לכבוד הקיץ שמציץ אלינו מעבר לפינה, ומאיים לחשוף את כל עודפי האחסון שאגרנו בחורף וקינחנו בחג הפסח, אני רוצה להקדיש את דברינו הפעם לרעיון הנשגב של פסח שני.
פעמים רבות החלטת שאת מתחילה דרך חדשה. מתחילה לאכול בריא, מפסיקה עם זלילות הלילה, מתגברת על האכילה הרגשית, מתחילה לעשות פעילות גופנית... ואחרי שבועיים לערך של הקפדה מאומצת ומתגמלת פתאום משהו נסדק. העוגה שוב מתחננת אלייך שתטעמי ממנה, השוקולד שוב קורץ לך מקרן זווית, והחטיף שכבר מזמן הבטחת לעצמך שלא נכנס אלייך הביתה שוב מוצא את עצמו בעגלת הקניות שלך.
ואז, את מתמסרת לקולות השוקולד. מבטיחה לעצמך שחצי קובייה לא תשנה. מזכירה לעצמך שהנה, כבר שבועיים את מתנזרת מהעונג הזה, והרי היה לך יום קשה ומגיע לך. וחצי קובייה הופכת במהרה לחצי חפיסה, והעונג המתוק הופך עד מהרה לתחושת קבס.
או אז עלול להתרחש משהו איום בנפשך: את מונעת מעצמך את היכולת לתקן. את סוגרת את הדלת בפני התשובה. הכעס העצמי על הנפילה והאכזבה מאי העמידה במילה שלך הופך את עורו למוציא לפועל מרושע ורק מחמיר את הנפילה. במקום לקום, לנער את האבק ולהתחיל מיד מחדש, או להמשיך בדרך שבה בחרת, את מוסיפה חטא על פשע, מוציאה את הגלידה מהפריזר או פותחת עוד שקית מרשרשת שקנית לילדים. מענישה עצמך על ידי אותו דבר שבגללו נפלת.
חלומות על שניצל
התורה, שהיא תורת חיים, יכולה לסייע לנו להתמודד עם נפילות איומות שכאלה, והדוגמה הטובה ביותר לכך היא פסח שני. בפסח שני ניתנה הזדמנות נוספת לאלה שנמנע מהם להקריב את קורבן הפסח במועדו הרגיל, משום שהיו טמאים או רחוקים. הם באים למשה ושואלים "למה ניגרע?", והקב"ה מעניק להם הזדמנות שנייה.
בחג הפסח השני יש מתנה גדולה, והיא היכולת לתקן. מפסח שני אנחנו יכולות ללמוד על האופן שבו אפשר לשוב ולתקן:
* יש תקנה ועלייך לדרוש אותה – פסח שני מוכיח לנו שגם אם לא הצלחנו בפעם הראשונה הרי שיש הזדמנות שנייה. התנאי לכך הוא הרצון שלך. בני ישראל באים למשה ומבקשים הזדמנות שנייה, ולכן מקבלים אותה. כלומר, עלייך לבקש ולרצות את אפשרות התיקון.
* כל עניין הפסח הוא הבאת הקורבן. זכרי שתמיד יש מחיר. אם ברצונך להתקרב - עלייך להקריב. אז בפעם הבאה שאת מרגישה החמצה משום שאין ביכולתך לטעום מהעוגה, הזכירי לעצמך שאת יכולה אבל אינך רוצה. את בוחרת להקריב כדי להתקרב.
* היזכרי מדוע בכלל התחלת את השינוי. מהו שורש הרצון שלך. משנזכרת - חדשי את החלטתך ועמדי במילה שלך.
* תחושת התענוג חיונית ביותר בכל הקשור בפעולת האכילה, אולם עונג קיים לא רק באוכל. בלי את יומך במקורות אחרים המספקים לך עונג, וכך תחסכי את הצורך להשלים באכילה לא מבוקרת.
* זכרי שהכול במידה. הרמב"ם אומר שעדיף לאכול מעט אוכל מזיק מאשר יותר מדי אוכל בריא. ואם את לועסת הררי חסה ובו בזמן חולמת על שניצל – עד מהרה יגרום הפער הזה לעצבות. אשר על כן הרשי לעצמך מדי פעם לטעום את "המאכלים האסורים". הקצי לכך זמן מיוחד, למשל בשבת שהיא זמן מושלם לכך, ושימי לב למידה.
פורסם בפנימה