הטרור ההומולסבי - דעה

היום שבו הדרישה לשוויון הופכת לאיום על אורחות חייהן של קבוצות אוכלוסיה, הוא היום שבו הקו הדק בין הלגיטימי ללא לגיטימי נחצה.

תגיות: משפט לסביות
שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , כ"ח בסיון תשע"ד

מסרבים להודות. מצעד הגאווה
מסרבים להודות. מצעד הגאווה
פלאש 90

1. זוג לסביות ש"נישאו" זו לזו בלונדון, ביקשו לערוך "מסיבת חתונה" באולם האירועים בבית ההארחה במושב "יד השמונה" שבהרי ירושלים, מושב שבו מתגוררים בעיקר נוצרים אוונגליסטים ו"יהודים משיחיים". 

אולם, לאחר שהתברר למנהלי האולם שמדובר בזוג לסביות, הודיעו לנשים כי לא תוכלנה לערוך את האירוע באולם. הסיבה לסירוב הייתה אמונתם הדתית הנוצרית של חברי המושב. מנהלי האולם הסבירו לבנות הזוג, כי מתן לגיטימציה כלשהי לאורח חיים שכזה מנוגדת לאמונתם הדתית של חברי המושב, בעלי האולם ובית ההארחה, ולכן המסיבה לא תוכל להתקיים אצלם.

בישראל של שנות האלפיים כל שטות היא עילת תביעה, וגם במקרה זה פנו בנות הזוג לבית המשפט וטענו לאפלייה אסורה.

סוף דבר, למרות טענת חברי המושב ומנהלי האולם לפגיעה באמונתם הדתית, חייבו בתי המשפט, השלום והמחוזי, את בית ההארחה, לפצות את הזוג בסכום של 60 אלף שקלים.

2. נוצרים אוונגליסטים הם לא כוס התה שלי, ו"יהודים משיחיים" עוד הרבה פחות. אני גם לא בטוח שהסירוב של האולם לארח את המסיבה נבע מטעמים דתיים אמתיים ולא מהומופוביה כפשוטה.

למרות זאת, אי אפשר שלא להתרעם לפסק הדין ולמגמה הבעייתית שהוא מבטא, דריסה מוחלטת של זכות הפרט לאוטונומיה ערכית מול ערכי הנאורות והליברליזם ובאופן ספציפי מול ערכי שוויון הנטיה המינית.

קריאת פסק הדין מלמדת אותנו פרק בהלכות זכויות אדם על פי דעתו של השופט משה יועד הכהן. על פי השופט הנכבד, "עקרון השוויון הוא מעקרונותיה הבסיסיים ביותר של מדינת ישראל. הזכות לשוויון היא מהחשובות שבזכויות האדם".

החוק, שעל פיו נפסקו הפיצויים לזוג, הוא לדעת השופט חוק שמטרתו בכלל לחנך אותנו. "החוק נועד לקידום ערך השוויון ומיגור דעות קדומות" (ההדגשה שלי - ש"פ).

השופט, כאמור, דואג מאוד לזכויותיהן של זוג הלסביות, אולם את זכותם של בעלי האולם שלא לתת יד לפעולות שאינן עולות בקנה אחד עם אמונתם הוא זונח לחלוטין. כך הוא מחליט עבורם, כי קיום כללי דתם הוא עניינם הפרטי שצריך להתבצע ב"רשות היחיד" שלהם.

"קיום האירוע של המשיבות (זוג הלסביות - ש"פ) בעסקה של המערערת (אולם האירועים - ש"פ) לא היה בו כדי לפגוע בחירותם של בעלי המערערת להאמין בעיקרי דתם ולפעול על-פי אמונתם. זאת באשר קיום האירוע לא מנע מהם מלממש את כלליה ומנהגיה של אמונתם ודתם ברשות היחיד שלהם".

3. אבל השופט לא אשם, באמת, זה לא הוא. אלו גם אינם המחוקקים שחוקקו את "חוק איסור אפלייה במוצרים ושירותים" שהוא כשלעצמו חוק חשוב ושהאינטרסים שעליהם הוא מגן הם חשובים באמת.

הבעיה היא ב"טרור הנאור" שמפעילות בישראל קבוצות לחץ כדוגמת הקהילה ההומולסבית, אשר נהנות מגב ציבורי של קבוצה חברתית מוגדרת מאוד שייצוגה התקשורתי גבוה בהרבה מחלקה האמיתי באוכלוסיה.

כאשר שופט יודע שפסק דין שלא יכיר אוטומטית בזכותן של בנות הזוג לערוך את המסיבה היכן שתחפוצנה יוקע על עמוד הקלון התקשורתי ויחסום את קידומו, ברור כשמש שהוא לעולם לא יכתוב פסק דין אחר.

4. הטרור ההומולסבי לא מופעל רק כלפי שופטים. גם אנשי ציבור שאינם דתיים אך מחזיקים בעמדות שמרניות חווים פעם אחר פעם את "נחת זרועו". תשאלו את חברת הכנסת איילת שקד מה שקרה כאשר תל אביבית שכמותה העזה להתנגד, שומו שמיים, לחוק שביקש להכיר בזוגיות הומולסבית במסגרת פקודת מס הכנסה.

שקד, יש להזכיר אז, הדגישה כי היא בעד הענקת מלוא הזכויות גם לזוגות כאלו. כל התנגדותה התמצתה בדרך מתן הזכויות, האם באמצעות חקיקה ראשית שתעניק הכרה לזוגיות שכזו או באמצעות תקנות שיסדירו את הסוגיה הכלכלית.

גם חברי כנסת דתיים לאומיים מוצאים את עצמם מותקפים לא פעם, כאשר נשללת מהם הלגיטימציה הציבורית לפעול על פי אמונתם וסולם הערכים שמכתיב אורח חייהם הדתי.

5. אם מדינת ישראל תיצור מצב שבו לא תהיה לגיטימציה לשורה ארוכה של אמונות דתיות מכל מיני סוגים, שרי שחשכת הדת תוחלף בחשכת הליברליזם המזויף.

מקום שבו נמנע מאדם לנהל את עסקו על פי אמונותיו הוא מקום חשוך לא פחות מזה אשר מפלה בין אנשים על רקע דת, מין גזע ועוד. 

מדינת ישראל קרובה מאי פעם לנקודה שבה המלחמה נגד כפייה דתית הופכת לכפייה אנטי דתית אקטיבית, והכפייה הזו לא תיעצר בגבולותיה של הדת היהודית. הזמן לעצור את המגמה הזו הוא עכשיו, מחרתיים כבר עלול להיות מאוחר.