שקרן או שקרנים?
משה כחלון לא רגיל למכבש הדורסני של התקשורת. הוא, שהיה עד לא מכבר אביר מהפכת הסלולאר ומנפיק הבטחות הדיור המוזל, מוצא את עצמו תחת מטר גידופים 'שקרן', 'מפר הבטחות לבוחר', 'רמאי' ושאר מחמאות מפיותיהם של בכירי העיתונאים. ולמה מגיע לו לכחלון כל הטוב הזה? כי הוא העז לחבור לשנוא נפשם, בנימין נתניהו, ומפלגתו שבחישוב גימטרייה פשוט שמה הוא בעצם 'קץ הדמוקרטיה'.
שוב ושוב הראו לנו במהדורות החדשות קטעי וידאו ארכיוניים בהם מבטיח לנו כחלון שיתמודד כמפלגה עצמאית ולא יחבור לאף מפלגה אחרת, ומיד עברו להודעת החיבור שלו עם הליכוד, כאומרים 'ראו כזבן זה שבחרתם בו'.
אבל בין בליל התוקפים בחר העיתונאי גיא זוהר (כאן) פשוט להקשיב לדבריו של כחלון מראשיתם ועד סופם ולבדוק מה הוא באמת אמר. בדק, הקשיב וגילה: לא שקר, לא כזב, לא בדיה ולא רמיה. בכל הפעמים בהן הצהיר כחלון שיתמודד עם מפלגתו באופן עצמאי הדגיש גם את המילים 'במערכת הבחירות הזו', כלומר זו שזה עתה חלפה עברה. מנגד, כשהצהיר על החבירה לליכוד ציין ש'אם הולכים לבחירות' רק אז תחבור 'כולנו' לליכוד. כלומר, הבטחתו שלא לחבור לליכוד נגעה לבחירות לכנסת ה-21. הכנסת ה-22 היא סיפור אחר לגמרי.
אז מי לטעמכם השקרן? זה שאמר, הדגיש ובסוף עשה את מה שאמר (גם אם לא מדובר במהלכים נעימים לאוזן הברנז'ה), או אולי אלה שכדי להכפיש מישהו בוחרים לתלוש קטעי וידאו מהקשרם, להציב אותם זה ליד זה ולהציג אותם כסותרים זה את זה?
ימין או שמאל
איך הוא עושה את זה לימין? הם שואלים ופוערים עיניים בתדהמה. מה? הוא? הימני הזה מפיל ממשלת ימין? מה הוא חושב, שימצא ממשלה טובה יותר? הרי האפשרות היחידה שלו היא להצטרף לממשלת ימין. הוא הרי לא יצטרף לגנץ. אז איך הוא עושה דבר כזה?
רגע. בואו ננשום עמוק. למה נדמה לכם שאין לו ברירה אלא לחבור לנתניהו? למה נדמה למישהו שאם בני גנץ היה מקים עכשיו ממשלה הוא לא היה מצטרף אליה? נכון, תיק הביטחון כנראה היה כבר תפוס לאחד מים הגנרלים שמסביב, אבל יש לא מעט תיקים חשובים ונחשקים. הוא כבר היה מוצא לו אחד להתגדר בו.
אה, נראה לכם שהוא לא יצטרף לממשלת מרכז שמאל? למה? כי החלטתם שהוא איש ימין? כי הוא נראה לכם קיצוני כזה, מתלהם כזה? ממליץ לכם לקרוא את המצע של המפלגה שלו ולחשוב מחדש. ואם קצת קשה לכם לנבור במצעי מפלגות, אעשה שוב את מה שעשיתי בעבר ואצטט בפניכם את הקטע הרלוונטי. קיראו וסיפרו בעצמכם כמה פעמים מצא לנכון אביגדור ליברמן לשלב את המונח 'מדינה פלשתינית' או 'פלשתין' במצע, ורק אחר כך תחשבו אם מדובר באיש ימין או שאולי לא כל כך:
"בנוגע לערביי ישראל ההסדר חייב לכלול את תכנית חילופי השטחים והאוכלוסיות. הסדר כזה עם המדינה הפלסטינית יאפשר לערביי ישראל שאינם מזדהים עם מדינת ישראל להפוך להיות חלק מהמדינה הפלסטינית. מהלך כזה יפתור קודם כל את הבעיה של הערבים במשולש ובוואדי-ערה שסמוכים לשטחי הרשות הפלסטינית ויוכלו להפוך ולהיות אזרחי המדינה הפלסטינית מבלי לעזוב את ביתם, ויאפשר גם לערבים ממקומות אחרים בישראל, כגון יפו, עכו וכו', שחשים שהם חלק מהעם הפלסטיני, לפתור את בעיית הדואליות ואת "פיצול האישיות" שממנו הם סובלים. הם יוכלו להחליט, הן מבחינה תודעתית והן מבחינה מעשית, אם הם חלק ממדינת ישראל או מפלסטין. אלו שיחליטו שזהותם היא פלסטינית יוכלו לוותר על אזרחותם הישראלית ולעבור ולהיות אזרחי המדינה הפלסטינית העתידית".
