אבינועם הרש
אבינועם הרשעצמי

אם הייתי שר החינוך, דבר ראשון שהייתי עושה זה לקחת את דמותו של ד"ר רחמים מלמד כהן ומכניס אותה כלימודי חובה בבית הספר. כן כן, אם התלמידים יודעים מי הם סטטיק ובן אל, אז מותר להם גם לדעת מי זה ד"ר רחמים מלמד כהן שהלך לעולמו אחרי מאבק ממושך במחלת ה-ALS.

אחרי 12 שנה של לימוד במערכת החינוך יש כל כך הרבה דברים מיותרים שהתלמידים לומדים ומשננים ונבחנים עליהם שהם לא נותנים להם כלום לחיים, אלא אם סינוס וקוסינוס קשורים לדעתכם ליכולת שלנו לחיות עם אכזבות בחיים ולקבל תשובות שליליות ממקומות עבודה. 

אז הנה דבר שאם תעשו אותו הם לא יפסיקו לברך אתכם: למדו אותם על האיש. תנו להם דוגמאות איך הרוח האנושית למרות הכול חזקה יותר מהתהומות והמעמקים הכי עמוקים שיש. איך בן אדם יכול לקחת את הגוף השבור שלו ולהחליט שבעזרת הרוח הוא יוצא למרחבים ומשתחרר מבית הכלא הנורא ביותר שיכול ליפול עליו.

דברו איתם על התמודדויות בחיים, על תקוות וייאוש, על יצירה ותשוקה להתחדשות. 

הם חושבים שקשה להם בחיים? שהדימוי גוף שלהם לא בשמיים? פזרו להם קצת מאבקת הקסמים הזו של דמותו של ד"ר רחמים מלמד כהן שהספיק לפרסם במהלך מחלתו מעל ל20 ספרים שונים, הציג את יצירותיו בתערוכות שונות ודיבר בפני קהל רב.

תסבירו להם כמה כוח ועוצמה צריך בן אדם שהרופאים לא נתנו לו יותר מחמש שנים לחיות בשביל לכתוב ולצייר וליצור ולברוא כל כך הרבה עולמות והכול מגוף שמשותק מכף רגל ועד ראש ומחובר למכונת הנשמה.

דווקא עכשיו, בעידן הטראש וההתפשטות לדעת שעוברים על ילדינו ותלמידנו, זה הזמן לחשוף אותם קצת לדמויות הוד ולאנשים גדולים שהבינו שהגוף הוא אמנם כלי חשוב, אבל הרוח, הו הרוח שלו, חשובה לא פחות.