
הבורסה הפוליטית, כמו מקבילתה הפיננסית ברחוב אחד העם, נתונה להערכות מגוונות ומנוגדות של מומחים. הפרשן הפוליטי יוסי ורטר סבור שגדעון סער עשוי לאיים על נתניהו, בעוד עמיתו שלום ירושלמי סבור שסער אינו נמצא בטווח ראייה מנתניהו.
למרות חיבתי לירושלמי כאיש שמאל בעל יושר אינטלקטואלי, דעתי קרובה לזו של ורטר. מי שנבחר כמו סער למקום הראשון בבחירות המוקדמות בליכוד אי אפשר לזלזל בו - בטח לא לגבי היכרותו עם השטח. נכון שסער טרם ישב באחד משלושת המשרדים הגדולים - אוצר, ביטחון וחוץ. אבל קורות החיים שלו כוללים את תפקידי מזכיר הממשלה, יו"ר הקואליציה, שר החינוך ושר הפנים – רזומה שמותיר ראשי אופוזיציה מאחור. סער הוא גם הבכיר מבין שרי הליכוד שהביע הסתייגות מדרך ניהול המלחמה בידי נתניהו, ובכך בידל את עצמו מהמנהיג וצבר נקודות בתוך מפלגתו. אנשי שמאל מסוגו של איתן כבל, ששיבח תחילה את נתניהו על הניווט השקול בשעת המלחמה ואחר כך התחיל לקטרג עליו כמי שכל סיסמאותיו התנפצו ואין פתרון צבאי, אינם נמנים על מתפקדי הליכוד. העמדה של סער הרבה יותר קרובה ללבם של חברי הליכוד מאשר זו של נתניהו.
השבוע ביצע סער מהלך מבריק שהוא גם צודק וגם חכם - חיזוק ערי הנגב על חשבון המועצות האזוריות בחלוקת הארנונה. בכך הצליח סער להפוך ליקיר הדרום ולמצב את עצמו במשבצת החברתית. מדובר בנקודה חלשה בתקופה הנוכחית אצל בנימין נתניהו. בלי להפחית מתרומתו של נתניהו לכלכלת ישראל ויציבותה, ראש הממשלה מעולם לא נהנה מתדמית של פוליטיקאי חברתי. אין זה סוד שבערי הדרום ציפו לתוצאה ברורה יותר בסיבוב הקרבות האחרון מול החמאס. עכשיו מצטרף הנימוק הכלכלי לנימוק הביטחוני לטובת מועמדותו של סער.
תיק הפנים הוא תיק בעל עוצמה פוליטית רבה כשהוא נמצא בידיים הנכונות, ודי להיזכר בשר יוסף בורג ז"ל ובאריה דרעי ייבדל לחיים שניצלו את כהונתם במשרד הפנים לטובת מפלגותיהם. לא חייבים להסכים לכל המהלכים שנקט לאחרונה שר הפנים על מנת להיווכח שגם הוא מודע לכוח הטמון במשרד ומוכן להשתמש בו כדי לקדם נושאים שמתן שכרם הפוליטי בצדם.
דרושה עבודה יסודית
יש להודות לראש השירות הלאומי-אזרחי שר-שלום ג'רבי על כוונתו הטובה לשלול מארגון 'בצלם', אשר פועל להשחרת תדמיתה של ישראל בעולם, את הזכאות להעסקת מתנדבי השירות. לצערנו, כמו ניסיונות קודמים להצר את צעדיהם של חברי קרטל זכויות האדם, גם הניסיון הזה לא הצליח. אפילו כאשר 'בצלם' מיוצג בידי אנטיפט מובהק כמו חגי אלעד, עדיין מדובר בארגון שמרושת היטב בברנז'ה התקשורתית, וכמובן גם אצל גורמים רבי השפעה בארץ ובחו"ל שמשתמשים בשירותי הארגון ומממנים אותם. די היה לשמוע את רזי ברקאי בגלי צה"ל משווה בין 'בצלם' של אלעד לעמותת אלע"ד העוסקת בבניין ירושלים כדי להבין כמה קשה המשימה. ברקאי ממש התחנן לפני חגי אלעד - תן לי לעשות בשבילך את העבודה.
