הרב דורון לדווין עונה למאמר נגדו

הרב דורון לדווין עונה לאמא שבנה נדבק בהרפס במהלך ברית מילה והגיבה לראיון איתו כאן בערוץ 7.

תגיות: ברית מילה
הרב דורון לדווין , כ' בתמוז תש"פ

ברית מילה
ברית מילה
צילום: istock

הרב דורון לדווין עונה לאמא שבנה נדבק בהרפס במהלך ברית מילה ובעקבות כך כתבה מאמר כנגד הדברים שאמר בראיון כאן בערוץ 7:

אינני בא להקל ראש בצערן של אמהות לתינוקות שנדבקו בהרפס או להקל ראש בדיני נפשות חלילה וחס.

גם אני אבא לילדים ואפילו סבא לנכדים. אדרבה, יש לוודא שהמודעות קיימת, ושיש זהירות יתירה בכל היבט הקשור להרפס ילודים, היות שיש סכנה אמיתית לתינוקות בהדבקות בהרפס.

לפני שאכנס לפרטים, אדגיש שאמנם אני ד"ר לפיסיקה ולא לרפואה, אבל את הנסיון בתחום רכשתי במסגרת עבודה עם חברה רפואית שמתמחה בייצור תבחינים, בשיתוף עם הוועדה לפיקוח על המוהלים, במאמץ לפתח ערכה לזיהוי HSV (וירוס ההרפס) ברוק (בדיקת PCR) כדי לאפשר את ביצוע המציצה בפה ללא סיכון. לאחר שהוועדה, בשיתוף עם המחלקה הלאומית לווירולוגיה בשיבא, מצאה את התועלת שבשימוש (נכון) בליסטרין כמונע את אפשרות ההדבקה בסבירות שהיא באופן אפקטיבי מוחלטת, הוזנח הצורך בפיתוח התבחין ברוק, שהעלות שלו גבוהה והתועלת שלו קטנה יותר.

ואף שאינני מבין ברפואה כרופא, הרי שבסטטיסטיקה, כמדומני, תינתן לי הרשות להביע דעה מקצועית שכנראה איננה נופלת משל רופאים, בוודאי מרופאים שאין להם שום הכשרה מתמטית בתחום. אלמלא הנטייה האובססיבית של גורמים שונים בארץ ובעולם לקשור תמיד את ההרפס למוהל במקרים שבהם הייתה מציצה בפה, הרי שהסטטיסטיקה הגדולה מלמדת אותנו שאין הבדל בין שכיחות מקרי ההרפס הווגינלי בילודים באוכלוסיית הזכרים בין מקומות שבהם עושים ברית מילה לבין מקומות שלא עושים ברית מילה, כולל מקומות שבהם מבצעים מציצה בפה (ואגב, שכיחות ההרפס הווגינלי גבוהה יותר אצל בנות מאשר אצל בנים).

אינני רוצה לתקוף אישית את המומחה שהזכרת, ויתכן שדבריו הוצאו מהקשרם, אך מגוחך לטעון כי: "סקירת הספרות הרפואית העולמית מגלה ממצא מדהים! כל המקרים של זיהום בזן זה, ובמיקום הנ"ל, בתינוקות בחודש הראשון לחייהם, דווחו בתינוקות יהודיים שעברו ברית מילה. במאות מיליוני המוסלמים העוברים אף הם, על פי דתם, ברית מילה, ובמיליונים רבים נוספים העוברים פרוצדורה דומה שאינה קשורה לפולחן, לא תואר ולו מקרה אחד". הנייר, לצערה של האמת, סובל הכל. אין שום בסיס לטענה המופרכת הזו. אם אלו אכן דבריו זו תהיה שוב ראיה להטיה הקיימת בישרותם של חוקרים מסוימים שסימנו את מטרת האנליזה לפני שבדקו את העובדות.

