ברקת והרבנים הנבחרים
ברקת והרבנים הנבחרים ג'קי לוי

בראיון לערוץ 7 מביע ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, סיפוק מתוצאות הבחירות אתמול (שלישי) לרבנות העיר ומתייחס גם למציאות הביטחונית המורכבת בשכונות צפון ומזרח העיר.

"אני מאוד מרוצה ומאוד שמח שמאמץ שהתחלנו בו לפני תשע שנים בשליחות ששלח אותי הרב מרדכי אליהו זצ"ל להביא שני רבנים לירושלים, הבטחתי שנביא רב ציוני ורב חרדי ואני מאוד שמח שהצלחנו לקיים".

באשר לשילוב שבין שני הרבנים, ציוני וחרדי, אומר ברקת כי למרות הקולות בציונות הדתית שניתן ונכון לנצל את ההזדמנות ולמנות שני רבנים ציוניים לעיר הבירה נכון לשלב בין שני המגזרים. "הגישה הערכית שלי היא שבירושלים צריך להיות מקום לכולם. העיר שלא חולקה לשבטים לא מחולקת ואסור שתהיה בה אוכלוסיה שתרגיש בחוץ. תקופה ארוכה הרגישו כך הציונים כשהרגישו שהם לא מיוצגים כהלכה ואסור לחזור על המציאות הזו.

''הגישה בירושלים צריכה להיות היא איך חיים פה ביחד. בעיר שבה שני שליש מהציבור ציוני ושליש חרדי לא רוצים להזניח את השליש החרדי או את שני השליש הציוני. זה הדבר הנכון, שכאשר הרב עמאר והרב שטרן יחשבו יחד איך משרתים את כלל הציבור בירושלים נקבל מענה נכון יותר לכלל האוכלוסיות, יותר מאשר אם שניהם היו חרדים או ציוניים".

כשנשאל ברקת אם לא נכון היה להתייחס רק למגזרים העושים שימוש בשירותי הרבנות, דהיינו המגזר הציוני והציוני דתי, אומר ברקת כי אכן שיקול זה משמעותי ומשום כך הוא התעקש למנות רב ציוני לצד זה החרדי. "התעקשתי כלפי שותפנו החרדים בהנהלת העיר להבהיר כמה הנושא הזה חשוב. אני חושב שהרב עמאר מקובל לא רק כרב חרדי. הוא אהוד על כל המגזרים והשילוב יתן מענה לצורך המתואר. כל בר דעת יודע שהשירותים ינתנו גם למגזר הציוני בירושלים".

לנוכח דבריו של ברקת על מי ששלח אותו לשליחות זו, הרב מרדכי אליהו זצ"ל, עולה השאלה אם לא נכון היה "לסגור מעגל" ולהביא דווקא לבחירת בנו, הרב שמואל אליהו. ברקת משיב ומציין כי הרב שמואל אליהו הוא עבורו חבר אותו הוא מעריך מאוד, והוא עצמו תמך בו בגלוי לבחירות לרבנות הראשית לישראל. עם זאת, הוא מוסיף ומספר כי "בנושא המירוץ לירושלים דיברנו לא מעט פעמים לפני הגשת המועמדויות. הבהרתי לרב שנכון לתפיסתי יהיה לראות רב ספרדי חרדי. הבהרתי לרב שלמרות הערכתי אליו נראה לי שלטובת העיר נכון יותר שיהיה רב חרדי".

ברקת מציין כי נפגש עם הרב שמואל אליהו לפני ואחרי הגשת המועמדות והיו שיחות בעניין. הוא מודע היטב לכך שהרב אליהו היה מעוניין לראות אותו נוקט בדרך אחרת, אך עם זאת להערכתו הרב אליהו מבין גם את תפיסתו שלו.

בהמשך הדברים עלתה בשיחה עם ברקת גם סוגיית המציאות הביטחונית המתדרדרת בשכונות הערביות בבירה, התקפות של יהודים באבנים, בקבוקי תבערה ועוד. "כולנו מבינים שהמצב לא טוב", אומר ברקת המספר כי בחודשים האחרונים הוא נועד פעמים רבות עם המפכ"ל וכעת גם עם מפקד המחוז החדש על מנת לאתר פתרונות למציאות זו.

"שלחתי מכתב לראש הממשלה בדרישה שיקצה המשאבים לכך", מזכיר ברקת ומספר על ארבעה פרמטרים שאותם הוא רואה כהכרחיים על מנת להוביל מענה ביטחוני בעיר – "יש להגדיל את היקפי המשטרה ומג"ב. יש לכך אישור מהממשלה ואנחנו רוצים לראות את הדברים בשטח. צריך להיות שינוי בחקיקה ובענישה. זה קורה לאט מדי. כשהמשטרה תעצור מפירי סדר גם אם הם קטינים זה ירתיע. יש לפעול באפיק הטכנולוגי. אנחנו כעירייה נסייע לכך בעזרת בלוני תצפית שנרים ויאפשרו הרתעה והתראה. כמו כן נדרשת פריסה. אני רוצה לראות את המשטרה נפרסת בשכונות הערביות. כשלזה נצרף פיקוח עירוני שיסייע לאכיפה תהיה כאן נחישות שתיתן את המענה".

ברקת נשאל אם העימות המתוקשר והישיר מול השר לביטחון פנים לא עלול פגוע במוטיבציה של השר לפעול לקידום ושיפור הביטחון בירושלים. ברקת מביע תקווה שתסריט שכזה אינו מציאותי ומזכיר כי בעקבות מכתבו הנוקב אודות התנהלות השר "ראש הממשלה כינס ישיבה, דפק על השולחן בכעס. הוא מבין את הכעס שלי ושל התושבים שהדברים לא משתנים בקצב הראוי. כשזה יקרה לא תהיה לי בעיה לומר תודה לשר לביטחון פנים. עד אז אעמוד על המשמר למען ביטחון תושבי ירושלים".