שתיקת הקניונים

ההשפעה הפסיכולוגית של המלחמה על הכלכלה עולה לנו כסף, והרבה. בהמולת 'צוק איתן' נשכחה הפארסה של דחיית חוק מע"מ אפס

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , י"א באב תשע"ד

שתיקת הקניונים      -ערוץ 7
קניון. אילוסטרציה
פלאש 90

חברי הטוב, זוגתו שתחיה וילדיהם המתוקים תכננו מזה זמן רב לצאת לחופשה בצפון הארץ בשבוע הקרוב.

הצימר כבר הוזמן מראש, ימי החופשה תואמו במקומות העבודה, המפות נפרשו, תוכניות תוכננו והציפייה המתוחה החלה. אולם אז עלתה בביתם, כמו גם בעוד אלפי בתים בישראל יש להניח, השאלה הצפויה: "זה הזמן לצאת לחופשה - כשאח אחד בצו שמונה והשני עם הטנק שלו בעיבורה של עזה?".

בשעה שבה שורות אלו נכתבות הפסקת אש באורך של 72 שעות נכנסה לתוקפה, כוחות צה"ל נסוגו מרצועת עזה ובהחלט ייתכן שהשלום והשלווה חזרו, לפחות לזמן מה. אבל ברור שבזמן המלחמה מצב רוחם של האזרחים אינו כתמול שלשום.

מלחמה משפיעה לרעה על הכלכלה. עובדים שנקראים למילואים בצו שמונה, אזורים מופגזים שאי אפשר לקיים בהם שגרת ייצור ומסחר, חוסר יציבות מדיני וביטחוני שמשפיע על סחר החוץ ועוד. אולם מלחמה משפיעה על הכלכלה במישור נוסף, קריטי לא פחות: מצב הרוח. לא לחינם נחשב מדע הכלכלה לחלק ממדעי החברה, אח קרוב למדעי ההתנהגות. הכלכלה היא אחד מתחומי חיינו המושפעים ביותר מהתנהגותם הקולקטיבית של בני האדם. כך למשל, מצב רוח חגיגי משפיע לטובה על מחזורי המסחר, כמו שיוכל להעיד כל מנהל סופרמרקט או חנות בגדים בערבי חגים ומועדים.

למצב מלחמה יש השפעה משמעותית מאוד על מה שאפשר לכנות מצב הרוח הלאומי. כל מי שיש לו קרוב משפחה בחזית מודאג, וגם מי שיש לו קרוב משפחה באחד מיישובי הדרום. כך גם מי שגר בערים שבהן נשמעת אזעקה פעם ביום או יומיים. מי שאחד מבני משפחתו נהרג במלחמה מרגיש עצב עמוק, וכך גם מי שאחד החללים הוא חבר קרוב שלו. העצב פוחת ככל שמעגל ההיכרות מתרחב, אבל הוא שם. במדינה קטנה כמו שלנו ישנם רבים מאוד שהם חלק מהמעגלים הללו.

מי שחשב ערב המלחמה לחפש דירה, במקרים רבים יזנח את המאמצים או לפחות יאט אותם מאוד. אנשי עסקים שקושרים עסקאות מצליחים לקדם פחות מהלכים בימים כאלה. וגם אזרחים פשוטים נוטים לקנות הרבה פחות בימי מלחמה. יש להניח שאם נבדוק את מכירות הלחם, החלב, הגבינה והירקות בימים אלו לא נראה פער משמעותי לעומת ימים רגילים. ייתכן אפילו שבחלק ממצרכי הבסיס נראה עלייה מסוימת במכירות עקב הנטייה לאגור בזמנים קשים. אך כאשר מדובר בדברים שקנייתם תקופתית יותר, כמו כלי בית או בגדים, וכן בדברים שקנייתם נחשבת למותרות, קיימת נטייה טבעית לחכות עד לשש אחרי המלחמה. מצב הרוח משפיע לעתים אפילו על כדאיות העסקה. איך אפשר לצאת לנופש בראש שקט כאשר בן, אח או חבר קרוב נלחם באותו זמן?

ודרך אגב, החבר מהפסקה הראשונה הוא עבדכם הנאמן.

