לא מעט ישיבות הסדר נמצאות בטווח ירי הטילים המסיבי יותר של חמאס. מתוקף הנסיבות הפכו ישיבות אלו לחלק מהעורף החזק והפעיל בזמני מלחמות.
בכל מבצע של צה"ל בעזה לוקחים תלמידי ישיבות ההסדר בשדרות, בנתיבות ובאשדוד חלק פעיל בסיוע ובתמיכה לתושבי העיר שבה הם יושבים. בחלק מהמקומות הופכת הישיבה לחלק ממערך החירום של העירייה. התלמידים מגויסים לפעילויות שונות כמו סיוע לנזקקים, השמשת מקלטים, לקיחת חלק בצוותי חירום במד"א וסיוע למשטרה.
מתחמי הישיבה משמשים את כוחות הביטחון למנוחה ולצבירת כוחות. התלמידים וצוות הרבנים פועלים גם להעלות את המורל ולחזק את התושבים.
ליצור גשר בתוך המקלטים
ישיבת ההסדר בנתיבות מהווה חלק אינטגרלי מכוחות החירום בעיר. בכל דיון בעירייה שעוסק בפעולות לסיוע לתושבי העיר נמצאים נציגי הישיבה, כמי שיש בידיהם את כוח המתנדבים הגדול ביותר בנתיבות. כך למשל, כשרצתה עיריית נתיבות לדעת מה מצב המקלטים בעיר היא השתמשה בתלמידי הישיבה שעברו ממקלט למקלט ובדקו את מוכנותו. בפועל, לא רק שהישיבה ידעה לדווח אילו מקלטים מחוברים למים ולחשמל, אלא רבים מבני הישיבה והגרעין שכבר גרים בנתיבות הפכו את המקלטים למרכזי פעילות לטובת התושבים.
"הישיבה קיבלה על עצמה לאמץ מקלטים, ויש זוגות שדואגים להעביר בהם פעילויות לילדים ולנוער ולייצר הפעלות", מספר הרב מוטי מטלון, בוגר הישיבה ור"מ בשיעור א'.
בחלק מהמקומות בעיר ישנם תושבים שבכל תקופת המבצע מתגוררים במקלטים. באחת השכונות בנויים הבתים מקראווילות שהונחו במקום לטובת שיכון עולים, ורוב תושבי השכונה עברו לגור ולישון במקלטים. "זו סיטואציה חברתית לא פשוטה", מספר הרב מטלון, "זה האתגר החברתי המרכזי היום בנתיבות. בתוך מקלט ציבורי מתגוררות משפחות רבות, רובן מאוכלוסיות חלשות, שאין להן ממ"דים וגם לא חדרי מדרגות שאפשר להסתתר בהם. הם באים מתרבויות שונות ולפעמים מדברים בשפות שונות, וזה לא פשוט. המצב הביטחוני מחייב את כל המשפחות הללו לגור יום יום במקלטים. תלמידי הישיבה מנסים ליצור חיבור בדיוק בנקודה הזו, אם זה בהפעלות, בהעברת שיעורים ובסיוע בדברים הבסיסיים".
תלמידי הישיבה התגייסו לפעילויות שונות בעיר. חלק הצטרפו למערך השיטור העירוני, אחרים שותפים בצוותי חירום של העירייה. אחד התלמידים, למשל, הפך להיות כתב של הרדיו המקומי על מנת לעדכן את התושבים על המצב בשטח. איש התקשורת חיים זיסוביץ', שאחראי על מרכז התקשורת בנתיבות, החליף את תלמיד הישיבה שהפך להיות מקור המידע להנחיות העירייה ולמצב הביטחוני בעיר, לאחר שזה גויס בצו 8.
האות לפעילות ההתנדבותית ניתן ביום הראשון למבצע 'צוק איתן', כאשר באותו יום התקיימה חתונה של זוג צעיר מהעיר. אשתו של הרב מטלון שנסעה לחתונה דאגה לעדכן את בעלה מדי כמה דקות האם החתן והכלה צריכים תגבורת של תלמידי הישיבה כמשמחים. טילי החמאס עשו את שלהם ורבים לא הגיעו לחתונה. אזעקות צבע אדום נשמעו מדי כמה דקות, ואפילו הרב המחתן איחר לחופה. קול קורא יצא לתלמידי הישיבה, והם הגיעו בהמוניהם לשמח חתן וכלה. בני הזוג פרסמו בפייסבוק מכתב תודה לכל מי שהתאמץ להגיע לחתונה ובעיקר לתלמידי הישיבה: "במצב פסיכי והזוי לחלוטין, תחת איום ממשי, עמדתם לצדנו. הגעתם, הרגעתם, רקדתם, שמחתם, שימחתם ובעיקר האמנתם שיהיה טוב. לתלמידי ישיבת ההסדר בנתיבות שעזבו הכול ובאו לעשות שמח, אין עליכם בעולם".
ממתקים, לחמניות ושמפו לחיילים
בעיר שדרות למודת הטילים והרקטות, הפכה הישיבה למעין נקודת מנוחה למאות מלוחמי צה"ל. רבים מחיילי הסדיר והמילואים באים לישיבה כדי לנוח, לאכול ארוחה טובה ולהתקלח. הישיבה פתחה את שעריה לכל חייל שנדרש להתייצב בחזית. בשבוע האחרון הגיעו לבית המדרש קצינים מיחידות שונות שבאו לשבת וללמוד כמה דקות בישיבה.
