אימת ערב והמערב

כדי להבין עד כמה המיליציות של הארגון המוסלמי הקיצוני דאע"ש מטלטלות ומזעזעות את המזרח התיכון, צריך להאזין דווקא לאויבים המרים ביותר של מדינת ישראל.

איראן, חיזבאללה וסוריה מוצאים את עצמם מקיזים דם ונלחמים בגדודי הארגון הקיצוני, שאוחז בדעות קיצוניות יותר אפילו מהם ונוקט בשיטות הרג אכזריות ומקפיאות דם. אין ספק שהתמונות הקשות והסרטונים המבחילים, המציגים פוגרומים וחיסולים המוניים של קורבנות לוחמי דאע"ש, מטלטלים את כל מי שלב אנוש בקרבו.

אך האכזריות הבלתי נסבלת היא רק חלק מהטלטלה שעובר המזרח התיכון. המרכיב העיקרי של השינוי הוא מחיקת הגבולות שנקבעו באזור לפני כמאה שנים על ידי מדינות המערב. המזרח התיכון, בהובלת דאע"ש, חוזר למתכונת שהייתה לפני טביעת היד הגסה של בריטניה וצרפת. כוחם של השבטים המקומיים עולה, והמדינות המוסלמיות והערביות שמביטות בתהליך הזה מפחדות פחד מוות מהתעוררות השד הדאע"שי.

בחזרה לעידן מוחמד

אבל מי הם בכלל הלוחמים שמטילים את אימתם על תושבי המזרח התיכון? דאע"ש, או בשמו הנוכחי 'אלדאולה אלאסלאמיה' (המדינה האיסלמית) הוא ארגון טרור אסלאמי סוּני קיצוני, שהתפלג בעקבות מחלוקות שונות מארגון אב קיצוני אחר: אל‑קעידא. נכון לעכשיו הארגון הזה פועל בעיקר בעיראק ובסוריה, אבל גייסותיו נמצאים כבר בלבנון ועל גבול ירדן והם מתחילים לפעול ולהתסיס גם את המעצמה השיעית איראן.

הארגון נולד בזמן מלחמת ארה"ב נגד עיראק. מיליציות מוסלמיות תחת הנהגתו של אבו מוסעב א‑זרקאווי חברו לארגון אל‑קעידא במלחמה נגד הכוחות האמריקניים, ונשבעו אמונים לארכי טרוריסט בן לאדן. כבר אז נודעו הטקטיקות האכזריות של "האחות הקטנה" של אל‑קעידא שאנשיה נהגו לחטוף חיילים ועיתונאים, להוציא אותם להורג על ידי עריפת ראשיהם ולהעלות את התמונות המצמררות לרשת. הארגון הזה היה אחראי בין היתר לרציחתו של איש העסקים היהודי-אמריקני ניק ברג לפני כעשור - מקרה שזכה לתשומת לב רבה במערב.

הטקטיקות של לוחמי דאע"ש, יחד עם התעצמותו ההולכת וגוברת, הביאו את מנהיגו הנוכחי אבו באכר אל‑בגדדי להתפלג מאל‑קעידא ואף להילחם בו חזיתית. נכון להיום דאע"ש אוחז במקומות אסטרטגיים בעיראק, כמו העיר הצפונית עתירת המשאבים מוסול והעיר תכרית, אזור הולדתו של סדאם חוסיין. אנשי דאע"ש מנהלים מלחמה עקובה מדם מול אסד בסוריה ומול החיזבאללה. לא מעט מאנשי החיזבאללה שנלחמו נגד צה"ל במלחמת לבנון השנייה מוצאים את מותם מול שנואי נפשם, אנשי דאע"ש. ההערכות על גודלן של המיליציות של אבו באכר נעות בין עשרת אלפים לעשרים אלף לוחמים, והן כוללות קבוצות אתניות מרחבי העולם המוסלמי: מטורקיה וצ'צ'ניה עד מדינות אירופה והמזרח התיכון.

אז מה רוצים הדאע"שים ולמה הם מנהלים מלחמות נגד קיצוני העולם המוסלמי וטובחים בכל מיעוט לא מוסלמי שעומד בדרכם? פרופ' עפרה בנג'ו, מומחית לעיראק ולמיעוט הכורדי ממרכז משה דיין של האוניברסיטה העברית, אומרת שלא מדובר ממש בארגון חדש אלא בארגון שתמיד היה קיים, לפחות בלבבות המאמינים המוסלמים. "הקהל הרחב חושב שדאע"ש צץ פתאום, אבל הוא קיים כבר כמה שנים טובות בעיראק. יש לו שורשים אפילו קדומים לכך, והוא לובש צורה ופושט צורה. החזון שתמיד אפיין אותו היה להחזיר את עטרת האסלאם הקדומה ליושנה באמצעות אלימות. זה ארגון שמאמין באלימות קשה כדרך לגיטימית להשגת היעדים".

פרופ' אלכסנדר בליי, מנהל המרכז לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת אריאל, אומר שדאע"ש מעוניינים להחזיר סדרי בראשית למזרח התיכון. כלומר, לימים שבהם דרך כוכבו של מוחמד באזור. "יש כאן ניסיון לחקות את המודל של התנהגות השבטים הערביים שפרצו בתקופת מוחמד מחצי האי ערב, ותוך ארבעים שנה כבשו טריטוריות ענקיות ממרכז אסיה ועד חלקים באירופה. זה הדבר שהם חותרים אליו. צריך להבין שמקור הכוח של דאע"ש הוא שהיא תנועה אותנטית מאוד, אסלאמית-ערבית, והם מחקים דוגמאות שהיו בעבר ונמצאות בתודעה של המאמינים המוסלמים".

פרופ' בליי טוען שבמציאות הכאוטית בעיראק ובסוריה הכוח השבטי תופס תאוצה על חשבון המדינה ומערער אותה, וכשזה מגיע בצורה האכזרית של דאע"ש הוא יכול גם לשנות סדרי עולם. "האכזריות קיימת במזרח התיכון, והיא לא נולדה עם עלייתו של דאע"ש. בערב הסעודית גודעים ידי גנבים ומוציאים להורג מי שחולק על המשטר. אבל דאע"ש חוזרים לימי ראשונים של הנביא מוחמד ופועלים בצורה הזאת, כדי להטיל פחד בלב אויביהם. ההצפה של תמונות של ראשים כרותים והוצאות להורג יוצרת מציאות שאי אפשר שלא להזדעזע ממנה, וכל מי שנמצא בדרכם חושב כמה וכמה פעמים אם להתנגד אליהם. היזידים למשל, בחרו שלא לקבל עליהם את דאע"ש, וזה נגמר בטבח נוראי והתאבדות המונית של נשים. רק לפני שבועיים כבשו דאע"ש את מחוז ערסל בלבנון, שם יש לנו הרבה יותר דיווחים ותיעוד מהימן של מקרי זוועה ועשרות אלפי פליטים.

איך כוח קטן כמו דאע"ש מצליח להשתלט על מחוזות ולהטיל את חיתתו? כמה באמת הוא מספרם של חברי הארגון?

"יש הערכות שונות, אבל האמת היא שכל מספר שתיקח יהיה סתמי, משום שדאע"ש באים לכל כפר ומחוז ומציעים להם להילחם איתם כמוסלמים, ויש לא מעט מוסלמים שמצטרפים לכוחותיהם. אבל אם כפר מסרב אז השיטה היא אחת: גברים לצד אחד, נשים לצד השני - ופתאום רק מהפחד צצים לך עוד ועוד כפרים תומכי דאע"ש. השד שמתעורר עם עליית דאע"ש הוא הכוחות האופוזיציונים בכל מקום. באביב הערבי התעוררו הזרמים הלאומיים בכל מדינה, ודאע"ש באים לאותם כוחות אופוזיציה ואומרים: בואו נסגור שורות. תצרף לזה את מנגנון ההפחדה ואתה מקבל לא רק עשרים אלף לוחמים אלא ארגון אדיר ממדים".

נסראללה בלחץ

זו אחת הסיבות שדאע"ש מכניס את המעצמה השיעית איראן לחרדות. בשבועות האחרונים מנהלת הרפובליקה האיסלמית הקיצונית מלחמת חורמה בארגונו של אבו באכר. פרט לנאומים נוטפי השנאה לארגון הסוני הקיצוני, איראן דואגת לשלוח את לוחמיה ובני בריתה להילחם על אדמת עיראק נגד האיום הדאע"שי שצובר תאוצה.

"הרטוריקה של איראן היום היא לשים את דאע"ש וישראל באותה שורה. השיעים אומרים היום לסונים: 'בואו נילחם בדאע"ש ובישראל', ומציגים את הראשונים כמזימה ציונית", אומר יוסי מנשרוף, דוקטורנט במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה, וחוקר בדסק האיראני במכון לחקר התקשורת במזרח התיכון (MEMRI). כך למשל, מספר מנשרוף, מפקד בכיר של חיזבאללה, חאג׳ אבראהים עבדאללה, שהיה אחראי על גזרת עיתא א‑שעב במלחמת לבנון השנייה ופיקד על לוחמים מול צה"ל, מצא את מותו על אדמת עיראק. "איראן מגייסת את כל הכוחות שלה באזור, אם אלו מליציות שיעיות, אנשי חיזבאללה ולוחמים של משמרות המהפכה, ומעבירה אותם לעיראק המתפוררת. מבחינתם דאע"ש הוא איום קיומי".

למה בעצם?

"דאע"ש מעוררים את כל הכוחות הלאומיים באיראן. מתחילה להיות תבערה פנימית של הכורדים באיראן, האזרים והמיעוט האחוואזי הערבי היושב במחוז חוזיסטאן (דרום איראן, גבול איראן-עיראק, העשיר במרבצי נפט וגז ומכאן חשיבותו הגאו-אסטרטגית). דאע"ש יוצרים תגובת שרשרת, ואם לכורדים תהיה מדינה בצפון עיראק הרי שאיראן עלולה להיכנס לעימותים בלתי פוסקים מול מיעוטים בארצה. איראן רוצה שעיראק תשמור על שלמות טריטוריאלית. בנוסף לכך, באופן טבעי דאע"ש הוא ארגון סוני שמאיים על המרחב השיעי. לכן אנחנו רואים את איראן מקיזה את דמה בתוך המלחמה הזו של דאע"ש. הם סופגים אבידות בנפש: חיילים ממשמרות המהפכה נהרגים, ואין יום שעובר בלי הרוגים שיעים. צריך להבין שזה יכול להוביל לחלום הבלהות של השיעים, שהם ימצאו את עצמם במלחמה נגד הסונים שיתאחדו נגדם".

כל זה מסביר את ההצהרות הלוחמניות של האומה השיעית נגד דאע"ש. חמינאי, מנהיגה הרוחני של איראן, אמר כי "דאע"ש כמו ישראל הם גידול סרטני שיש לגדוע מהאזור". ואילו מנהיג חיזבאללה שייח' נסראללה, שמודאג מאוד מחדירת כוחות דאע"ש למרחב לבנון, הכריז היישר מהבונקר שכל סכסוך הדמים בעיראק הוא מזימה ציונית-אמריקנית להמשיך את כינון הפרויקט הציוני. "מי רוצה בהרס של עיראק? אני אומר לכם שהפרויקט הישראלי לגבי עיראק הוא הריסתה של עיראק... ולכן הם רוצים שהכוחות השונים בעיראק יילחמו אלו באלו. גם הקבוצות שנושאות את שם האסלאם ומוחזקות כקבוצות מוסלמיות, אנחנו חייבים לקבל שיש להן קשר למודיעין הישראלי והאמריקני. ואני אומר זאת על סמך עובדות", אמר נסראללה בסרטון וידאו שהופץ לאחרונה.

אבל ישראל צריכה להיות מודאגת מאוד מהפעילות של ארגון דאע"ש. מעבר לשחיטה השיטתית של מיעוטים וקבוצות נוצריות שלא מקבלים עליהם את דרך האיסלאם, דאע"ש צועדים לכיוון ירושלים. אחרי ההרס בעיראק ובסוריה הם נמצאים על גבול ירדן, ולא יעבור זמן רב עד שנראה את לוחמיהם באזור גבול הצפון.

"זו אחת הדוגמאות הבודדות שאויב אויבי אינו ידידי", אומר פרופ' בליי. "כלומר, האיראנים הם אויב נחוש של מדינת ישראל. הם בני הברית של הגרועים באויבנו, אבל דאע"ש הם אויבנו לא פחות. אלו רוצים חליפות אסלאמית סונית, ואלו רוצים שלטון שיעי בכל המרחב. ראשנו לא צריך להיות בין השניים. עכשיו דאע"ש מסכנים את היציבות של האזור שאנחנו נמצאים בו, וצריך לומר זאת בבירור. יש חצייה של כוחות מסוריה ועיראק לכיוון ירדן. ביום שתתחיל שם המערכה, נצטרך לעזור לירדנים. הגבול בין עיראק לירדן מחליף ידיים כל הזמן. דוברי דאע"ש מכריזים בכל מקום שירדן היא הבאה בתור. צבא ירדן הוא צבא מאומן, אבל הוא אינו גדול וצריך לזכור שממשלות ישראל לא פעם אמרו שכניסת כוחות זרים לירדן תהיה עילה למלחמה. ברור הדבר שאם הם לא ייעצרו נמצא אותם על נהר הירדן, וזה דבר שאסור לנו להסכים איתו".

אגב, ההערכה של פרופ' בליי היא שכוחות צה"ל כבר נפגשו עם אנשי דאע"ש ברצועת עזה במבצע 'צוק איתן'. "הסיבוב האלים הנוכחי הביא לכך שבניגוד לפעמים קודמות, הניתוח ההגיוני אמר שדווקא חמאס והג'יהאד האסלאמי היו מעוניינים בהפסקת האש לאור כתישת כוחותיהם. העובדה שלמרות העניין שלגופים הללו היה צורך בהפסקת האש היא לא באה בזמנה, נובעת לדעתי מכך שיש שחקן חדש ברצועה וישנם ניצנים של דאע"ש כבר היום בעזה".

פרופ' בנג'ו אינה רואה סכנה מיידית לישראל. לדבריה, לדאע"ש יש חזיתות רבות ולא בכולן הוא צולח. "המצב מאוד נזיל בעיראק. תלוי אם תקום ממשלה חזקה או לא. גם צריך לראות האם הכורדים יעמדו במאבק מול דאע"ש. כרגע הכורדים הצליחו להשתלט על מקומות חשובים בעיראק. הסכנה לישראל היא בהשפעה האידיאלוגית והלהט דתי. דאע"ש יודעים לעבור גבולות והם עושים את זה גם דרך האינטרנט. הם מגיעים לגורמים אסלאמיים קיצוניים פה בישראל, וזה דבר שלא צריך להקל בו ראש. ברור שאם הם יספגו מכות צבאיות גם האידיאולוגיה שלהם תתרסן".

קהילות עתיקות מושמדות

כרגע ישראל לא מתמודדת בצורה ישירה עם האיום הדאע"שי, אבל מיעוטים אחרים במזרח התיכון נטבחים וסובלים תחת הכיבוש של המיליציות המוסלמיות הקיצוניות. תמונות של העם היזידי מוצא להורג בהמוניו ומסעות ההרג שמנהלים אנשי דאע"ש נגד מיעוטים נוצרים או סתם מוסלמים שמתנגדים לדרכם מזעזעים את העולם. אך המערב עדיין לא ממהר להציל את המיעוטים הללו מההשמדה של הארגון המוסלמי. רק לאחרונה, בעקבות לחצים על ארצות הברית, הפציצו כוחות אמריקניים יעדים של דאע"ש. עם זאת, כוחות יבשה של ארצות הברית לא נחתו על אדמת עיראק וכיבושה מחדש אינו נמצא על הפרק. מה שמפחיד את מדינות המערב הוא לאו דווקא הרציחות ההמוניות של הנוצרים במזרח התיכון, אלא החשש שדאע"ש יגיע אליהם. העובדה שזרם המוסלמים מתגבר בארצות אירופה וישנם לא מעט מתנדבים לדאע"ש שמגיעים מהיבשת, מעלים את החשש מהקמת תאים של הארגון הסוני הקיצוני באירופה.