אין אפס

המלחמה הקהתה מעט מעוצמת ההשפלה. שר האוצר גם לא הפך לבדיחת היום בכותרות העיתונים, מאחר שאלו היו מלאים במאורעות בדרום. אך למרות זאת, קשה להפריז בעוצמת המכה הפוליטית שספג בשבוע שעבר השר יאיר לפיד. ספינת הדגל של מלחמתו בעליית מחירי הדיור, שנוצלה לצורך נקמנות קטנונית בחרדים, לא הצליחה לעבור בחקיקה במהלך כנס הקיץ של הכנסת. עימות מתמשך עם יו"ר ועדת הכספים ח"כ ניסן סלומינסקי הביא את ההצעה לדקה ה‑90 של כנס הקיץ, שם חיכה ללפיד מארב של חברי האופוזיציה.

חברי ועדת הכספים מסיעות יהדות התורה והעבודה הכינו רשימה של מאות הסתייגויות לחוק ודרשו להצביע עליהן אחת אחת, שמית, בתוספת התייעצויות סיעתיות תכופות. בנתונים הללו היה ברור שגם אם תשב הוועדה 24 שעות רצופות לא תסתיימנה ההצבעות והחוק לא יוכל לעלות לקריאה שנייה ושלישית במליאה. בסביבתו של שר האוצר, אגב, לא מסתפקים בהאשמת חברי הבית היהודי ואנשי האופוזיציה. שם תולים חלק ניכר מהאשם בראש הממשלה עצמו ובהנהלת הקואליציה, אשר לטענתם לא עשו די על מנת לגרום לכך שהחוק יאושר במועד. הם אמנם עושים לנתניהו הנחה עקב החודשיים הביטחוניים הסוערים שחווינו, אך בהחלט מצפים ממנו לשינוי מגמה בנושא.

הפדיחה מתעצמת לאור העובדה שבמשרד האוצר כבר קבעו תאריך יעד לכניסת החוק לתוקף, ה‑1 בספטמבר השנה, היום שבו אמורים תלמידי בתי הספר לפתוח את שנת הלימודים. הקבלנים נערכו, הקמפיינים הוכנו, אבל החוק נכנס למקפיא, מאחר שהכנסת תתכנס בפעם הבאה לצורך חקיקה רק במושב הבא, אחרי החגים.

אנשיו של לפיד מנסים בימים אלו לחשוב על כל מיני טריקים שיאפשרו להם ליצור מצב שבו הממשלה ומשרד האוצר ייתנו לקבלנים הבטחה על כניסה עתידית של החוק לתוקף, תוך קביעת מועד קובע מוקדם מוסכם שיאפשר לקבלנים להתחיל לחתום עסקאות כאילו החוק כבר אושר. מי שבולם בשלב זה את המהלך הוא היועץ המשפטי לממשלה, שאינו מוכן לתת לממשלה להתנהג כאילו חוק אושר אף על פי שזה טרם קרה. נכון שלממשלה יש כוח רב לכפות את אישור החוק, אולם מי שמוסמכת לחוקק היא הכנסת, ולפחות להלכה יש בכוחה לדחות לבסוף את החוק.

בסביבתו של שר האוצר מתעקשים שהחוק יחוקק, וכי העיכוב שנוצר הוא רק זמני, אבל צריך לדעת שראשית המושב הבא כבר תהיה עמוק לתוך דיוני התקציב. בשלב ההוא כבר עלול שר האוצר להילכד בכבלי תקציב 2015 והעברת החוק עלולה להיתקל במכשולים חדשים. הקבלנים, שחלקם כבר נתנו פעם אחת את אמונם בשר האוצר, מתקשים להאמין לו בפעם השנייה. גם הרוכשים הפוטנציאליים, אלו שההטבה אמורה להגיע להם, מתקשים לדעת מה לעשות. ניתן להעריך שהחוק יעבור בסופו של דבר, אך מוקדם לדעת האם יהיו בו עוד שינויים. בשלב זה השאלה הגדולה היא האם הרוכשים ימשיכו לשבת על הגדר, או שמא השוק יתעורר עוד לפני חקיקת החוק.