רוב הניזוקים מהקורונה: חרדים וערבים

החברה החרדית והחברה הערבית הן הנפגעות העיקריים מהמשבר הכלכלי שפרץ בישראל, כך עולה מתוצאותיו של מחקר חדש בנושא.

ערוץ 7 , ז' בחשון תשפ"א

רוב הניזוקים מהקורונה: חרדים וערבים-ערוץ 7
סגר בערים חרדיות
צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

מחקר חדש של המכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, בניהולה של פרופסור מיכל גרינשטיין-וייס, ובשיתוף מרכז מאסטרקארד להכלה פיננסית, בחן את השפעות משבר הקורונה על האוכלוסייה בישראל.

המחקר מציג נתונים מטרידים על התמורות הכלכליות של השפעת הקורונה על החברה הערבית והחרדית ביחס לחילונים בישראל.

במהלך המגפה חוו הישראלים זעזוע תעסוקתי עצום, למעלה מ- 25% מהמשיבים במחקר דיווחו כי פוטרו או יצאו לחל"ת בין אפריל ליוני 2020.

אולם, למרות שרמות הזעזוע התעסוקתי דומות בכל הקבוצות, 25% מהחילונים, 26% מהחרדים ו- 29% מהערבים, החוסן לזעזוע תעסוקתי שונה ב- 3 החודשים אפריל-מאי-יוני; בעוד שרק -13% מהחילונים ו -14% מהחרדים נותרו מובטלים או בחל"ת החל מיוני, בחברה הערבית הנתון הגיע ל-20%.

התופעה מדאיגה במיוחד מכיוון שרמת התעסוקה בקרב החברה הערבית והחרדית הייתה נמוכה יותר עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה.

ההשפעה הבלתי מידתית של הקורונה על התעסוקה יכולה להוביל להשלכות נוספות כמו קשיים חומריים וכלכליים. בהתחשב בעובדה שהערבים חוו את הזעזועים הכלכליים הגדולים ביותר, כולל אובדן מקומות עבודה, אין זה מפתיע כי על פי הסקר, הערבים הישראלים היו בעלי סיכוי גבוה לחוות עיכובים בתשלומי משכנתא ושכירות.

24% מהערבים דיווחו על עיכובים בתשלומי שכירות ומשכנתא לעומת 13% מהחרדים ו- 8% מהחילונים. 43% מהערבים דיווח על קושי בתשלום חשבונות שוטפים לעומת 25% מהחרדים ו- 13% מהחילונים. 40% מהערבים דיווחו על חוסר בטחון תזונתי לעומת 28% מהחרדים ו- 19% מהחילונים.

כמו כן כ- 33% מהערבים דיווחו על כניסה לאוברדראפט בבנק לעומת 20% מהחילונים ו- 25% מהחרדים. בנוסף, יותר מ-50% מהערבים דיווחו כי סכומי חובות כרטיסי האשראי שלהם גדלו במהלך מגפת הקורונה - מה שעשוי להוביל לקושי נרחב בהחזרת החובות והתשלומים ככל שהמגפה נמשכת.

כמות הנכסים שיש לקבוצות שונות חיונית כאשר מנסים לנתח את הרמות השונות של המצוקה החומרית והכלכלית של קבוצות אלה. על פי הסקר, היקף הנכסים החציוני של ישראלים ערבים היה פחות משישית מהיקף הנכסים החציוני של חילונים (20,000 שקל לעומת 125,000 שקל).

כמעט 50% מהנשאלים הערבים הישראלים דיווחו כי אינם יכולים להרשות לעצמם להוציא 2,000 שקלים אם יקרה מצב חירום כלכלי בחודש הבא. שיעור זה גבוה בהרבה מזה של חילונים (19%) ויהודים חרדים (26%).

יתר על כן, יותר מ- 50% מהנשאלים הערבים ו- 44% מהחרדים דיווחו כי חסכונותיהם יספיקו ללא יותר מחודש במקרה חירום, שיעור גבוה מאוד ביחס לחילונים עם 26%.

למרות ההשפעה הבלתי מידתית של הקורונה על הערבים, לא הוקצו להם כראוי הטבות ממשלתיות: בעוד שלפי הסקר 9% מהחילונים ו- 8% החרדים דיווחו כי נשללו מהם הטבות ממשלתיות הקשורות לקורונה 19% מהערבים הישראלים דיווחו שנדחו בשלב המוקדם של המגפה.

פרופסור מיכל גרינשטיין-וייס עורכת המחקר מציינת כי "חילוקי דעות חברתיים וכלכליים ברורים בקרב ערבים, חרדים וחילונים היו הרבה לפני מגפת הקורונה. עם זאת, המגפה מהווה הזדמנות ליצור ולבנות עתיד "חדש נורמלי" - חברה עם פחות אי שוויון ויותר לכידות. כאשר אין צפי לפתרון מוגדר של המגפה, על ממשלת ישראל להתכנס כדי להבטיח שהאוכלוסיות החלשות ביותר במדינתנו לא יישארו מאחור ויקבלו תמיכה בתקופה מאתגרת זו. החברה ישראלית חזקה במידה של החלשים והפגיעים ביותר בה. רק באמצעות מאמצים לסגור את אי-השוויון הבריאותי, החברתי והכלכלי במדינתנו נוכל להתמודד כראוי ולנווט את המגיפה".