הרב משה צבי נריה זצ"ל
הרב משה צבי נריה זצ"לצילום: אלבום משפחתי

מחר (חמישי) יצוין מלאת 25 שנים לפטירתו של אבי דור הכיפות הסרוגות, הרב משה צבי נריה זצ"ל. עם נכדו, הרב יצחק נריה, ראש ישיבת 'תורה בציון', שוחחנו על דמותו כסב וכמנהיג.

את דבריו פותח הרב יצחק נריה בהערה כוללת לאפנת סיפורי הצדיקים הגוברת, גם סביב דמותו של סבו: "אני מוטרד מסיפורי הסבא, כי אני שם לב שאנשים מעוותים את ההיסטוריה ומספרים את הסיפור אחרת מכפי שהיה. אני סבור שזו הזדמנות להתבונן אחורה ולראות את המפעלים הגדולים שסבא זכה להקים עם אנשים נוספים ועם רעייתו.

״ בהרבה מקרים לא תמיד בני משפחה זוכרים נכון ובנוסף לא תמיד הסיפור מסופר כפי שהוא. בתקופה האחרונה, כשהרב משה שילת נכנס עם המפעל הנפלא של 'צמאה' לציונות הדתית, אני מקבל הרבה שאלות על הרב'ה ועל חב"ד ואני שומע כל מיני סיפורים שלא היו ולא נבראו, או כאלה שהיו רוצים שיהיו ולא היו".

"קשה לדלות את הדברים המשמעותיים ובפירוש יש דברים שעוותו ושונו. זה טבעו של עולם. צריך מאוד לדייק בסיפורים. כשסבא היה מספר סיפורים הוא הקפיד לדייק מאיפה הוא שמע וממי הוא שמע. בספרים על הרב קוק הוא עשה תחקיר, בירר שמות, כתב ממי שמע את הדברים ואיפה, כשרוצים שיתייחסו אליך ברצינות תדייק בדברים".

ומכאן עברה השיחה להיבט הכולל של הציונות הדתית, ובהקשר זה שאלנו אם החלוקה של הציונות הדתית לאפיקים שונים, כשלייטים וחרד"ליים הם רק המרכזיים שבהם ויש עוד תתי סעיפים רבים, האם החלוקה הזו טובה או לא, והרב נריה משיב: "התשובה לא חד ממדית" ומפרט:

"יש בזה דבר נפלא. אנחנו ציבור רחב, מגוון, עמוק עם תלמידי חכמים עצומים שהוגים בתורה ובקיאים בש"ס ופוסקים ובוחרים לעצמם שבילים שאולי לא מוצאים חן בעיני אחרים. זה רק מעיד על התבגרות הציבור וצמיחתו, עד כמה עולם הישיבות שלנו משמעותי ולא מדובר במשהו קטן ושולי. הציבור הזה מונה הרבה מעל למיליון נפש. זה הצד היפה שבזה, אבל הצד הלא נעים של זה הוא שאנחנו מפספסים את הצדדים המאחדים, יש הרבה חשדנות וביקורתיות ואולי אין מישהו שרואה את התמונה הכוללת ושמח על ההתפתחות הזו. חז"ל מלמדים אותנו איך להתווכח".

לנוכח דבריו אלה ביקשנו מהרב יצחק נריה סיפור מעולמו של סבו וממנו ניתן להבין כיצד היו נראים ויכוחים בעולמו, והוא משיב: "לא סוד שלסבא היו הרבה מחלוקות עם הרב גורן זצ"ל בענייני הנהגה ציבורית ואמירות ציבוריות, אבל בד בבד הייתה הערכה עצומה לגדלותו התורנית של הרב גורן וכך להיפך. הסיפור שמבטא את זה הוא סביב המחלוקת על התאבדות אנשי מצדה. הרב גורן רומם את הסיפור הזה ובירר כיצד לפי ההלכה מותר לחיילים בשעת מצוקה חלילה לשלוח יד בנפשם.

״סבא חלק עליו מכל וכל, הוכיח אחרת וטען שאם היו מקבלים החלטות כאלה לאורך ההיסטוריה ספק איפה היינו היום. לימים, בזמן הנסיגה מסיני הגיעו סבא והרב גורן למקלט בסיני כדי לשכנע את אנשי רב כהנא כדי לשכנע אותם לצאת ולא לפוצץ את המקלט על יושביו. שניהם עמדו ליד החלון של המקלט והרב גורן פנה ליושבים בו ואמר: 'לגבי אנשי מצדה ביני לבין הרב נריה יש מחלוקת, אבל לגביכם אין לנו מחלוקת. צאו מהמקלט ותשמרו על החיים שלכם'. רואים מכך התייחסות ראויה למרות המחלוקת. יש הערכה ויש שיחה והבנת המשמעות של כלל ישראל".

מוסיף הרב יצחק נריה ומספר מהיכרותו האישית: "סבא וסבתא היו מאירים פנים לכל אדם. היו נכנסים אליהם הרבה טיפוסים. פעם הזדמנתי לביתם בשעת צהריים וראיתי אדם שמגיע אליהם, ואני רואה שאין להם סבלנות אליו והם רוצים שישחרר אותם מנוכחותו ולא מציעים לו שתיה וכו', עד שהוא הבין את הרמז והלך לדרכו. הייתי המום, לא הייתי רגיל לראות אותם באופן הזה. שאלתי למה כך התייחסו אליו. הם ענו ביטוי באידיש שהוא בעל מחלוקת, עובר מרבנים לרבנים אומר על זה כך ועל זה כך ומעוות את הדברים. הם שידרו לו שהוא לא רצוי בביתם. לא רוצים בעלי מחלוקת. יש חובה להתווכח אבל יש דרך לחלוק להתווכח להעיר, ואין חובתו של הצד השני להסכים איתך. זו דרכה של תורה".

באשר למחלוקות בתוך הציונות הדתית וההתפלגות לחרד"לים וללייטים, סבור הרב יצחק נריה כי חלוקה זו אינה נכונה. "יכולים להיות אנשים פתוחים לדברים מסוימים וסגורים לדברים אחרים. צריך לצאת מהקיטלוג והקופסאות הללו. רוב הציבור הדתי לאומי נמצא במרכז, ולכל ציבור יש קצוות. אני חושש שהקול המרכזי נעלם בתקופה האחרונה. צא ולמד איפה לומדים ילדיהם של אלו ושל אלו.

״בכל משפחה יש כאלה וכאלה ויושבים יחד בשבת ובחגים. הרב זצ"ל כתב את 'מסע המחנות' שכל אחד צריך ללמוד מחברו", מזכיר הרב נריה ומוסיף: "אחד הדברים היפים שהיו בסבא היה שכולם ראו בו אבא. אם האירו לך פנים וחיברו אותך אל הקודש ולעיתים בפשרות מבורכות ובטשטוש מאחד, זה הדבר הנכון כרגע וכחברה אנחנו חייבים להדגיש את המאחד ולא את השונה ומותר להתווכח גם עם אמירות נוקבות אבל בצורה מכובדת".