התנועה למשילות ודמוקרטיה פנתה היום (ראשון) במכתב ליועץ המשפטי לממשלה בתהייה מניין הוא שואב סמכות להתערב בענייני חקיקת חוקי יסוד ולפרסם לציבור את עמדותיו בעניין.
הפניה נעשתה בהמשך לחוות דעתו של ויינשטיין בנוגע להצעת חוק "פסקת ההתגברות" של חה"כ איילת שקד. ויינשטיין כתב שראוי ואף רצוי להתנגד נחרצות ולהצביע נגד הצעת החוק בוועדת השרים לענייני חקיקה.
מדובר בהצעת חוק לפיה הכנסת רשאית לחזור ולחוקק נחוק שבג"ץ פסל, וזאת בכפוף לתנאים מסוימים וביניהם רוב מיוחס.
לקראת הדיון פרסם היועמ"ש יהודה ויינשטיין לתקשורת ולציבור את חוות דעתו בעניין הצעת החוק, דבר החורג לכאורה מגבולות תפקידו כיועץ משפטי לממשלה.
התנועה למשילות הפנתה את ויינשטיין למענה ששיגר לה משרד המשפטים בהקשר אחר ובו נאמר כי ככלל אין לפרסם חוות דעת משפטיות של משרד היועץ המשפטי שכן דובר במאפיינים של יחסי עו"ד- לקוח.
לדברי עו"ד מיכל טנא ממשרד המשפטים: "נודעת חשיבות מיוחדת לקיומו של שיח חופשי ואפקטיבי בין היועץ המשפטי לממשלה ובאי כוחו, ביניהם הרפרנטים במחלקת יעוץ וחקיקה והמשנים ליועץ המשפטי לממשלה, לבין שרי הממשלה. יודגש כי מערכת יחסים זו מתאפיינת במאפיינים של יחסי עו"ד- לקוח, בהתאמות המתחייבות, במובן זה שנודעת חשיבות מוגברת להבטחת מעטה חיסיון של חוות הדעת המשפטיות".
לאור מכתב זה תוהים בתנועה למשילות ודמוקרטיה מה הוביל את היועמ"ש להפר עיקרון זה ולפרסם בפומבי חוות דעת המיועדת לשרי הממשלה.
במכתב שנשלח היום פנה יהודה עמרני, יו"ר התנועה למשילות ודמוקרטיה לויינשטיין ישירות "מדוע אם כן לא נכון לפעול ע"פ האמור בדבריה של עו"ד טנא אודות שיח חופשי בינך לבין שרי הממשלה וכפי שמודגש בדבריה כי ישנו אופי של מעטה חסיון לחוות הדעת המשפטיות?"
בפנייתה דורשת התנועה למשילות מהיועמ"ש להציג את הקריטריונים המנחים אותו בבואו לשקול ולהחליט איזה חוות דעת עליו לפרסם.