השמאל יעמוד על רגליו האחוריות נגד כל ניסיון להצר את חופש הפעולה של אחד ממרכיביו, כשבמקביל לכך הוא מבקש להוציא מהמשחק ארגונים לאומיים בעוון גזענות, הסתה, הדרת נשים וכו'. בזמן המלחמה ישראל הואשמה לא רק בטבח שיטתי של ילדי עזה, אלא גם בכך שהיא חדלה להיות דמוקרטיה. כראיה לכך גייסו את פיטוריה של אורנה בנאי מקמפיין פרסומי ואת ההתנכלות ל'בצלם'. כצפוי, המשנה ליועץ המשפטי דינה זילבר מיהרה להנחות את ג'רבי לרדת מהנושא, כי מי צריך כאב ראש כזה עכשיו.
אסור שישתמע מהדברים הללו שיש להרפות מפעילות נגד העוסקים בדה-לגיטימציה לישראל - ההפך הוא הנכון. אולם חייבים ללמוד מהכישלון הזה ומכישלונות דומים בעבר שמאבק כזה אינו מתאים לפרש בודד ואינו פעולה שניתן לבצע בשליפה. עבודת הכנה שיטתית חייבת ללוות כל ניסיון כזה, בין אם הוא מתבצע במסגרת חקיקה או פעילות אדמיניסטרטיבית. התיק נגד הארגון חייב להיות יסודי, ויש להתייעץ עם גורמים שעוסקים בנושא כגון עמותת NGO MONITOR של פרופסור ג'ראלד שטיינברג. יש לסגור מראש את הפינות המשפטיות והיחצ"ניות. אין כל הבטחה שמאמץ שיטתי יצליח, אבל בשיטה הישנה הכישלון מובטח מראש.
זו לא גזענות
כאשר תמכנו במועמדותו של רובי ריבלין לנשיא ידענו שיכול להיווצר פה נזק אגבי, היות שלפעמים תפיסת ההדר הבית"רי גוררת אותו למחוזות בלתי רצויים. כך אירע בתגובת הנשיא למחאה שקמה על רקע נישואיה של בת ישראל שהתאסלמה כדת מוחמד וישמעאל. הנשיא ראה בהפגנה של ארגון להב"ה סימן לגזענות ובירך את בני הזוג הטריים.
התנגדות לנישואי תערובת איננה גזענות. הרי אותו בנצי גופשטיין לא היסס לשלוח מכתב ליאיר נתניהו כאשר נראה כמנהל רומן עם בתו של כומר נורבגי אוהב ישראל. לכן הניסיון להציג את ההתנגדות כגזענות אנטי-ערבית הוא שגוי ופסול. אדרבה, אם המצב היה הפוך ובמקום שהכלה תתאסלם החתן היה מתגייר כדת וכדין - הוא היה מתקבל בזרועות פתוחות. לוחם זכויות האדם הכומר מרטין לותר קינג טען שהשחורים רוצים לראות בלבנים אחים (brothers) ולא רק גיסים (brothers-in-law). אין לנו כל בעיה לקבל גרים כאחים ולא רק כגיסים. אבל הרתיעה משמד וגזירות השמד שליוו את היהודים בגלויות אדום וישמעאל ממשיכה להדהד אצל בעלי תודעה יהודית, וגם השרים ציפי לבני ויאיר לפיד הצרו על החלטתה של הכלה.
ארגון להב"ה מסתבך לפעמים בטיפול המונע שלו. הבן של השכנים, בחור שכבר סיים צבא ותואר ראשון, סיפר בסעודת שבת שהשתתף במפגש יהודי-ערבי בירושלים שנועד להפיג את האלימות והשנאה ההדדית. אנשי להב"ה ניסו לפוצץ את המפגש ועלבו בו ובמשתתפים היהודים האחרים באמירה שהם שמאלנים וכדומה. אוכל להעיד על הבחור שהוא רחוק מעמדות שמאלניות. במסגרת הדמוקרטית אי אפשר למנוע מפגשים בין בוגרים יהודים וערבים, לא בבתי החולים ולא ברמי לוי. מי שמערב פרשיות מזמין על עצמו מתקפות שאינן מבחינות בין מחאה צודקת לגזענות.