נתחיל מכך שבספרות הרפואית לא מפורטים המאפיינים הדמוגרפיים והפרטים המלאים של התינוק, כך שלא ניתן לטעון שלא נמצאו תינוקות מוסלמים הנגועים בהרפס הילוד. יתרה מכך, מחקר שנערך ב- Global Health Lancet (First estimates of the global and regional incidence neonatal herpes infection. Looker et al. Lancet Global Health 5 (2017) 300-305) מדווח כי באזור המזרחי של WHO בים התיכון (אזור הכולל 21 מדינות כגון אפגניסטאן, מצרים, איראן, עיראק, ירדן, לבנון, ערב הסעודית, כוויית, מרוקו, לוב, פקיסטן ועוד... הבנתם את הרעיון) אזור עם קרוב ל- 100% מוסלמים, שיעור ההופעה של HSV-1 (הרפס סימפלקס זן 1) בילודים דומה לשיעור ההופעה בצפון אמריקה ובאירופה, ונאמד ב- 17.5 מקרים ל- 100,000 תינוקות (פי 2 יותר מאשר בישראל... אגב).

לידיעתך, בית המשפט בארה"ב השתכנע ממומחים לסטטיסטיקה ולביו-סטטיסטיקה שכל המחקרים מראים באופן מובהק שהמציצה בפה איננה הגורם הראשוני להרפס ילודים, וגורמים אחרים הנם יותר משמעותיים. זה אגב לא מוכיח שאין אפשרות להדביק כאשר יש הרפס פעיל בפה (שזו אגב שטות וחסידות שוטה לבצע מציצה במצב כזה), אבל זה בהחלט מראה שהמציצה בפה (בזהירות הנדרשת כמובן!) איננה גורם שיש לחשוש מפניו.

לו הייתי נוטה לאומדן גס, הייתי אומר שהשיקולים שהבאת בשם המומחה הנ"ל מוכיחות למעשה את ההיפך. סטטיסטית, מסתבר שבמקומות שבהן מתבצעת מציצה בפה, יש אחוז משמעותית נמוך יותר של הרפס ילודים. האם זה אומר שהמציצה עוזרת לחסן מפני הרפס ילודים?

לכן אני שואל את האמא האנונימית. מה מטרתך באמת? אם מטרתך למנוע הישנות מקרים כאלו כמו המקרה שארע לבנך, אני ממליץ שתפעלי להגברת המודעות לסכנה ולנקיות הנדרשת לפני טיפול בתינוק, על ידי כל הגורמים שמטפלים בו (כולל המוהל כמובן). אך שימוש בליסטרין לפני ביצוע המציצה כדין, מוציאה לחלוטין את הסכנה לנזק כלשהו על ידיה.

תשקלי שהרצון לתקוף את המציצה בפה כרגע, אם אינך יודעת שהמציצה גרמה לכך (האם המוהל שלכם השתמש בליסטרין? האם יש לו רקע הרפטי? האם יכול להיות שההדבקה התרחשה בזמן אחר על ידי המוהל עצמו או על ידי גורם אחר ולאו דווקא המציצה?) עשויה לנבוע ממצוקה (מובנת) וצורך למצוא גורם אשם במה שארע לבנך, ואת אולי נתפסת לגורם הזה דווקא, פשוט כי זה לחפש מתחת לפנס, היות שיש לתחום יחסי ציבור גרועים.

לסיכום, האמירה: "מציצה בפה מסכנת את התינוק", עושה עוול גם למנהג וגם למוהלים רבים וטובים, מקצועיים מאוד, המחויבים לטובתו המלאה של התינוק, לטובתו הרוחנית בנוסף על טובתו הבריאותית, העוסקים במלאכת הקודש בזהירות יתירה ובתשומת לב רבה לכל ההיבטים הרפואיים, ושכל "חטאם" הוא רצונם לדבוק במסורת המילה המסורה בידינו מדורי דורות, ואמונתם שזוהי הדרך הנכונה יותר עבור התינוק.

אצטט משפט אמיתי שלך: "כאשר עוסקים בדיני נפשות, חשוב מאוד להציג את התמונה במלואה גם אם היא לא תואמת את השקפת העולם הפרטית". ואגב, גם להוציא שם רע על מוהלים, על לא עוול בכפם, אלו דיני נפשות.