לשמאל מותר הכול
ומה היה קורה אם איש ימין היה משווה בין מנהיגי השמאל לנאצים? במקרה כזה, כך ניתן לשער, מומלץ היה לכולנו לקשור את הרהיטים לקירות כי הארץ הייתה רועדת ומזדעזעת ת"ק על ת"ק. אז למה בתכניתו של ליאור שליין מותר להשוות בין שרה בישראל, במקרה זה מירי רגב, לנאצים?
וכך התנהלו העניינים בשקט וללא ציוצי מחאה של אי מי מאניני הטעם וגבוהי המצח. בתכניתו האחרונה שיגר ליאור שליין את משתתפי הפאנל שלו להתחפש לעצמם בעוד כעשרים שנים על מנת שיספרו לאילו מחוזות הזויים, מטורללים, מסוכנים ונוראיים הובילו אותנו ממשלות נתניהו.
הרעיון הקומי נחמד ויש להודות שרוב הטקסטים של השחקנים בפאנל בוצעו בכישרון רב ובהחלט עמדו ברף הציפיות הנדרש מקומיקאים. כן, גם אם לא הכול היה נעים לאוזן, זה היה די מוצלח (בעיקר לאוזן שמאלנית או חרדת-הדתה), אלא ש...
השחקן ליאור אשכנזי עלה כשלראשו פאה שהקשישה אותו בכמה וכמה שנים ופצח במונולוגו. תוך שהוא מבכה את מצבה של ישראל בשנת 2039 אמר גם את המשפט הבא: "פלוגות הרגב-גרופן עוברות בית בית ומחפשות את אחרוני האמנים. הם אומרים שהם רק לוקחים אותנו למחנות עבודה, אבל בחייאתק, איזה עבודה יש לשחקנים בארץ? בטח לא בכמות של מחנה...".
מצחיק? אולי. הסתה? בטוח. כאשר אשכנזי אומר את הביטוי 'פלוגות הרגב-גרופן עוברות בית בית' הוא מהדהד לכולנו בראש את הזיכרון ההיסטורי של העם היהודי מהימים בהם פלוגות האיינזצגרופן של ה-SS פשטו על כיבושי גרמניה ועברו בית בחת כדי לאתר ולעצור יהודים ומתנגדי המשטר הנאצי ולשלוח אותם למחנות.
אבל כבר התרגלנו שלשמאל מותר הכול. גם להשוות לנאצים.
לשמאל מותר הכול – פרק ב'
נו ברצינות, מה לנו כי נלין על ליאור אשכנזי כאשר נשיאת בית המשפט העליון, השופטת חיות, בוחרת להביע את עמדתה על מהלכי ממשלת נתניהו בהיגד: "הצעד שנקטה המפלגה הנאצית על מנת לבסס את מעמדה היה - חקיקת 'חוק ההסמכה' שאיפשר לממשלה הגרמנית לעקוף את הרשות המחוקקת". ומה לנו כי נלין על ליאור אשכנזי כאשר הנשיא האלמותי של בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, אומר ש"מה שקרה באירופה קורה אצלנו עכשיו" תוך שהוא משווה בין מערכת המשפט בהונגריה, פולין ואולי מדינות אחרות באירופה השחורה ההיא לבין מערכת המשפט שלנו בעידן נתניהו-שקד, ובהופעה אחרת הוא מזהיר ש"אם זה קרה בגרמניה של באך בטהובן וקאנט זה יכול לקרות בכל מקום".