היה זה ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, שהביע את חששו מחדירת הדאע"שים למדינתו. "איננו יכולים לעצום עיניים ולהניח שלא יהיה לכך מחיר", כתב קמרון במאמר שפורסם בעיתון בריטי על ההתעלמות של מדינות המערב ממסע הרצח של דאע"ש. "הקמת ח'ליפות קיצונית בלב עיראק וסוריה אינה בעיה רחוקה. זוהי דאגתנו כאן ועכשיו, שכן אם לא נפעל לעצור את המתקפה של תנועת טרור מסוכנת במיוחד, היא רק תתעצם עד שתפגע בנו ברחובות בריטניה. אנחנו כבר יודעים שיש להם כוונות רצחניות".

הנוצרים במזרח התיכון מסתכלים בעיניים כלות על היעלמותן של קהילותיהם במרחב. שאדי חלול, בן העדה המרונית המתגורר בגוש חלב, נמצא בקשר עם גולים שברחו מעיראק והצילו עצמם מציפורני דאע"ש. התיאורים שמגיעים אליו, שחלקם ניתנים לצפייה באתר youtube, מזעזעים וקשים. "זו מציאות קשה ביותר. קשה להעלות על הדעת שיש בני אנוש שמתנהגים בצורה הזאת. חלק מאותם ניצולים סיפרו איך השכנים שלהם הפכו להיות האויבים שלהם. מי שהיה שכן מוסלמי פתאום מסמן את בתי הנוצרים באות 'נ' בשביל אנשי דאע"ש. נשים נחטפו ונאנסו, חלקן נמכרו כמו בשוק. המוסלמים לוקחים דמי חסות. דאע"ש מציבים אולטימטום: או שתקבלו עליכם את האיסלאם או שתמותו. לפעמים הם מסתפקים רק בדמי חסות. זו אידיאולוגיה רצחנית והכאב הגדול הוא שהעולם עוצם את עיניו".

שאדי מספר בכאב על קהילות עתיקות שפשוט נעלמות מהאזור. "ראיתי דיווח שהשפה הארמית נכחדת מהמזרח התיכון, אבל זו לא השפה אלו האנשים שנעלמים. אם יהיו אנשים, תהיה גם שפה. החשש הגדול שלי הוא שאם ישראל לא תהיה חזקה ולא תעמוד על המשמר, הגורמים הללו יגיעו לכאן ויש להם אהדה גם במדינה שלנו במקומות מסוימים". אפרופו הארמית, שאדי מספר שדווקא כאן בישראל תקום קייטנה, בסיועה של המדינה, לילדים דוברי השפה. "זו הצביעות של מדינות ערב ושל העולם, שנוהגים לתקוף את ישראל, אבל זו המדינה היחידה שבה אפשר לחיות בה בכבוד ולא להיות נרדף על אמונותיך".

מדינת ישראל, אומר שאדי חלול, היא המבצר האחרון ששומר על המיעוט הנוצרי ברחבי המזרח התיכון. "זה די מדהים שהעולם עוסק בישראל ובמבצע צוק איתן, ולא שם ליבו למה שמתרחש כמה מאות או עשרות ק"מ מכאן. האמת היא שבכל מקום אחר אין ביטחון למיעוטים כמו במדינת ישראל, אבל העולם מתעלם מזה ומתעלם גם מהשואה שמתרחשת היום לנוצרים ומיעוטים אחרים במזרח התיכון".