זאק איברהים, אמריקני בן 31, הצליח לרגש מאות אלפים שצפו בהרצאתו ב"טד", שבמסגרתה חשף את סיפורו. התרגום כאן באדיבות חדשות ערוץ 2.

"ב-5 בנובמבר 1990 אדם בשם אל סעיד נוסייר נכנס לתוך מלון במנהטן ורצח את הרבי מאיר כהנא, ראש הליגה להגנה יהודית. נוסייר נמצא לא אשם ברצח. אבל בעודו מרצה מאסר על עבירות פחותות, הוא ואנשים אחרים החלו לתכנן תקיפות על כתריסר מטרות בעיר ניו יורק, כולל מנהרות, בתי כנסת ומטה האו"ם. למזלנו התכניות האלו סוכלו על ידי ה-FBI, אך למרבה הצער הפיצוץ בשנת 93' של מרכז הסחר העולמי לא סוכל. הוא הורשע במעורבות שלו במזימה. אל סעיד נוסייר הוא אבי".

"כמה חודשים לפני מעצרו הוא אמר לי שאלך איתו ועם חבריו לאימוני קליעה במטווח", המשיך איברהים. "המטווח היה תחת מעקב של ה-FBI, ללא ידיעת הקבוצה. כשהגיע תורי לירות, עזר לי אבי להחזיק את הרובה והסביר לי איך לעשות זאת. הכדור האחרון שיריתי פגע באור כתום קטן שישב על המטרה והיא עלתה בלהבות. דודי פנה לאנשים האחרים ואמר: 'הבן כמו אביו'. הם חשבו שראו בי את אותו ההרס שאבי היה מסוגל לגרום לו".

"האנשים האלו הורשעו בסופו של דבר בהבאת רכב מלא ב-500 קילו חומר נפץ לחניון התחתון של מרכז הסחר העולמי, מה שהרג שישה בני אדם ופצע 1,000 אנשים אחרים", ציין איברהים. "אלו היו האנשים שראיתי בהם מודל. גודלתי לשפוט אנשים בהתבסס על מידות שרירותיות כמו הגזע או הדת של האדם".

בשלב הזה של ההרצאה הגיעה התפנית בדבריו של איברהים. "אז מה פתח את עיניי?", הוא פנה לקהל, "אחת מהחוויות הראשונות שלי שאתגרו את דרך החשיבה הזאת הייתה בזמן הבחירות לנשיאות בשנת 2000. דרך קבוצת הכנה למכללה, יכולתי לקחת חלק בוועידת הנוער הלאומית בפילדלפיה. הקבוצה שלי התמקדה באלימות נוער, ובתור קורבן לבריונות במשך רוב חיי, זה היה נושא שהייתה לי תחושה חזקה אליו".

"יום אחד לקראת סוף הוועידה גיליתי שאחד מהילדים שהתחברתי איתם היה יהודי", הוא התוודה. "זה לקח כמה ימים לפרט הזה להיחשף, והבנתי שלא הייתה עוינות טבעית בינינו. מעולם לא היה לי חבר יהודי לפני כן, ולמעשה הייתה לי תחושה של גאווה על כך שהייתי מסוגל לעבור את המחסום שרוב חיי גרמו לי להאמין שהוא בלתי ניתן לחצייה".

לדבריו של איברהים, הגורם המשמעותי השלישי לשינוי דרך החשיבה שלו היה תכנית הטלוויזיה "הדיילי שואו". "ג'ון סטיוארט עזר לי להבין שהגזע של האדם, הדת או הנטייה המינית שלו לא קשורים לאיכות האופי שלו", הוא הסביר. "בדרכים רבות הוא היה דמות אב בשבילי. השראה יכולה לבוא פעמים רבות ממקום לא צפוי, והעובדה שקומיקאי יהודי השפיע עליי יותר מאשר אבי הקיצוני לא עברה ללא תשומת לב".

"אני חושף את עצמי בתקווה שיום אחד, מישהו שמרגיש צורך להשתמש באלימות, אולי ישמע את הסיפור שלי ויבין שיש דרך טובה יותר, ושלמרות העובדה שהייתי נתון לאידואולוגיה האלימה וחסרת הסובלנות הזאת, לא הפכתי לפנאטי", סיכם איברהים את הרצאתו.

"אני עושה את זה בשביל הקורבנות של הטרור ואהוביהם. בשבילם אני מדבר נגד המעשים חסרי ההיגיון האלו ומגנה את הפעולות של אבי. עם העובדה הפשוטה הזו, אני עומד כהוכחה שאלימות לא מושרשת בדת או בגזע של מישהו, ושהבן לא חייב ללכת בדרכיו של אביו. אני לא אבי".