בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת זאב אלקין, לפרישתו של השר עמיר פרץ מהממשלה ולסוגיית ההתמודדות עם ההתפרעויות במגזר הערבי.
בראשית הדברים צידד חבר הכנסת אלקין בקביעתו של קודמו בתפקיד, חבר הכנסת יריב לוין, ולפיה הוא מעביר לו את התפקיד עם המשימה המורכבת ביותר עבור פוליטיקאי כיום – ראשות הקואליציה. גם אלקין, מסתבר, סבור שאין כיום תפקיד מורכב ומסובך יותר מתפירת טלאיה של הקואליציה הנוכחית.
באשר לפרישתו של השר פרץ מכהונתו נשאל אלקין אם כחבר כנסת בשורות הקואליציה מקובלות התבטאויות חריפות ותקיפות כל כך נגד ראש הממשלה, או שעליו לעזוב מיידית גם את הקואליציה. אלקין לא נשמע מתרגש מדיבורים ולדבריו המבחן האמתי יהיה במעשים ובהצבעות.
"לדבר כולם יכולים. זאת מדינה דמוקרטית. מזמן נחצו כל הקווים האדומים בנושא הדיבור, גם בקואליציה הזו. מדברים נגד ראש הממשלה מימין ומשמאל. פעם זה לא היה מקובל אבל הקווים הללו נחצו. השאלה היא איך מצביעים", אומר אלקין.
באשר לעצם פרישת פרץ מוסיף אלקין וקובע כי מדובר במעשה שאינו עושה טוב לפוליטיקה הישראלית, כהגדרתו. לדבריו "מותר לפוליטיקאי לשנות דרך, גם בגלל מניעים פוליטיים. לפי הסקרים 'התנועה' ספק אם תעבור את אחוז החסימה ומותר לפרץ לחשוב שהוא רוצה לעבור שוב למפלגת העבודה, אבל מה שמפריע זה הפאתוס שבו נאמרו הדברים. להלביש את המעשה באצטלה אידיאולוגית זה פופוליזם זול. אם הוא לא יכול להסתכל בעיניהם של העניים אז איך הוא הסתכל על עיניהם של העניים במשך שנתיים? כשהוא רץ מול עמרם מצנע כדי להיות שר היה לא קל להתמודד? הכול פוליטיקה".
באשר לעתיד שיתוף הפעולה עם מפלגתו של פרץ, 'התנועה', אומר אלקין כי הוא כיו"ר קואליציה אינו מתעסק עם עניין האמירות וההצהרות אלא עם ההצבעות בכנסת. "אם יהיו הצבעות בעייתיות וצפויות הצבעות בעייתיות בקרוב על התקציב, אדרוש ליישם סנקציות".
בהמשך הדברים נשאל אלקין אם לטעמו ראוי להמתין עם מינוי השר הבא מ'התנועה' עד שיתברר גודלה האמיתי של המפלגה לאחר פרישת פרץ. אלקין מזכיר כי לא הוא המחלק את התיקים בממשלה. לפי שעה, הוא מזכיר קיים הסכם קואליציוני שיש לשמור עליו ובהסכם זה צריכה 'התנועה' לקבל שני שרים. מדבריו ניתן להבין כי במידה והמפלגה תצטמצם נכון יהיה לשקול את הדברים מחדש.
כאמור, סוגיה נוספת שבה עסק הראיון עם אלקין הוא ההתמודדות עם ההסלמה ברחוב הערבי. אלקין מבהיר כי אמנם הוא יו"ר ועדת חוץ וביטחון אך הועדה אינה עוסקת באזורים הריבוניים של ישראל ומי שאמון על כך היא ועדת הפנים. עם זאת הוא פורס את משנתו האישית בסוגיה.
לדבריו יש להתמודד עם התופעה בהיבט המיידי ובהיבט ארוך הטווח. בהיבט המיידי "מה שדרוש למגזר הערבי בכלל ובירושלים בפרט היא עמידה בתוקף על החוק והסדר". אלקין מדגיש כי דבריו נאמרים מעבר לפרשת האירוע בכפר כנא שאותו יש דרכים לבדוק. "זו לא פעם ראשונה שמגזר טוען על התנהלות חריגה. כך היה גם מול המתיישבים ויש דרכים לחקור כמו מח"ש וכו', אבל שום טענה לא מצדיקה התפרעות, אבנים והנפת דגלי פלשתין. יש דרכים לעשות זאת במסגרת החוק הקיים".
אלקרין מביע תקווה לקידומו היום בכנסת של חוק ההחמרה בענישת מיידי אבנים. "צריך להחמיר את היחס למי שמדבר על השמדת ישראל. הם מוזמנים לעבור לרש"פ ואפשר לעזור להם לעשות זאת בכך שנסייע להם לוותר על האזרחות הישראלית".
באשר להתמודדות לטווח ארוך מול ההסלמה הערבית אומר אלקין כי יש לבחון לעומק את התהליכים השונים במגזר הערבי בכלל ובמזרח ירושלים בפרט. "אני צועק כמעט מהיום הראשון שלי בכנסת בנושא מערכת החינוך במזרח ירושלים. המערכת הזו מוגדרת כמערכת ממלכתית שממומנת על ידי משלם המסים הישראלי ולומדים בה באמצעות תכניות לימוד של הרש"פ.
"אנחנו מממנים זאת. זו תכנית לימודים שמלאה בהסתה נגד ישראל. מפחדים לגעת בזה בגלל שזו מסורת של עשרות שנים. אנחנו מתלוננים בכל מקום בעולם על ההסתה במערכת החינוך הפלשתינית ואנחנו מממנים אותה בתוך ירושלים. אז מה אנחנו מתפלאים כשהאלימות מתפרצת?".
לדבריו פעולה נחרצת מול מערכת החינוך המסיתה הזו יכולה להתבצע על פי סמכויות שר החינוך. "כשרוצים להתווכח עם בתי ספר חרדיים אז יודעים למנוע תיקצוב. אז למה לא מול המגזר הערבי במזרח ירושלים?", הוא שואל ומוסיף 'להבדיל' כשהוא מציין את ההקשר לכאורה בין שתי מערכות החינוך.
עוד הוא מציין כי חציה של מערכת החינוך המזרח ירושלמית, זו שאינה ממלכתית ואינה מממומנת על ידי ממשלת ישראל היא מערכת פרטית המושפעת בידי חמאס וארגונים קיצוניים נוספים. "גם כאן מותר למערכת החינוך לפקח. להבדיל כמו שמפקחים במגזר החרדי גם אם מדובר במערכת פרטית".
מעבר למערכת החינוך המזרח ירושלמית קובע אלקין: "אסור שיהיה מצב אקס טריטוריאלי בירושלים. לא יתכן שאפשר לא לשלם מיסים במזרח ירושלים, שהמשטרה לא נכנסת וכו'. כל אלה מעודדים את המראות שאנחנו רואים היום".
צעד נוסף בהתמודדות מול האלימות הערבית רואה אלקין בעידוד התגמול לכל אותם במגזר המעוניינים להשתלב במדינה כאותם המבקשים לשרת שירות לאומי. "אסור להשלים עם העובדה שגורמים הממומנים על ידי המדינה כמו רשויות מקומיות שמים רגליים לשירות הלאומי ערבי. אין סיבה שחובת הגיוס לא תחול על המגזר הערבי. זה שוב אותו אלמנט אקס טריטוריאלי. אפשר להבין שהם לא רוצים לשרת בצבא אבל אין סיבה שלא ישרתו שירות אזרחי". להערכת אלקין אם יחוזקו מבקשי ההשתלבות במקביל לשינויים מתבקשים במערכת המשפט שתתייחס לכל זריקת אבן כאל פיגוע שתכליתו הריגה הדברים יובילו להרגעת הרוחות באופן משמעותי.