יעקב יונגרייס ששכל שני בנים בתאונת דרכים לפני שבוע וחצי

יעקב יונגרייס, ששכל את בניו אלישיב וידידיה חיים בתאונת הדרכים הקשה בערב שבת חנוכה, סיפר הערב (שלישי) על התאונה הקשה.

יונגרייס ציין כי בערב שלפני התאונה חגגו בני המשפחה יחדיו את הדלקת הנר הראשון של חנוכה, "נכנסנו לחנוכה בהמון שמחה. כולם מדליקים את הנרות ביחד, רקדנו, שרנו, אכלנו סעודת חג עם לביבות ומשחקים. היה ממש שמח".

"ביום שישי בבוקר הילדים חזרו מבית הספר והתארגנו בשמחה ליציאה לסבא וסבתא במבוא חורון שלא ראינו מחודש אב בגלל הקורונה, יוצאים לדרך עם נתן צבי הדוד שמגיע במיוחד ממבוא חורון לקחת אותם כי אין לנו מקום לכולם ברכב", סיפר.

לדבריו, "בסביבות השעה שתיים וחצי אח אחר מבית אל מתקשר אלי ואומר לי 'אני נוסע לראות מה קורה עם נתן צבי בשטח, מה קרה לו, מה קורה עם הרכב', ואני בעצם לא מבין מה קורה. משם נודע לי שהיתה תאונת דרכים".

"בדרך לבית חולים אנחנו מבינים שההרוגים קשורים אלינו, אבל כבר אז אנחנו מחליטים שאנחנו בעזרת ה' ממשיכים ומקבלים עלינו את הדין באהבה", הדגיש יונגרייס.

יונגרייס סיפר כי כבר בדרך לבית החולים, עוד לפני שהתבהרה לחלוטין התמונה, החליטו בני המשפחה לא להישבר, "הקב"ה שמנהל את העולם הוא זה שעשה את זה ואנחנו ממשיכים להאמין בו, ממשיכים בכל העוצמה קדימה מתוך רצון להגדיל את המשפחה בהמשך למרות מה שקרה לנו".

"בבית החולים אנחנו מגלים ששני ילדים, ידידיה חיים שעוד מעט בן 9, ואלישיב בן 6, נהרגו בתאונה הזאת, זה בהחלט קשה מאוד, כואב מאוד", אמר האב השכול.

יונגרייס הסביר מה הדברים שנותנים לו וליתר בני המשפחה את הכוח להמשיך, "בזכות האמונה הגדולה שיש לנו, אנחנו ממשיכים קדימה קדימה ונמשיך קדימה, וגם בזכות החיזוק הגדול מכל עם ישראל ומהיישוב בית אל ומכולם. תודה רבה".

יעקב יונגרייס סיפר על שני ילדיו, "שניהם ילדים מאוד שמחים. ידידיה חיים, ילד מאוד שמח, עדין נשמה טהורה. בבית הספר מינו אותו להיות משמח ילדי הבידוד, ילד שאוהב לשמח אחרים, אוהב לתת לאחרים. הוא מאוד אהב והיה מאוד טוב בתחום האומנות כשהוא עסק בתחום אהב לתת לחברים שלו, כדי לשמח אותם היה ממש אהוב על כל חבריו. אם שואלים מה ידידיה חיים בשבילך - זה לב טוב ונתינה לאחר, לראות מישהו בקושי, מישהו מצטער וידידיה חיים יהיה שם בשבילו. רגישות ואכפתיות לכאב שלו".

"אלישיב, ילד בן 6 בכיתה א'. ילד מתוק מלא חיוניות, מלא שמחה, מלא באנרגיות. ילד קטן שיש בו תום של ילדות טוהר, אהבה לאחרים. היתה לו אהבה מאוד גדולה לחיות, היה רואה חתולה קטנה או בעל חיים היה מטפל בו במסירות. פעם אחת הוא הגיע עם קרטון מלא עלים וחיפושית פיצית שיהיה לה נעים ושיהיה לה מה לאכול. מחשבה של ילד ורצון לתת לאחרים".

"בהלוויה סיפרתי איך אלישיב היה דואג לאחותו הקטנה, טליה שישנה לידו בחדר, וכשהיא לא הייתה נרדמת ובוכה, הוא היה שר לה המלאך הגואל אותי. האכפתיות של שניהם זה חלל גדול מאוד בבית".