חשיפה מתמדת למזון בריא
חשיפה מתמדת למזון בריאצילום: שאטרסטוק

כאם את רוצה את הטוב ביותר בשביל ילדייך. את מעניקה להם חום ואהבה, דואגת לחינוך הטוב ביותר, לבגדים, לצעצועים, לחוגים, לסיפור לפני השינה. לעולם לא תזיקי להם בכוונה. אבל מה עם התזונה שלהם?

למרות הכוונות הטובות הורים רבים חושפים היום את ילדיהם לסיכונים בריאותיים מבלי שיהיו מודעים לכך. החל מהיענות לגחמות הילד שדורש את הממתק הזרחני שלו, וכלה בהימנעות מהאכלת הילד ברכיבים תזונתיים החיוניים להתפתחותו ולשמירה על בריאותו העתידית.

מחקרים בתחום התזונה מלמדים שהמזון שהילד צורך - או בעצם המזון שהוא אינו צורך – משפיע על התפתחות מחלות בתקופת הבגרות יותר מאשר המזון שהוא צורך בגיל מבוגר. כמו כן נמצא כי קיים קשר בין רכיבים תזונתיים מסוימים ובין מחלות אוטואימוניות כמו קרוהן ולופוס, ומחלות סרטניות בשלבים מאוחרים יותר בחיים.

בספרו 'ילדים עמידים' (הוצאת פוקוס) כותב ד"ר ג'ואל פורמן כי הרוב הגדול של המחלות הסרטניות בגיל המבוגר ניתנות למניעה אם מתחילים כבר בילדות בתזונה מעולה ושומרים על כך בהמשך החיים.

יתר על כן, יותר ויותר ילדים לוקים היום במחלות כרוניות כמו יתר לחץ דם, סוכרת מבוגרים ויתר כולסטרול, שבעבר היו נחלתם של מבוגרים.

בד בבד תעשיית המזון ההולכת ומתפתחת דואגת לשמירה על מראה המוצר ותאריך תפוגתו יותר מאשר לבריאות הצרכן, ומוסיפה למזון המעובד חומרים שלא אמורים להיכנס לגופנו. בנוסף לנזק הבריאותי נוצר נזק להרגלי הטעם של ילדך. ילד שרגיל לצרוך מזון מעובד עשיר בשומן, מלח, סוכר וחומרים משפרי טעם, יתקשה ליהנות מטעמו של מלפפון או לחוש את מתיקות העגבנייה.

הבשורות הטובות הן שכל הנזקים הללו הם הפיכים, ואפשר לעשות תשובה ולהפך הכול לטובה. לשם כך צריך רצון, נחישות, התמדה והמון המון סבלנות. היעזרו בעצות הבאות ותראו תוצאות:

דוגמה אישית

כמו בכל נושא בחינוך, גם אכילת מזון בריא מתחילה בדוגמה אישית. פרט לדוגמה האישית בבחירת המזון ואכילתו, חשוב שתרחיבו את הידע שלכן בנושא. ככל שיודעים יותר כך מתמודדים טוב יותר עם ההרגל ותאוות האכילה. אין טעם לדרוש מהילד להימנע מאכילת ג'אנק פוד אם את בעצמך עושה זאת, גם אם זה מוחבא היטב בארון למעלה ונאכל בשעות הלילה המאוחרות.

להתחיל כמה שיותר מוקדם

מחקרים מראים כי קיים קשר בין תזונת האם בהיריון ובין העדפותיו התזונתיות של הילד. כמו כן נמצא כי הימנעות מפירות וירקות בקרב בני נוער ומבוגרים היא תוצאה של התנסויות שחוו מגיל חצי שנה עד שלוש. משמעות הדבר היא כי חשיפה מוקדמת למגוון גדול של פירות וירקות מבטיחה שיגדל לנו ילד שאוהב מזון בריא. מכיוון שלפעוט יש קיבה קטנה, חשוב לשים לב לארוחות הביניים. הבעיה היא שלרוב הן מורכבות מבמבה, ביסקוויט תעשייתי, צ'יפס או שוקו, שאותם כדאי להחליף במזון טבעי כמו פירות, ירקות, מרקים וממרחים בריאים.

להסביר לילד את חשיבות המזון הבריא

ילדים אינם טיפשים, ואפשר בהחלט – כל ילד על פי גילו ודרכו – להסביר להם שהאוכל שהם אוכלים משפיע על מצבם הבריאותי. כדאי להצביע על הקשר כשהוא ניכר לעין, כמו למשל כאבי בטן אחרי אכילה מוגזמת, פריחה על העור אחרי זלילת ממתקים או שלשול אחרי הפרזה באכילת מזונות מסוימים. בגיל מבוגר יותר אפשר ממש ללמוד יחד את נזקי המזון הלא בריא, ואני מבטיחה לכן שהילד כבר יעשה את בחירותיו לבד.

חשיפה מתמדת

העדפותיו התזונתיות של הילד הן תולדה של הסביבה התזונתית. כבר כתבתי כאן בעבר שטעם הוא דבר נרכש. מחקרים מראים שהורים מוותרים מהר מדי כשהם מנסים להציע לילדיהם מזון בריא. 75 אחוזים מההורים מוותרים אחרי חמישה ניסיונות, בעוד שדרושים שמונה עד חמישה עשר ניסיונות עד שהילדים תופסים את המאכל החדש כמזון מוכר.

לא להכניס הביתה מזון לא בריא

קשה למנוע מהילד לשוב להרגליו לכרסם שקית צ'יפס עתירה במלח ושומן או ללקק גלידה מלאה בסוכרים, צבעי מאכל ושומנים אם הם נמצאים בבית. אם מחליטים על תהליך תשובה, חשוב להתאים את הסביבה כך שתהיה תומכת ומגנה. אמנם יש חשיבות להדרגתיות בתהליך, אבל ישנם מזונות שכדאי מלכתחילה לסלק מהבית, בבחינת מוקצה ממש, ובכללם מזונות המכילים צבעי מאכל, חומרים משמרים, שומן טרנס, רטבים מוכנים, משקאות ממותקים, משקאות תוססים, נקניקיות, נקניקים ומעדני בשר משומרים. במקביל ל"סור מרע" אפשר לספק תחליפים ראויים כמו להכין לבד גלידה מפירות קפואים, משקאות טבעיים מסחיטת פירות או ירקות, ואפיית תפוחי אדמה בתנור בצורת צ'יפס.

לדאוג לזמינות המזון הבריא

אם על שולחן המטבח תהיינה ארוחות ביניים מוכנות וזמינות כמו ירקות חתוכים, צלחת פירות מפתה או פירות יבשים – הילד ישכח את געגועיו לביסלי. אפשר להיעזר ביתרונותיו החזותיים של הטבע ולסדר פלטות ירקות ופירות צבעוניות ומפתות.

לא להכריח

אחרון בסדר אך לא בחשיבות: חשוב לא להיאבק עם הילד. מאבקים ישיגו את התוצאה ההפוכה. יחד עם זאת, אם תקפידו על הוצאת המזונות המזיקים מהבית בסופו של דבר ילדכם יאכל. גם אם הילד סרבן ועקשן, הוא לא ימות מרעב. אם לא תהיה לו ברירה הוא ימצא בסופו של דבר את מבוקשו במזון הבריא, אבל אם תהיה לו האפשרות למרוח שוב שוקולד על הפיתה או לאכול שוב בייגלה לארוחת ערב הוא לא ינסה לטעום את המאכלים הבריאים.

פורסם בפנימה

לרכישת מנוי