ועדת השרים לענייני חקיקה תדון ביום ראשון הקרוב בהצעת חוק "פסקת ההתגברות" של חברת הכנסת איילת שקד (הבית היהודי).
הצעת החוק של שקד מבקשת להוסיף את "פסקת ההתגברות" לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כשם שהוא קיים כיום בחוק המקביל לו- חוק יסוד: חופש העיסוק.
פסקת ההתגברות מאפשרת לכנסת, הרשות המחוקקת, לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בית המשפט העליון, באם נחקק ברוב של 61 חברי כנסת וכאשר מצוין שהוא נחקק על אף האמור בחוק יסוד חופש העיסוק. באם נחקק החוק מחדש, הוא תקף לארבע שנים ונחשב להוראת שעה.
כאמור, הצעת החוק מבקשת להחיל את פסקת ההתגברות, באופן שווה וסימטרי גם על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
לאור פסילתו בשנית של חוק המסתננים על ידי בג"צ, ולאור חוסר האיזון אשר נוצר בשנים האחרונות בין הרשות המחוקקת לשופטת הועלתה הצעת החוק על ידי חברת הכנסת שקד, וביום ראשון היא תידון בוועדת השרים.
"בשנים האחרונות מתרחש תהליך של כרסום במעמדה של הרשות המחוקקת", אמרה שקד, ''בית המשפט העליון נכנס לנעליו של המחוקק, ולא מאפשר לו מרחב תמרון, נדמה לעיתים כי הוא אינו מקבל את העובדה כי יש ריבון אשר נבחר בבחירות דמוקרטיות. לא ייתכן שהמחוקק כבול באזיקי הרשות השופטת ומעמדו נפגע פעם אחר פעם''.
"הוספת תוספת זו לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, תאפשר לכנסת, ברוב של 61 ח"כים לחוקק מחדש את חוק ההסתננות, ובכך למנוע גל הגירה גדול חוזר לארץ של מהגרים בלתי חוקיים, אשר משפיעים על צביונה של מדינת ישראל ובמקרים רבים על בטחונם האישי של תושבי המדינה", הוסיפה שקד.
לדבריה, ''יש ליצור הרמוניה חוקתית, כשם שפסקת ההתגברות קיימת בחוק יסוד חופש העיסוק, כך מתבקש שתקוים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. שני חוקי יסוד אלו הם חוקי היסוד המסדירים את מערכת הזכויות של האזרחים וכלל האנשים החיים במדינת ישראל, והסימטריה בינהם מתבקשת".
נציין כי פסקת ההתגברות במתכונת הזו קיימת גם במודל הקנדי. בנוסף, בבריטניה רשאי בית המשפט להכריז על חוק כ"בלתי מתיישב" עם חוק זכויות האדם. ברירת המחדל היא שהחוק הבלתי מתיישב יעמוד בתוקפו ורק אם המחוקק מחליט באופן פוזיטיבי לשנות את החוק אזי החוק משתנה.