, התייחסה ח"כ אלהרר להופעתו של חבר הוועדה, ח"כ עיסוואי פריג', אמש באולפן המונדיאל של הערוץ הראשון: "מי שרוצה לעשות כותרות, יכול להמשיך לעשות זאת בערוץ 1, לא כאן".
ח"כ פריג` מצדו קרא לעובדי הרשות להזמינו שוב לאולפן ואף העיד כי יצא במהלך הדיון להתראיין שוב בערוץ הראשון.
הדיון היום נסב סביב סעיף 7 להצעת החוק: "תפקיד תאגיד השידור הציבורי".
הזמר והיוצר אביהו מדינה אמר בדיון, כי "מה שחסר בחוק הזה זה ערכים. רשות השידור היא רשות ציבורית. אין לה אינטרסים של הכנסות. היא לא בתחרות עם אף אחד. כתוב שיפעל לקידום יצירה איכותית. זה מוקש. מה זה איכותי? מי קובע? מה שלא לטעמי, בעיני לא איכותי? צריך להוסיף 'על כל גווניו'. 40 שנה אנו צועקים על קיפוח סגנונות, החסידי, הים תיכוני. אל תתחילו משהו חדש עקום".
רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד ביקש להוסיף לסעיף: "צריך להוסיף ערכים, של מדינה דמוקרטית, פלורליזם וסובלנות וגם להעמיק זהות, כמדינה יהודית קולטת עלייה, טיפוח אזרחות טובה וערכי שוויון. זה קריטי. צריך לדבר על מורשת יהודית ולשון עברית. כל זה נעלם. גם הנגשה לשונית לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים, ולהרחיב שידורים בשפות. יש אוכלוסיות שלא מסוגלות לעקוב בעברית. שיקוף ותיעוד של החיים של כל מרכיבי החברה. לא להשאיר חלק מאחור".
עו"ד אורלי פרוינד, בשם אקו"ם, קראה "להוסיף לטפח יצירה ישראלית כולל מוסיקה ישראלית וזמר עברי על כל גווניו".
ח"כ אילן גילאון ציין, כי "יש פרק חשוב בתפקיד השידור הציבורי. נעמוד עליו – מקור פרנסה ראוי לכל עובדיו. צריך לדאוג לצד הצופים גם לעובדים".
ח"כ עיסאווי פריג' הוסיף, כי "הדרך לגיהינום מתחילה בכוונות טובות. למילה עיתונות אין אזכור בתפקידי התאגיד. יש תרבות, יצירה, אבל איפה חופש העיתונות? אומץ עיתונאי? לתת גיבוי לחופש הדעה כדי להתרחק מפוליטיקה. זו גולת הכותרת. אני מציע 'לקדם עיתונות חוקרת ולעודד תחקירים על התנהלות מוסדות המדינה. בסעיף קטן 5 כתוב שידורים בשפה הערבית לפי צרכי האוכלוסייה. מי יקבע את צרכי האוכלוסייה? ולמה 'אוכלוסייה דוברת ערבית'? להוריד את המילה דוברת. זו אוכלוסייה שותפה. חלק מהחברה הישראלית. 'דוברת' זה כאילו יש לי זר בחצר".
היועצת המשפטית של הוועדה אתי בנדלר הודיעה כי הערות כל המשתתפים לסעיף 7 יועמדו להצבעה, לאחר שהיועצת המשפטית של משרד התקשורת תנסחם מחדש על פי הערות המשתתפים. יו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר הודיעה שלדיון בו יתקיימו ההצבעות לא יוזמנו נציגי ציבור אלא רק ח"כים ונציגי ממשלה.
בתגובה אמר אלי פולק, יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת, כי "החוק שהוגש כל כך לקוי, לא נכון. איך את מבקשת לסמוך על אנשים שהיו שותפים לגיבושו וניסוחו, שהם יעשו את הפריש-מיש?".
היועצת המשפטית אתי בנדלר שאלה את פולק, "אתה לא סומך על חברי הכנסת?". פולק השיב לה "סמכותם של חברי הכנסת אינה ניתנת לערעור אבל אותם אנשים מטעם הממשלה, שאין להם זכות הצבעה, אין סיבה שיהיו נוכחים בדיון בו לנציגי הציבור אין נוכחות".
יו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר הודיעה, כי "זו הצעת חוק ממשלתית ולכן מן הראוי שהיועצת המשפטית של המשרד תהיה נוכחת. נציגי הציבור לא יכנסו להצבעה כידי שהח"כים יהיו חופשיים מלחצים".