מסקנות סרק סרק - הערות

מי עבד על השופט מאיר שמגר ז"ל? למה הרגיז הרב אליהו את המיתממים? המנהיגות של גנץ, שאלה לבנט ולרב פרץ ועוד הערות טרם שבוע טוב

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ז בתשרי תש"פ

שבוע טוב
שבוע טוב
צילום: ISTOCK

וועדת סרק?

השבוע נפרדה מערכת המשפט, ובכלל מדינת ישראל, מנשיא בית המשפט העליון, השופט מאיר שמגר ז"ל שהלך לעולמו. בנאומים נמלצים סיפרו על השפעתו על מערכת המשפט והזכירו פסיקות חשובות פרי עטו.

אני מבקש לנצל את ההזדמנות הזו כדי להזכיר קטע קצר שפרסמתי כאן לפני עשור. שאלתי אז אם יתכן ומישהו תיעתע בשופט שמגר, או בלשון פחות מנומסת עבד עליו, כאשר עמד בראש הועדה לחקר רצח רבין. מאחר וככל הנראה לא יהיה עוד מי שייתן לי תשובה, כפי שגם אז לא קיבלתי תשובה, אני מבקש לפחות לחזור על השאלה, אז הנה כמה קטעים מתוך מה שנכתב אז:

בתכניתם של עופר שלח ורביב דרוקר, 'המקור' בערוץ 10, הרימו סוף סוף את הכפפה, ודנו במשהו מהשאלות שנערמו מאז רצח רבין.

לכאורה הנה לנו תכנית תחקירים מכובדת בוחנת את הנתונים וקובעת נחרצות: אין בסיס לתיאוריות הקונספירציה. מסקנה שאמורה הייתה להרגיע אותנו. אבל לפני שאנחנו פולטים אנחת רווחה ארוכה ומתמתחים לאחור ללגימה נוספת מכוס התה שלנו, אני מבקש לקוות שגם כבוד השופט שמגר ראה את התכנית, כי אם הוא ראה את התכנית אין לי ספק שכעת הוא יודע שמישהו פשוט עבד עליו.

כבוד השופט שמגר, קח לך אדוני לדוגמא שתי עובדות מהותיות שעלו מתכניתם של שלח ודרוקר ותחליט לבד:

עובדה ראשונה: ברוב חשיבות ופאר ובארשת אפופת סוד והוד סיפר חוקר השב"כ עופר גמליאל לעין המצלמה שאין כל בסיס לקונספירציות סביב 'סרק סרק' כי הוא עצמו חקר את האיש שאמר את הקריאה הזו. הוא יודע מי אמר את הקריאה ומדובר באיש ביטחון, אדם שהוא אינו יכול למסור את פרטיו מטעמים מובנים. לכאורה סטירה מצלצלת לדורשי ההבהרות בפרשה ולמפתחי תיאוריות שונות סביב ה'סרק סרק'. אבל, רק רגע, כבוד השופט שמגר. אם יפשפש מעלתו בזיכרונו אין לי ספק שייזכר בדברים שהוא עצמו כתב ולפיהם "לא הצלחנו להגיע לזיהוי וודאי של משמיע הצעקה".

מה זה אומר כבוד השופט שמגר? שלא כל הנתונים הובאו בפני הועדה בראשה עמד כבודו, או שמישהו עבד על כבודו. חמור מאוד, לא? האם מקובל על כבודו שבאחת הפרשות הקשות בתולדות המדינה המערכת מסתירה מידע מכבוד השופט?

ופרט נוסף, כבוד השופט. שמעת (באותה תכנית בערוץ 10 המנוח) בוודאי את עדותו של המאבטח שי גלזר: "ואז אני מסתובב ורואה מאחורי ערימת אנשים שוכבים על משהו, ואני מזהה שראש הממשלה שכוב על הרצפה. מיד יורם (רובין) ואני מרימים אותו לכיוון האוטו, יורם ואני הכנסנו אותו לתוך האוטו. אני זוכר שזה לא היה קל, הרגשת שאתה מרים בן אדם שלא עוזר לך להתרומם...".

מוזר, לא? הנה קטע מתוך הדו"ח שהנפקת, אדוני כבוד השופט שמגר, ובו דבריו של המאבטח יורם רובין עצמו: "אמרתי לו יצחק, אתה שומע רק לי, לאף אחד אחר אתה לא שומע, ותוך כדי תנועה הוא עוזר לי לקום. זאת אומרת הוא שיתף איתי פעולה. יכול להיות שזה השלב הראשוני של איבוד ההכרה. אני לא יודע. זינקנו, בפירוש זינקנו. אני התפלאתי, אחרי זה כשאני משחזר, איך בנאדם בגיל כזה, איך יכולנו לקפוץ ככה".

אז מה קורה כאן כבודו? גם רובין שיקר בעדותו? איך אמרנו, עבדו עליך כבודו...

בקיצור אדוני, אם בתכנית שנועדה לפרוך כל תיאוריות קונספירטיביות סביב רצח רבין רק עולות עוד ועוד שאלות, אולי הגיע הזמן לפתוח את הדיון מחדש, עם כל השאלות וכל הנתונים שנערמו במרוצת השנים האחרונות? אולי אפילו כבודו ידרוש זאת בעצמו...

הגופה שהוברחה

שמעתם במקרה על חליל אברהים שאהין? אני משער שלא.

ביום רביעי הפנו את תשומת ליבי לאירוע שאיכשהו לא זכה לתשומת לב כלשהי בתקשורת הממוסדת. מדינת ישראל, כך דיווח אתר חמ"ל, מחזירה לרצועת עזה דרך מעבר ארז את גופתו של המחבל חליל אברהים שאהין שנהרג לפני קצת פחות משנה במהלך הסתערויות צעירי המחבלים מהרצועה על גדר המערכת. אירוע שכזכור לא נעשה כדי לחלק פרחים וכנאפה לתושבי עוטף עזה, אלא כדי להביא לקריסת הגדר על מנת שיוכלו פרחי הטרור הללו להסתער על הישובים.

קראתי את הדיווח והתקשיתי להאמין. סתם כך בוקר אחד מחליטים להחזיר לעזה גופה של מחבל? לא מתנים את ההחזרה הזו בכלום? לא הגיוני. החלטתי לבדוק ופניתי לדוברות המתפ"ש. תשובתם הייתה ישירה ברורה וקצרה: "בהמלצת גופי הביטחון הוחזרה היום לרצועת עזה גופתו של חליל אברהים שאהין, שנהרג כתוצאה מנוהל מעצר חשוד לאחר שניסה לחבל בגדר ב-3.11.2018". אם כן, אכן כך היה ואנחנו לא ידענו.

אבל רגע, על מה ולמה? מה גורם לגופי הביטחון להמליץ המלצות משונות שכאלה? אולי מה שמעניין את הגורמים הללו הוא שקט גזרתי, אבל יש עוד שיקולים. קיבלנו כבר את גופותיהם של הדר גולדין ואורון שאול שאנחנו מרשים לעצמנו להתנדב למסור גופות של מחבלים לרצועת עזה? ומעבר ללמה ומדוע עולה גם שאלת ה'איך': איך קורה שאירוע כזה חולף מתחת הרדאר התקשורתי ללא זמזום וללא ציוץ, איש לא מדווח, איש לא שואל, איש לא מקשה. ככה סתם, שגרה של טמטום.

לך תסמוך עליהם ועלינו

'אתה לא סומך על חיילי צה"ל?', שאל יואב לימור את הרב שמואל אליהו בשיחה רדיופונית שבה קבע הרב כי חייל וחיילת שנמצאים יחד בשמירה ליילית או בנגמ"ש לא יבצעו את המשימה הצבאית כראוי. הרב אליהו ענה ללימור הנדהם בחכמה צפויה 'אני לא סומך עליך, אני לא סומך על עצמי', הוא לא רק לא סומך על החיילים. גם על עצמו הוא לא סומך, כי ככה זה כשמסירים את ההיתממויות והפוליטקלי קורקט המכלים בנו כל חלקה טובה. לא רק לחיילים ולבני גילם יש יצר שכוחו גדול לא פעם יותר מהשכל ומהמשימה המבצעית שלפנינו, ולכן צבא חפץ חיים וניצחון לא יכול להרשות לעצמו לשים את גורלו וגורל האומה שמאחוריו ביד היצר הזה. מה לעשות, גם אם זה לא נעים ליואב לימור, יהודי ועיתונאי ישר דרך, אגב, או לדומיו.

אבל גם למיתממים ולנדהמים כדוגמתו של לימור הגיעה בתוך שעות אחדות הוכחה עד כמה לא ניתן לסמוך על אף אחד כאשר אתגר היצר ניצב בפניו. זה קרה במהדורת חדשות הערב של אותו יום רביעי כאשר דווח שמפקד השייטת לשעבר (שוב, מפקד השייטת! לא סגן מפקד חוליה אחורית בחיל עורפי כלשהו, מפקד השייטת!) נאלץ לעזוב את הצבא בבושת פנים רק משום שלא גבר על יצרו מול חיילות שעימן שירת.

חברים, לא דובר שם על חייל בן 19 רוויי הורמונים הנתון לגעש התקופה המתירנית, אלא למפקד בכיר, אדם נשוי, המפקד על לוחמים עזי נפש, כזה שמאחוריו, אין לי ספק בכך, אינספור פעולות קומנדו מסכנות חיים, כזה שמן הסתם אזרחי המדינה אינם יודעים עד כמה פעולותיו בעורף האויב הצילו חיים ועד כמה הם חבים לו תודה, כזה שהיה מודל למי שאפשר לסמוך עליו באש ובמים, אבל גם עליו, יואב לימור היקר, אי אפשר לסמוך. כשהאויב הוא חיזבאללה, חמאס ואפילו איראן אפשר לסמוך על בחורינו הטובים. כשהאויב הוא היצר לא סומכים על אף אחד.

ואגב, לא מדובר באיזו חכמה חדשה, הברקה גאונית שאיש לא חשב עליה. כבר לפני אלפיים שנה לערך אמרו חז"ל 'אין אפוטרופוס לעריות'. הם ידעו היטב על מה הם מדברים ואפילו קבעו שכל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו. ורק התמימים והמיתממים ימשיכו בשלהם.

מנהיגות מדורגת

שילוב של מנהיג בעל שיעור קומה (ולא רק שיעור קומה של כדורסלן ממוצע) יחד עם פטריוט שעתיד המדינה חשוב לו, רמטכ"ל לשעבר שמכיר את האיומים על ישראל וגם כזה שפגש את מורכבות עבודתו הכמעט בלתי אפשרית של ראש ממשלת ישראל, שילוב שכזה היה מחייב את חבר הכנסת בני גנץ להבהיר שמתוך אחריות למדינה ולאזרחיה הוא דורש שנתניהו יהיה הראשון ברוטציה.

אדם בעל שילוב שכזה יודע בוודאות שמי שמעולם לא ישב סביב שולחן הממשלה לא יכול לנהל את השולחן הזה. אדם שכזה מבין שאין לנו מדינה רזרווה לניסיונות ואין לנו רגע שבו אפשר לעשות הפסקה לתרגולים. אנחנו מדינה שזקוקה לכל הידע והניסיון האפשרי כדי לנהל אותה בכל רגע ורגע. אדם בעל שילוב שכזה הזוכר היטב (כפי שהוא מציין בנאומיו) שרק לפני עשרה חודשים הוקמה מפלגתו, יודע שהשדה הפוליטי זרוע מוקשים וההליכה בו במקביל להליכה בשדה המדיני, הביטחוני והכלכלי בלי לקרוס משולה לצעדיו של לוליין על חבל דק כשעיניו עצומות ורגליו באזיקים מעל תהום פעורה.

לא לכל ראש ממשלה בתחילת דרכו ישנה האפשרות לבקש ולדרוש שמישהו אחר יתחיל והוא, לאחר תקופת חניכה, ימשיך. לבני גנץ האפשרות הנדירה הזו קיימת, אבל כדי שזה יקרה הוא צריך לנטרל רעשי רקע של להקת מעודדים שלא הם יישאו באחריות על הכישלונות בעתיד, להתגבר על אגו ושיקולים אישיים. כדי שזה יקרה צריך להיות באמת בעל שיעור קומה.

נערכים לבחירות

מאחר וגוברים הסיכויים שישראל תגיע בסופו של יום למערכת בחירות שלישית, רציתי לשאול אם גם הפעם, חמש דקות לפני הבחירות יתאחדו מפלגות הימין בצהלולי אחדות, אהבה רעות ואחווה, רק כדי להתפרק שוב שלוש דקות אחרי פרסום המדגמים, ובעיקר למי זה טוב כל העניין הזה?

תרועת הפסטיבלים המוקדמת

לקראת חג החנוכה הממשמש ובא נערמים במערכות התקשורת מיילים המקדמים בברכה ובתשואות ססגוניות את פסטיבלי החג ומחזמריו.

המיילים מדווחים על שלל הכוכבים והכוכבניות שיקפצו וישוררו אינספור פעמים על בימות החג לנגד עיניהם הכלות של ילדי ישראל, והמהדרין מקפידים לצרף למייל סרטון יוטיוב שאמור לעורר התפעלות רבתי מנפלאות המחזה שעוד יחזו הילדים הרכים וידברו בו במהלך החג ולאחריו.

גם אלינו הגיעו המיילים הללו ומבט קצרצר בהם דורש הבהרות: אמנם לא ציפיתי למצוא שם את סיפורי המכבים כשברקע מוסיקה קצבית ולא מחזמר על ערכים נשגבים של אהבת הארץ והעם (בעצם, למה לא? אבל נשאיר את השאלה הזו לפעם אחרת), ובכל זאת, אני מרשה לעצמי לשאול: אם על הבמה שמול עיניהם המעריצות של ילדים בני 3 עד 6, ואולי מעט צפונה מכך, אתם מרקידים דוגמנים ודוגמניות בביגוד חושפני, בתנועות חושניות שכל רמיזותיהן ברורות עד להחריד, אם כל עלילת המחזה מתנקזת לסיפורי ערגה ואהבהבים בין כוכבנים וכוכבניות, אז מה אתם רוצים מהם כשנורמת המיניות המטורללת וגעש ההורמונים הסוער הופכים לשגרת יומם כבר בגיל 8?

מי בונה סוכה

מספיחי חג הסוכות: לאחר שגורמים ערבים החליטו להגדיר את הסוכה שהציבו אנשי חב"ד מול האו"ם כאיום על השלום, לא פחות, יש מקום לתת כמה מילים טובות להתאחדות הכדורגל הבריטית שלא הסתפקה בברכת חג שמח בעברית באותיות אנגליות בחשבון הטוויטר שלה, אלא בחרה גם להקים סוכה של ממש בצמוד לכר הדשא באיצטדיון וומבלי לטובת האוהדים היהודים. איכשהו האירוע הזה עבר ללא חמת זעם בלתי כבושה, לא של ערביי הממלכה המאוחדת ולא של חרדי ההדתה הישראליים.

(להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com)

לעוד כמה הערות קודמות:

אשליות, סוכות, הנערים וקדיש

אין גבולות להומור הערבי

מנטפליקס ועד עזה

ימי הנשיאים וההתנצלויות

רוצחים פוליטיקאים ותפילות