שבוע טוב
שבוע טוב צילום: ISTOCK

בין תיאולוגיה לפלשתינולוגיה

איכשהו וכמעט ללא תשומת לב מיוחדת פרצה לחיי מהדורת החדשות של ערוץ 12 כתבתו של אוהד חמו על גורלה העגום של הקהילה הנוצרית בעזה.

חמו ראיין שם נוצרי מבוגר שנמלט בעור שיניו מנוגסי הרצועה, לא לפני שישב בכלא החמאסי ועבר שם מסכת התעללויות ועינויים קשה וארוכה רק משום שהוא נוצרי. מהקהילה הנוצרית בעזה שמנתה 4,200 תושבים נותרו מאות בודדות. כל השאר ניצלו כל סדק אפשרי כדי להימלט דרכו מאימי השלטון הפלשתיני שם.

הנוצרי שהתראיין לאוהד חמו קובע בוודאות שהאוכלוסייה הפשוטה בעזה הייתה שמחה לו ישראל הייתה משתלטת מחדש על הרצועה וגואלת אותם מידיו של השלטון העריץ והאכזר שיורה ברחובות ומחסל אותם במאות ואלפים.

מאחר ואנחנו יודעים גם עד כמה הצטמצמה והידלדלה האוכלוסייה הנוצרית בבית לחם תחת שלטונו הנאור של אבו מאזן וחבורת הטרוריסטים המקיפה אותו, נותר לנו לשאול בקול רם כמה שאלות. הראשונה שבהם היא איה הוא ליבו הרחום והחנון של האפיפיור פרנציסקוס? מדוע לא שמענו את קולו זועק לעזרת והצלת מאמיניו הגוועים והאומללים? איך קורה שמהיכלי הוותיקן שומעים רק על הכיבוש הישראלי ולא מעזים לומר שם את האמת על מה שקורה לקהילה נוצרית שנמצאת תחת שלטון הדיכוי הפלשתיני?

ואם כבר בשאלות עסקינן, אז היכן הם שוחרי זכויות האדם? היינו מצפים מהם לפחות להתכנס לעצרת מחאה מול שערי עזה בקריאה לחדול מהמעשים הנוראים, אבל כמו בוותיקן כך בקרב אבירי הזכויות, שתיקה רבתי.

ועוד שאלה קטנה, אם רק יותר לי: מאחר ולא זכור לנו שהנוצרים בבית לחם או בעזה אחראים לכיבוש כלשהו, לא ברור לנו על מה ולמה הם נרדפים? האם יכול להיות שהאלימות, הטרור, העינויים, הרדיפה, ההתעללות והקלגסות הן פשוט חלק מהאווירה אצל שכנינו הפלשתינים וממש לא משנה להם הסיבה.

ושאלה ממש קטנטונת לסיום לדוגלי המדינה הפלשתינית, ההיפרדות, ההתנתקות ושאר כינויי מכבסה – כמי שנושאים בגאון את דגל החופש והחירות, אתם בטוחים שזה העתיד שאתם רוצים להעניק לתושבי פלשתין שאתם כל כך חפצים בהקמתה? איה הוא ליבכם הרחום והחנון?

טברייני לטברייני אינדיאני

מעניין ההיגיון של רון קובי, ראש עיריית טבריה: מאחר ויש לו סכסוך (סכסוך שהוא עצמו ליבה ויזם, כזכור) עם שר הפנים, כך הוא טוען, הרי ששר הפנים לא יוכל לדון בעניינו. לוגיקה צרופה ונפלאה. וכעת נותר לנו לשער שמאחר ולמר קובי יש סכסוך עם הציבור החרדי בעירו ומחוצה לה, הרי שמעתה את כל ענייני המגזר הטברייני-חרדי, מפינוי אשפה בשכונותיהם עד הכרעות בענייני בתי כנסת וישיבות דרך הופעות תרבות של השטיימצים והפרידים, את הכול בכוונתו להעביר לדיון בלשכתו של מישהו אחר, כזה שאין לו שום סכסוך איתם.

איש מוזר

שוב עורך חבר הכנסת יאיר גולן השוואה בינינו לבין תקופת הנאצים או לפחות התקופה שקדמה לנאצים. האיש הכריז ביום השבעתו לכנסת "אני מזכיר שהנאצים עלו לשלטון בצורה דמוקרטית. ולכן אנחנו צריכים להיזהר בתוכנו, להיזהר היטב, מכך שגורמים קיצוניים בעלי השקפה משיחית לא ינצלו את הדמוקרטיה הישראלית על מנת לייצר פה מציאות שלטונית אחרת".

