אביב גפן: עברתי התפכחות כואבת

הפלסטינים בעזה בחרו בחמאס, שהשקיע את הכסף שלהם במנהרות טרור במקום בקידום העם שלהם, אמר הזמר אביב גפן.

עוזי ברוך - ערוץ 7 , ה' באב תשע"ד

אביב גפן
אביב גפן
פלאש 90

הזמר אביב גפן מגלה מתינות בשבועות האחרונים בעקבות מבצע "צוק איתן" וטילי החמאס הנורים לעבר שטח ישראל.

בראיון לעיתון "ידיעות אחרונות" נשאל גפן האם הוא חש תזוזה מהשמאל הפוליטי למרכז, "נשארתי שמאל, אני שייך אליו לגמרי, אבל עברתי התפכחות כואבת. הבנתי שהאשראי של התירוצים של חמאס הולך ואוזל. הפלסטינים בעזה בחרו בחמאס, שהשקיע את הכסף שלהם במנהרות טרור במקום בקידום העם שלהם. עזוב את הדיון הארוך איך הגענו למצב הזה. אבל אם זה המצב, כרגע אנחנו צריכים לחוות את שלב הטיפול בפצע המדמם שם. עדיף לא ללכת מכות בינינו".

גפן סבור כי חבריו בשמאל טועים כשיוצאים בימים אלה להפגין, "כרגע הרחוב צריך להיות שקט ולכאוב את כאבי המשפחות. זה גם זמן להיות עצובים על כל החפים מפשע שנפגעו בעזה. מוות זה מוות. זה לא זמן להתלהם. צריך לשמור על שקט ולהתנגד לאלימות בכל צורה. לא אסכים שהמתלהמים ייקחו את המלחמה וישתמשו בה ככלי נשק. הילד שלי לא צריך לשמוע קריאות כמו 'מוות לערבים'. רוצים להכחיד פה עם שלם? הרי אין מישהו שיכול באמת להחזיק בדעה כזו ולטעון לנורמליות. זה נהיה סלוגן, וזה מחריד".

על עיתונאי "הארץ" גדעון לוי שתקף את טייסי חיל האוויר אמר גפן, "גדעון לוי טוען שהטייסים הם סוג של פושעי מלחמה ואותי זה מקומם. זה כמו שמישהו יאשים את הטילים ולא את החמאס. אני חושב שהוא סתם פחדן ולא שם את הבול על הכתובת הנכונה. גם הוא פרובוקטור בשקל. הוא דיבר על חיילים בני 18 ששולחים אותם לקרב. דיברתי בצאלים עם לא מעט חיילים שהלכו לעזה עם פחד, השאירו נוטס בטלפונים, על מה יקרה אם ימותו. אז בהם גדעון לוי נכנס? חוץ מזה, בנאדם, אתה לא יכול לסקר את הסכסוך הישראלי־פלסטיני וגם להיות באותו שולחן עם קותי ולפרשן את מה שקורה ב'אח הגדול'. זה קצת פוגע באמינות. אתה רואה את אהוד יערי יושב ליד קותי ומביע דעתו על תוכנית ריאליטי?"

גפן זועם בלשון המעטה גם על התנהלותה של הח"כית הערבייה חנין זועבי, "אני לא אוהב גם אותה. בעיניי היא אדם אלים, שמסית לאלימות, וחוץ מלהפריד בין אנשים ולסכסך לא עשתה כלום. זועבי שותלת רוע וזדון, פרובוקטיבית בשקל. מצד שני, קראתי את המכתב של זוהיר בהלול, על איך זה להיות ערבי בישראל, ובכיתי ממה שכתב. כן ירבו כמוהו ופחות כמוה. הוא הביע ייאוש מאוד גדול שהתחברתי אליו".