אנחנו במסך עשן

ששת הפרופסורים שפרשו מהמועצה להשכלה גבוהה הם בסך הכל מתכנני "פוטש" שכשל. אל תתרשמו מיללותיהם נגד שר החינוך. פרשנות.

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , י"ב באדר תשע"ו

בנט, לוח, כיתה
בנט, לוח, כיתה
צילום: Sasson Tiram/Ministry of Education

1. אל תתנו לששת חברי המועצה להשכלה גבוהה שהתפטרו הבוקר (ראשון) לרמות אתכם. איש לא מאיים על החופש האקדמי שלהם, איש לא מאיים גם על חופש הדעה והמצפון שלהם.

בניגוד למה שרוצים ששת המוסקיטרים האקדמיים הבכירים שתחשבו, שום דבר רע או חמור לא עובר בימים אלו על המועצה להשכלה גבוהה. להיפך. מה שקורה הוא ששר החינוך החדש, נפתלי בנט, בלם מהלך חמור ורע שאמור היה להתרחש במועצה להשכלה גבוהה.

2. על מנת להסיר קצת את מסך העשן שמנסים לפזר אנשי האקדמיה הבכירים תרשו לי לחזור אתכם בערך שנה לאחור, לימים בהם נכנס למשרד החינוך השר הנוכחי, נפתלי בנט. כאשר נכנס בנט למשרד הוא גילה שמערכת ההשכלה הגבוהה נמצאת על סף הפיכה, שמטרתה היא בסופו של דבר להעניק את השליטה הבלעדית בה לאנשי האקדמיה.

כיצד הדבר נעשה? בתקופת כהונתו של השר הקודם, הרב שי פירון, מונתה ועדה בראשותה של סגנית יו"ר המועצה להשכלה גבוהה דאז, פרופ' חגית מסר-ירון, שעמדה להמליץ על שורה של שינויים מבניים במערכת ההשכלה הגבוהה. בין השינויים שעליהם עמדה להמליץ ועדת מסר-ירון נמצא חיזוק מעמדו של סגן יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, על חשבון מעמדו של יו"ר המועצה, שר החינוך, שיהפוך למעשה לתפקיד סמלי בלבד. בנוסף תוכננה המלצה לפיה תוכפף ות"ת, הגוף העוסק בחלוקת תקציב ההשכלה הגבוהה, למועצה להשכלה גבוהה. המלצה נוספת עסקה בדרך מינוי חברי המל"ג.

התוצאה המצטברת של כל השינויים הללו שתוכננו בועדת מסר-ירון אמורה היתה להיות הפיכת מל"ג לגוף עצמאי של אקדמאים שמנהל את האקדמיה ללא יכולת של הדרג הפוליטי להתערב בנעשה. הפוליטיקאים אמורים היו לחתום על הצ'ק הסופי, בלי יכולת להשפיע בשום דרך על ניהול ההשכלה הגבוהה.

3. כאשר בנט נכנס לתפקיד והבין מה עומד להתרחש לו מתחת לאף הוא קודם כל הקפיא את עבודת הועדה, ובשלב שני הדיח את פרופ' חגית מסר-ירון מתפקיד סגנית יו"ר המל"ג. במקום מסר-ירון פעל בנט למינויה של ד"ר רבקה ודמני שאומן לתפקיד סגנית יו"ר המל"ג, לאחר שהגיע ככל הנראה להבנה עמה לפיה היא איננה תומכת במהלכי ועדת מסר-ירון.

יש לציין כי גם בתוך האקדמיה היו רבים שלא אהבו את מהלכי הועדה. אם אתם רוצים דוגמה למתנגד אחד בולט, ניתן להביא את חתן פרס נובל פרופ' ישראל אומן. פרופ' אומן ציין בהתייחסות לשאלת היסוד שעומדת ביסוד הויכוח, כי אם הציבור הרחב הוא זה שמממן את ההשכלה הגבוהה, הרי שלציבור הרחב יש את הזכות, ובמידה מסוימת גם החובה, להשתתף בניהול ההשכלה הגבוהה באמצעות נציגיו, הפוליטיקאים.

פרופ' אומן הזכיר, כי גם במצב הקיים היום נהנית האקדמיה מחופש פעולה מוחלט בשדה האקדמי. איש איננו מכתיב לחוקרים את נושאי מחקרם, ואקדמאים נהנים מחופש פעולה וחופש ביטוי גבוהים במיוחד.

4. אז למה פרשו ששת הפרופסורים? כי הפוטש שהם תכננו לא הצליח. הניסיון שהם הובילו בניצוחה של אחת מהם, פרופ' חגית מסר-ירון להשתחררות ההשכלה הגבוהה מעולם של הפוליטיקאים כשל, והם מתוסכלים מכך, מאוד מתוסכלים מכך.

אולם, מה שעוד מעניין במכתב ששלחו ששת הפרופסורים הוא שהם מתוסכלים לא רק משר החינוך שסיכל את תכניתם. הם מתוסכלים גם מחבריהם למל"ג, אלו שלא יצאו להגנתה של מסר-ירון כאשר הודחה ואלו שהצביעו ברוב גדול בעד מחליפתה, ד"ר רבקה ודמני שאומן. 

מתברר שאותם פרופסורים שרצו לבצע את הפוטש, לא באמת מייצגים את עמדת האקדמיה הישראלית. הם מצידם בחרו דווקא להטיל רפש בחבריהם, תוך שיגור רמיזות לא ראויות על רמתם. הם עשו זאת באמצעות הערה ששילבו במכתב ההתפטרות שלהם, לפיה הם דורשים לפזר את המועצה הנוכחית באופן מיידי ולמנות מועצה חדשה, "שחבריה ייבחרו בשקיפות ולאחר אפיון תבחינים לדרישות הסף לחברות במל"ג ולמינוי סיו"ר שיבטיחו האפשרות לקיים תפקידיה כמוגדר בחוק".

5. אז מה היה לנו כאן? קליקה של פרופסורים נכבדים (והם באמת נכבדים וראויים, לפחות חלק מהם שאני מכיר) שבטוחים שאיש מלבדם ומלבד בני דמותם לא יודע לנהל את ההשכלה הגבוהה. הקליקה רצתה לבצע "פוטש" ולהשתלט למעשה על מערכת ההשכלה הגבוהה כולה. ההשתלטות היתה באה הן על חשבון הציבור שמממן את ההשכלה הגבוהה אבל לא יכול להשפיע על מה שקורה בה, והן על חשבון המוסדות האקדמיים שאינם חלק מהקליקה הזו (בעיקר המכללות).

איך אתם הייתם קוראים לזה? לי זה נשמע כמו "זעקת הקוזק הנגזל". אם יש לכם הצעות אחרות אתם מוזמנים להציע בתגובות.