אז מעבר לכך שהשוואה שכזו אינה אלא הכחשת שואה (כפי שהערתי כאן בשבוע שעבר), אני תוהה מה עשה האיש במשך עשרות שנות שירותו הצבאי אם אלו המסקנות שאליהן הגיע.

לתומי סברתי שכור ההיתוך הצבאי מפגיש קהלים, מגשר בין קבוצות, וגר קיבוצניק עם הסדרניק ושמו"צניק עם מתנחל ירבץ. באיזשהו מקום קיוויתי שההיכרות עם עם ישראל לגווניו, כן, כן, גם הימניים שבו, אמורה להביא אדם למסקנות אחרות. אבל מסתבר שעל אף רום דרגתו כסגן הרמטכ"ל נותר האיש אחוז בדעות חשוכות. בעיניו הנאורות הימין, זה שעקרו אותו מביתו וגורש מנחלתו, זה שהרסו את ישוביו ודרכו על עמדותיו ולמרות זאת נותר נאמן למדינה ומוסדותיה, הימין שסופג בשתיקה שוב ושוב את מכות הטרור על צירי הדרכים בשובו הביתה מהעבודה ובצאתו לטיול במעיינות ובנחלים, בעיניו דווקא הימין הזה מסוכן לדמוקרטיה.

יש לך משהו לומר? דבר

אביגדור ליברמן מצהיר שבאמתחתו רעיון יצירתי לפתרון הפלונטר הפוליטי, אבל את סודו הכמוס הזה הוא יגלה רק בשבוע הבא. אם יש או אין רעיון שכזה, מה שבטוח הוא שליברמן מייצב את עצמו בהחלט כמי שבסך הכול רוצה להישאר במרכז ההתעניינות.

תצחקו תצחקו אבל דברים קורים

אז צחקנו והעברנו הלאה, והיו בינינו שאפילו לגלגו ליגלוגון כזה או אחר, אבל גם הם העבירו הלאה את סרטונו של הבלוגר הסעודי שמלווה את חגי ישראל בשירת 'אבינו מלכנו', 'אוחילה לאל' ומי יודע מה עוד צפוי לנו בין קפלי גלימתו לקראת החגים הבאים (מעניין אם לקראת פסח יזמרר לנו הבחור את 'שפוך חמתך על הגויים'. נמתין במתח עד אז ונראה).

בין אם מהמלגלגים אתם ובין אם מהמשתאים כדאי לזכור פרט קטנטן. הבחור הוא אמנם רק בלוגר. הוא אפילו לא שייח' נמוך-דרג ובוודאי שלא סולטן כביר כוח, ובכל זאת עד לפני כמה שנים סרטונים שכאלה לא היו יוצאים. גם בתקופות ההבטחה הגדולה של השמאל סביב ריקודי אוסלו ידע כל סעודי כי אם רק יעז להפיץ סרטון שכזה בין בני ביתו אחת דינו לטיפול מורכב ובלתי מעודן במרתפי כוחות הביטחון.

התקופה האפלולית ההיא תמה ודווקא כעת, כאשר ממשלת ישראל לא עוקרת ולא מקפלת, לא נסוגה ולא מוותרת, מגיעות פריסות שלום אזרחיות שכאלה מסעודיה וסביבותיה ואין מי שיזעק שם ואין מי שימחה (למעט המטרד הפלשתיני, אבל אליו גם העולם הערבי כבר לא מתייחס).

בעולם של אמת ויושר היינו יכולים לצפות מגורמי שמאל להביע כמה מילות הערכה למדיניות שהובילה למציאות הזו של מפרץ פרסי ומזרח תיכון חדשים, אבל שם מתעקשים לעצום עיניים, להתעלם מהמציאות ולהאמין שמדינות המפרץ וסעודיה ידברו איתנו רק אם נוותר לשונאיהן ושנואיהן של המדינות הללו, הפלשתינים. את ההיגיון הזה עדיין קצת קשה לי להבין.

לחיי הנוער הזה

כשאתם יוצאים מהבית לקניות, לפגישת עבודה או סתם לשאוף אוויר, תסתכלו מעט ימינה ושמאלה לכיוונים מהם אתם שומעים הלמות פטישים וגרירת לוחות עץ. בין הסוחבים, הבונים, המכים והמסככים תמצאו אותם, קבוצות קבוצות של בני נוער שרק מחפשים למי אפשר לעזור, לבנות סוכה לקשישים, עריריים ומי שלא מסוגל. בקבוצות הווטסאפ שלהם הם מחלקים משימות ויעדים ויוצאים בבודדים, בזוגות ובקבוצות, מכירים או לא מכירים את קהל היעד הזקוק לעזרה, זה ממש לא משנה, וממלאים את ימי החופשה הקצרה שלהם, זו המגשרת בין החגים, בעשיית טוב וחסד. תסתכלו עליהם, תקנאו קצת ותזכרו את זה בפעם הבאה שבא לכם לעקוץ, לזלזל ולספר לנו על דור ה-X, ה-Y, ה-W או איך שלא תקראו לו.