את בחירתו בדוגמאות הללו הוא מסביר לברוך קרא (המקור. ערוץ 13) כשהוא אומר שזו הדוגמא החזקה ביותר שמצא, "במדינות שונות הימין הלאומני, לא הלאומי, גובר, והדמוקרטיה נלחמת על נפשה עכשיו". הוא אמנם "מרגיע" ומבהיר שהוא לא מעלה בדעתו שיהרגו כאן אנשים ביריות ויקימו מחנות ריכוז "במובן הגרמני שלהם" ושיהיו פה קרמטוריומים וכיוצא באלה, ובכל זאת הוא דואג לשלומה של הדמוקרטיה.
בקיצור, כאשר ברק וחיות כך, מה לנו כי נלין על אזובי התיאטרון.
סוחרי אדם מגישים חדשות
יושב לו אדם אל מול המרקע ובסך הכול חפץ להתעדכן בחדשות. לא תכנית ריאליטי ביקש לעצמו, לא סרט ולא סדרה. סתם חדשות שבהם יידע מה קורה בכדורנו המסתובב בחלל, אבל פתאום צץ לו בין כל הדיווחים השונים גם דיווח בהול ודרמטי על מכירתו של מגזין כלשהו בסכום עתק כזה או אחר. כדי להציג בפני הצופה, שכזכור רק חדשות חפצה נפשו לראות, מה ייחודו של אותו מגזין, מופצץ המסך שלפניו ללא כל התראה מוקדמת ברצף צילומים פרובוקטיבי-פורנוגרפי לכל דבר, כשברקע מציג המגיש את פרטיה של עסקת המכירה.
כקאטו הזקן בשעתו אמשיך להכות בקודקודיכם, עיתונאים צבועים ונקלים. אתם הם אלה שמנופפים בגאון במיזמי ה'מי-טו' למיניהם, אתן אלה שעוטים שריון בצאתכם למלחמת מעמד האישה, אתם אלה המשלחים בנו מבטים מזרי זעם קדוש על מעמד האישה הנרמס לטעמכם בחברה הדתית, והנה בהבלח של רגע אתם מורידים את מסיכת הצדקנות ומוכרים בזול את כבודן של נשים, מחפיצים את גופן בכל הזדמנות שרק ניתן, בין אם כפרסומות ובין אם במסווה של חדשות.
עם כל ניסיונות ההתייפייפות שלכם לא תחמקו מהעובדה שאתם, כן, אתם עיתונאים קטנים ומערכות חדשות צבועות, חלק בלתי נפרד מסוחרי האדם הללו שגופן של נשים עבורם הוא לא יותר ממטבע רייטינג עובר לסוחר. אז לפחות אל תטיפו.
אכזריי עירך קודמים
רבניות מדרשת עין הנצי״ב ישתתפו ביום ראשון הקרוב בעצרת בירושלים בה תושמע הדרישה מכנסת ישראל לחוקק חוק שיקבע הגבלות ופיקוח מוגבר על כל ייצוא בטחוני, כדי להבטיח שנשק ישראלי לא יגיע לידיהם של משטרים אכזריים בעולם.
לנו נותר לקוות שבאירוע הזה תזכורנה הרבניות הנכבדות לקרוא גם למניעת העברת נשק למשטר האכזרי של הרשות הפלשתינית, ולא רק למשטרי אפריקה ודומיהם. חשוב לזכור שאכזריי עירך קודמים. עוד לפני שאנחנו ממהרים לכבול את ידיה של מדינת ישראל ממכירת נשק למדינות שמעבר לים, חשוב למזער את כוחו של המשטר המענה, הרודף והמתעמר של שכנינו שמעבר לפינה. זה שיש אצלנו מי שמגדיר אותם פרטנר לשלום זה חלק מהבעיה, לא סוג של פתרון.
אף על פי כן ולמרות הכול
מרתק לדעת שאחרי כל הכישלונות הרציפים של הסקרים, אחרי כל תירוצי הסוקרים ומבוכות המדווחים, אף על פי כן ולמרות הכול סכומי עתק ימשיכו לזרום בשלושת החודשים הקרובים כדי שנמשיך לקבל את מנת הסקרים היומיומית שלנו. אנחנו מכורים, מסתבר.
(להערות ולהארות שלכם: [email protected])
לעוד כמה הערות קודמות: