יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) קורא לארגוני עולי אתיופיה "להיות מעורבים בעיצוב התכנית מראש עם משרד הקליטה – ולא רק לבקר אותה אחריה".
לדבריו, "יש מיזמים ותכניות טובות ומעולות, ויש לאמץ את המתאימות במקומות הנכונים".
כהן הדגיש כי שילוב בני הקהילה בצה"ל חשוב להמשך השתלבותם בחברה הישראלית ובאקדמיה, וקרא להקפיד כי התכניות והתקציבים יתמקדו במשפחות החלשות ולא בצורה רוחבית. יו"ר הוועדה ציין כי ניכרת אצל אנשי משרד הקליטה פתיחות, ורצון לשמוע את רצון וצרכי הקהילה.
שרת העלייה והקליטה, ח"כ סופה לנדבר, בירכה "על המהלך והדרך החדשה אליה יצאנו יחד עם משרדי הממשלה השונים, הארגונים ונציגי הקהילה. אנו מצויים בתהליך, דנים בסוגיות-מרכזיות במטרה להתוות את המדיניות המיטבית לשילובם של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית, אך כברת דרך משמעותית עוד לפנינו, ועלינו לשלב ידים ולהמשיך הלאה יחד עם כל השותפים".
לדבריה, "התכנית החדשה - היא הדרך הנכונה לקדם את שילובם של יוצאי אתיופיה בחברה. אני קוראת לכולם להמשיך לעבוד יחד, בהסכמה ובמחשבה רצינית, כי רק כך נצליח ונגיע ליעד".
מנכ"ל משרד הקליטה, עודד פורר, אמר כי "בפגישות שהתקיימו עם כל השותפים מראה כי יש רצון לשיח אמתי. בני הקהילה הם חלק משמעותי בגיבוש התוויית המדיניות ולא מס שפתיים בתהליך השילוב. אין לנו תכנית מגירה, והתכנית שתאושר היא החלטה משותפת של כולם. אני מאמין כי זאת הדרך הנכונה להפקת תוצר סופי שאיכותו עולה, בכל מימד על כל מה שנעשה עד כה".
יוסף שפירא, מבקר המדינה ,הוסיף כי "מדובר באנשים מוכשרים ביותר, ואני עוקב אחריהם יום-יום, ומחפש בכל מקום כמה מהם כבר בעמדות מפתח ברשויות המקומיות". המבקר בירך בסוף הדיון על כי משרד העלייה והקליטה הוא המתאם את התכניות.
ח"כ שמעון סולומון (יש עתיד), ציין כי "חשוב שיהיה מעקב על ביצוע התכנית. יש אמנם עליה בייצוג בני הקהילה במשרדי הממשלה, אך לא היה צריך להיווצר וואקום אם היו עוקבים מראש על ביצוע התכנית. יש תרבות המקדשת את התהליך ולא את התוצאות. השקיעו מיליונים אך לא וידאו ביצוע". חברתו לסיעה, פנינה תמנו-שטה הוסיפה כי "הכיוון בו הולך משרד הקליטה הוא נכון, אך אנו רוצים לראות תוצאות. חשוב שייקבע שלא כל שר או מנכ"ל או פקיד בכיר יוכל לעצב תכנית משלו. טעות חמורה של צה"ל לעצב מסלולים נפרדים לבני הקהילה".
רוני אקלה, מנכ"ל הפרויקט הלאומי האתיופי סיפר כי המיזם הוקם בשנת 2001 ע"י הממשלה ושותפים נציגות הקהילה, הג'וינט והסוכנות היהודית, ורשם עד-כה הצלחות רבות. המיזם מיועד לגילאי 18-13 בסיוע לימודי, מרכזי נוער בסיכון והעצמת הקהילה, וכבר הוקמו 19 מרכזי נוער, בהשתתפות כ-4,000 בני נוער.
מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, זיוה מקונן-דגו טענה כי לא משרד הקליטה צריך לטפל בקהילה, כי רובם של בני העדה מתגוררים כבר שנים רבות בארץ, ועל המשרדים האחרים לשאת באחריות.
סא"ל קרן בן נתן-קרוגר, ראש מדור תכנון באגף כוח אדם בצה"ל, הוסיפה כי צה"ל אנו מלווה את כל השלבים לפני הגיוס, כדי לאפשר כניסה חלקה ונוחה לצבא. "ב-17 ערים עתירות מבני הקהילה, אנו עוקבים אחרי התהליכים לפני הגיוס, והיעד שלנו הוא גידול ב 300% ביציאה לקצונה של בני העדה, וכן בכניסה לתפקידי איכות כבחיל האוויר והמודיעין, אך ההורים הם מרכיב חשוב בתהליך. אנו מתחילים לראות ירידה בנשירה מהשירות, אך אין בידי נתונים מלאים".
עו"ד נטע לוי, קבלה כי עובדות יוצאות אתיופיה מועסקות בשכר נמוך, ועדיין קיימים חסמים בקבלתן לעבודה ברשויות המקומיות, ואילו רונן שפירא, נציג נציבות שרות המדינה, סיפר כי כיום 1.49% מכלל עובדי המדינה הם מיוצאי הקהילה, וזו עליה קלה ביחס לשנים שעברו, אך בנוסף מעודדת הנציבות קבלה לעבודה של אקדמאים יוצאי הקהילה.