אימת הארכיון

יודע היטב בני גנץ ויודעים היטב חבריו שבדיוק אותם עיתונאים שהיום דוחקים בו לממשלת אחדות כדי להציל את האומה, לא ימתינו ולו רגע אחד כדי לשלוף מהארכיון את התבטאויותיו הנחרצות נגד נתניהו, נגד חבירה אליו ונגד ישיבה בממשלתו. הם יעשו את זה בנימה הלגלגנית השמורה במיוחד למעמדים שכאלה, יזכרו את התאריך והסיטואציה המדויקים שבהם נאמרו הדברים ויהפכו אותו למשל ושנינה עד שלא יותירו ממנו שריד ופליט שיוכל להתמודד על תפקיד כלשהו בבחירות הבאות.

אלי

לפני שבועות אחדים הזהרתי כאן מסדרת הנטפליקס 'אלי' על חייו ופעולתו של אלי כהן ז"ל הי"ד בדמשק. הערכתי שמשפחתו תקבול על האופן הג'יימסבונדי שבו יוצג האיש המיוחד הזה, שכולנו חבים לו כל כך הרבה.

ואכן, בראיונות לתקשורת הלינה אלמנתו, נדיה כהן, על האופן בו הוצג בעלה ועל האופן בו הוצגה היא עצמה, ובהחלט ניתן להבין אותה. כל מי שמכיר פרשה לפרטיה ופוגש אותה על המסך או בתקשורת מגלה מערומי ליקויים, בדותות והמצאות, אז כאשר מדובר באיש יקר כל כך אך טבעי הוא שאלמנתו תתמלא צער וכעס על כל עיוות של קורותיו ודמותו.

לפני שאעיר הערה אחת על הסדרה אציין כאן אזהרת צניעות חמורה ביותר, כפי שניתן היה להעריך. לחברים ב'נטפליקס' קשה להנפיק מתחת ידיהם מלאכה קולנועית או טלוויזיונית שתעמוד בסטנדרטים של צניעות, אם כי יצוין שבעיות הצניעות החמורות כמעט ולא נכרכו בדמותו של אלי כהן עצמו, ואולי הנקודה הזו מתקשרת להערתי עצמה:

בסדרה הזו, בניגוד להפקות ישראליות, הכול ברור, יש טובים ויש רעים, יש מי שהצופה רוצה שינצח ויש מי שצריך להפסיד. בלי קשקושי נרטיבים ובלבולי מוח מהסוג הזה, ברור שכאשר הסורים רוצים להטות את החצבני והבניאס כדי לייבש את הכנרת, או כאשר הסורים צולפים אל חקלאי שדות הקיבוצים סביב הכינרת הם הרעים ומולם הישראלים נאלצים להתגונן להצלת נפשם מיד צר ופורע. אין ספקות לגבי זהותו של הדוד וזהותו של הגולית בסיפור הזה.

מפיקי הסדרה גם לא מתיימרים לכסות על השחיתות, ההוללות והרצחנות שמלווות את התנהלות הקצינים הבכירים הסורים. למפיקים חשוב לגרום לצופה צער וכאב עם עלותו של המרגל הישראלי לגרדום וגם הנוכחים הסורים שבכיכר מרכינים ראש לכבודו.

עצוב לומר אבל צריך לומר, אין ספק שאם הפקה ישראלית הייתה עומדת מאחורי הסדרה היינו מתפלפלים על מוסריות פעולותיו של המרגל, על האמון הסורי שנפגע, על הכבוד הסורי שנרמס ושאר טרללת מוכרת ממחוזות הטלוויזיה והקולנוע הישראליים. לפחות את זה חסכו מאיתנו.

(ושוב האזהרה: אם בחרתם לצפות בסדרה הכינו את השלט או העכבר כדי להריץ כמה קטעים קדימה. אפשר ורצוי בהחלט להסתדר בלעדיהם)

גמר חתימה טובה!

(להערות ולהארות שלכם: cshimon2@gmail.com)

לעוד כמה הערות קודמות:

ימי הנשיאים וההתנצלויות

רוצחים פוליטיקאים ותפילות

עוד פעם אחת וזהו (לשנה זו)

כשהאמת משועבדת לפוליטיקה

חסמב"ה ומלחמת ההדתה

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו