תיווך בעסקה. בשארה
תיווך בעסקה. בשארה פלאש 90

מיצג ההוקרה של קבוצת הכדורגל 'בני-סכנין' למרגל – הח"כ לשעבר ד"ר עזמי בשארה, עורר את זעמם של שרים בממשלה.

אגלה לכם סוד - תמונתו של המרגל מתנוססת לראווה גם ברגע זה, באי אלו חדרים של ח"כים ערביים בכנסת ישראל בירושלים.

כלומר בני סכנין ממש לא לבד באהדתם הגלויה לאויב. אולם בשונה מאותם שרים, אני לגמרי מבין את גילויי האהדה הללו.
הרי מדינת ישראל עצמה נמנעה מלהעמיד למשפט את המרגל המתועב הזה, שכוון לעברנו את טילי החיזבאללה באמצעות הטלפון שקיבל מהכנסת. 

עזמי בשארה לא ברח משרותי הביטחון, הוא נתפס, ואז אפשרו לו באלגנטיות לחמוק לירדן (ושנים ארוכות עוד המשיכו לשלם לו פנסיה מכובדת מכנסת ישראל).

נו? אז אם היהודים מתייחסים בכזו סלחנות לגרועים שבאויביהם? למה אנו מצפים מהערבים? למה בעצם? למה שיחררו אותו?

כי משפטו של בשארה היה חושף את השקר הגדול של הזהות הישראלית. "אתם היהודים חשבתם לכפות עלי את הזהות הישראלית שלכם" - היה אומר אז בשארה - "אבל אני ערבי גאה".

אתם מבינים – הישראלי זקוק לערבי כדי לשכוח שהוא יהודי. אם מנהיג ערבי נערץ לא מסוגל באמת להיות ח"כ, אזי מתברר שהזהות הישראלית החדשה פשוט לא עובדת, ואנו נשאר תקועים עם זהותנו היהודית. עדיף שיברח וישאיר אותנו בענן השקר של הזהות הישראלית.

בני סכנין ובשארה – אינם המחלה אלא הסימפטום. רק מדינת ישראל שהשלימה עם זהותה היהודית – תהיה מסוגל לדרוש מהם נאמנות מלאה. והיא גם תקבל - ועוד איך תקבל.