בית הדין הרבני
בית הדין הרבניצילום: פלאש 90

רצו לברך אבל נמצאו מקללים. כך מגדיר המגשר ועורך הדין יוסי הרשקוביץ את החוק שהתקבל בשבוע שעבר בוועדת החוקה ולפיו זוגות לפני גירושין יעברו ארבעה מפגשי גישור בטרם יחל הליך הגירושין.

לדבריו אמנם "אין ספק, ואיש מאנשי המקצוע לא יחלוק על כך, שגישור עדיף. ההסכם הכי גרוע טוב יותר מכל פסק דין, ואכן הגישה נכונה, אבל לטעמי ולטעם העוסקים במלאכה החוק בא לברך ונמצא מקלל".

להערכתו של הרשקוביץ הליקויים שבחוק החדש נובעים מכך שאנשי החוק, חברי הכנסת שהובילו אותו – השר לוין, השרה שקד, חברות הכנסת מועלם-רפאלי, מיכאלי ולביא – לא נועצו באנשי המקצוע המובילים בתחום על מנת לאתר את הליקויים ולמצוא להם מענה.

הרשקוביץ מספר על פגישתו עם דיקן הפקולטה למשפטים, פרופ' שחר ליפשיץ, הנחשב לאוטוריטה המובילה בתחום דיני המשפחה בישראל, "שאלתי אותו אם התייעצו אתו לפני הגשת החוק, אמר שלא. שאלתי אותו מה דעתו על החוק והוא אמר שבא לברך ונמצא מקלל, ואני חושב שזה אומר הכל".

כשהוא פורט את הבעייתיות שבחוק החדש מונה עו"ד הרשקוביץ את הכשלים העיקריים וקובע: "יש כאן בעיה חוקתית שהריבון במדינה דמוקרטית אומר לאזרחים אני לא סומך על האזרחים, ולכן אתם לא יכולים לפנות לבית משפט. אני דורש מכם לעבור הליך טיפולי. אז ראשית, מי שמך? אני לא רוצה לשבת מול אדם שהתברר לי לפני כשבוע כבוגד בי וכמי שמעלים כספים מהקופה המשפחתית וכעת אתה המחוקק מכריח אותי להיכנס איתו לחדר ולשבת אתו ללא ייעוץ מקצועי וללא הגנה. זו בעיה חוקתית".

מעבר לכך, סבור הרשקוביץ כי קיימת גם בעיה פרקטית אותה הוא מתאר ואומר כי "לא פעם כשמגיעה אלינו אישה אחרי עשר או עשרים שנה של נישואים, היא הרבה פעמים צד מאוד חלש כלכלית ולפעמים גם מנאטאלית ותחתום על כל דבר בישיבה מול הצד השני בחדר אחד ללא ייצוג. יש כאן פערי כוחות עצומים".

"יתרה מכך, גם לדוגלים בגישור, יש להליך הגישור טיימינג ולפעמים בתקופת פתיחת ההליך, כאשר הסכסוך עצים ברמות מטורפות הסיכוי להושיב אותם יחד לגישור זה חסר סיכוי. גם לגישור יש הזדמנות אחת, ואם זה נעשה בטיימינג לא נכון הדלת נסגרה ולא תהיה אפשרות נוספת".

"מטרת ח"כ לביא הייתה להפסיק את מרוץ הסמכויות בין בית המשפט לבתי הדין. כאיש מקצוע אני אומר שאחרי שלמדנו לעומקו את החוק הוא מעצים את מרוץ הסמכויות. יהיו מאבקים קשים הרבה יותר וצדדי הסכסוך ינקטו בצעדים משפטיים כדי להגן על עצמם דווקא בגלל החוק. אגב, ח"כ לביא בדיון האחרון ביקשה לעצור את החוק כי הבינה שהשיגה את ההישג ההפוך. לצערינו לא התחשבו בדעתה".

"יש כאן כוונה טובה, אבל התוצאה היא כמעט בלתי אפשרית. אני יכול לומר שכל השופטים שאנחנו מדברים איתם מאוד פסימיים ביישום החוק, גם בשל הלחץ הגדול ביחידות הסיוע – כל התיקים שייפתחו מכאן ולהבא יידרשו לארבע פגישות מקדימות.

"אין תקנים ביחידות הסיוע לכל השעות שיידרשו לכך. אין היתכנות פיזית, ומצד שני תהיה כאן משיכת זמן ארוכה מאוד ולכן בשורה התחתונה הצד החלש ימשיך להיות חלש ויוחלש יותר והחזק ינצל את כוחו כדי להתעצם וזה חבל".

כשהוא מתבקש לתת מספר צעדים לתיקון הוא מונה מספר מהלכים שבחלקם בוצעו כבר: "השינוי העיקרי שהיינו סבורים שהוא נדרש הוא שפגישות הגישור צריכות להיעשות אחרי שכל צד יגיש לבית המשפט את תביעותיו. אחרי שכל צעד עשה את המהלך שכל מדינה דמוקרטית מחויבת לאפשר לו, מיום זה ועד פתיחת המשפט לכו לגישור. בהליכים האזרחיים זה מה שקורה, אחרי הגשת תביעה וטרם דיון יש רשימת פגישות מהות אצל עו"ד מקצועיים ולא אנשי סיוע ועובדים סוציאליים ללא הכשרה משפטית".

ממשיך הרשקוביץ ומונה את התיקונים הנדרשים: "נושא הייצוג ביחידות הסיוע – בזכות ראש לשכת עורכי הדין, אפי נווה, הושג תיקון בתקנות, ולכן הפגישה הראשונה תהיה ללא ייצוג, אבל מהשנייה ואילך יש אפשרות לייצוג על ידי עורך דין.

"השינוי השלישי הוא שכל ישיבות המהות הללו לא יביאו להחלטות משפטיות אלא רק בתחום הטיפולי. אם רוצים החלטות משפטיות צריך להוציא את זה החוצה לעורכי דין ומגשרים בעלי ניסיון בדיני משפחה ויודעים לשקף לצדדים את הסיכון והסיכוי".

"אומרים היום שאנחנו דואגים לפרנסתנו, אבל החוק הקיים יוסיף יותר ויותר פרנסה לעורכי הדין וחבל. החוק יוביל למשיכת זמן וחבל".

לקראת סוף הדברים מעיר עו"ד הרשקוביץ ואומר כי ישנה קבוצת עורכי דין שהגישו בג"ץ בנושא ובשבוע הבא תשיב המדינה לעתירה. "אני לא יודע מה יאמר בג"ץ אבל יש כאן בעיות חוקתיות קשות ביותר מעבר לבעיות הפרקטיות".