ביום שישי האחרון יצאו התלמידים במבצע גיוס של ארוחות לשבת, לחמניות וממתקים לטובת חיילי צה"ל הממוקמים באזור. התלמידים הגיעו לחיילים שיושבים בעמדות של כיפת ברזל, לצנחנים שמוצבים בקיבוץ בארי, לחיילי פיקוד העורף שהתמקמו במכללת ספיר ואפילו לחיילים שמוצבים באזור אשדוד. התלמידים גם יצרו קשר עם מפעלים לייצור שמפו ודאגו לספק את המוצר לחיילים. אחד החיילים פרסם בפייסבוק פוסט ובו הודה לתלמידי שדרות על הצ'ופרים שקיבל לפני השבת. "אני כבר די הרבה זמן נמצא בצבא ואני יכול להגיד לכם שבמדינת ישראל יש 7 וחצי מיליון לוחמים. העם שלנו זאת המשפחה הכי גדולה ומרגשת שיש בעולם הזה", כתב בהתרגשות והודה לבחורים משדרות.
כמו בנתיבות גם בשדרות, התלמידים שלא מגויסים בצו 8 הופכים להיות חלק ממערך החירום של העירייה. הם עוברים מבית לבית עם דף ועט וממלאים רשימה של חוסרים כמו תרופות, אוכל ומוצרים בסיסיים. פעמים נדרשו התלמידים להחליף נורות בבתי קשישים. בבית שנפגע מרקטה וחלונותיו נופצו דאגו התלמידים לאסוף שברי זכוכיות.
"הישיבה רואה את עצמה מגויסת", מספר ל'בשבע' ראש הישיבה, הרב דוד פנדל. "ישנם חיילים בחזית וישנם אזרחים שהם כמו חיילים בעורף, ובחורי הישיבה רואים את עצמם במובן הזה קצת יותר מאזרחים רגילים, אזרחים עם תחושת שליחות גבוהה. רבים מהתלמידים שלנו עברו הכשרות במרכז החוסן הקהילתי כדי לדעת איך לגשת למשפחות ולהציע עזרה, לעבור מבית לבית על מנת שייתנו את המקסימום שאפשר. לא סתם הם בחרו ללמוד בעיר הזאת".
הרב אריאל בראלי, דיין בית הדין לענייני ממונות בשדרות ור"מ בישיבה, סיפר על דיונים שלא פעם מתנהלים עם זוגות צעירים שהגיעו לאחרונה לגור בעיר. "לא פעם עולות מחשבות בקרב אנשים שבאים לגור כאן, האם הם רשאים לגדל ילדים במקום כזה. אני שומע הורים ששואלים את עצמם האם הם רשאים להכניס את הילדים שלהם לטראומות. אני רואה לפעמים שההתמודדות, בעיקר לחבר'ה חדשים, כאשר קסאם נוחת לידם, היא קשה ולא פשוטה. לפעמים יש תופעות גופניות של רעד וההסברים על סטטיסטיקות לא תופסים במקרים כאלה, כאשר החוויה המטלטלת היא זו שפועלת. אני סבור, ואפשר לראות זאת גם בקרב התלמידים שבאים ללמוד פה, ובוודאי אצל המשפחות הוותיקות, שאם ההורים מאמינים בשליחות שלהם כאן, בהבנה של החשיבות והחוזק שהם מקרינים כאן בשדרות ולכל עם ישראל, הרי שהם מקבלים פיצוי גדול של משמעות. כלומר, למרות השריטה הזו שקיימת, לגדול באווירת שליחות זה נותן טעם לחיים. ההתמודדות יוצרת יכולת גדולה יותר של עמידה באתגרים ועשייה".
"לא להתבייש לדרוש חזרה לגוש קטיף"
על דבר אחד לא מוותרים בישיבות, למרות כל הפעילות ההתנדבותית הקדחתנית. בכל ישיבות ההסדר מקפידים לא לגרוע מסדר הלימוד. בישיבת נתיבות ברור לתלמידים שסדר בוקר וצהריים הם "ברזל", והפעילות ההתנדבותית היא משעות אחר הצהריים. כך גם בישיבות האחרות.
ראש ישיבת ההסדר נווה דקלים באשדוד, הרב דוד גבריאלי, אומר כי המלחמה של תלמידי הישיבות בטרור החמאס היא הגברת הלימוד: "ההתמודדות העיקרית מבחינתנו היא שגרת הלימוד. זה הכי חשוב, כי מטרת הטרור היא לפעול על מנת להשבית את החיים הטבעיים הנורמליים, ובוודאי להפסיק את קולה של תורה. ישנה גם חשיבות עצומה ללמוד במקום הסכנה. תורה מגנא ומצלא וזה תפקידנו, להגביר תורה ולהאדירה במקום הזה ובוודאי שלא לעזוב את אזור הסכנה בימים האלה".
תוך כדי הראיונות עם הרבנים נשמעות אזעקות. בשלב הזה עוד דיברו ברצינות על הפסקת האש. הרב גבריאלי, איש גוש קטיף לשעבר, מקווה שהממשלה לא תדומם את המבצע. "עם ישראל מוכן למבצע של צה"ל. החיילים מוכנים. אין לנו בעיה, ואני אומר את זה כתושב שגר באשדוד. אנחנו מוכנים לחיות חודשיים במקלטים אם המדינה תרצה למגר את הטרור בעזה".
ראש ישיבת שדרות אומר שדווקא עכשיו צריך לדבר על גוש קטיף שוב ושוב. "חייבים ללמוד את הלקח", אומר הרב דוד פנדל, "אנחנו משלמים את מחיר הפשע של ההתנתקות, של הפקרת הארץ והפקרת היישובים. חייבים לעשות את החיבור הזה כשמדברים על כניסה קרקעית לעזה. לא לבוש מלומר שיש לחזור לגוש קטיף על מנת לתקן את איוולת ההתנתקות. אין תשובה ציונית ויהודית הולמת יותר מהתיישבות יהודית מחודשת בחבל קטיף".