תשובה לנער גבעות

הרב עמיחי גורדין מגיב למאמרו של שניר בלכר, "דווקא מתוך אהבתי הגדולה אליכם, לא אגיד לכם את הדברים שאתם רוצים לשמוע כדי למצוא חן"

הרב עמיחי גורדין , ט"ז בטבת תשפ"א

תשובה לנער גבעות-ערוץ 7
הרב עמיחי גורדין
צילום: באדיבות המצולם

שניר בלכר, נער גבעות לפי הגדרתו, זעק באתר זה זעקה. לא בשמו הפרטי זעק שניר את זעקתו אלא בשם החבורה שלו.

כשיהודי, כל יהודי, זועק זעקה צריך להקשיב לו. כשאחי יוסף מתוודים על חטאתם במכירת יוסף הם לא מתוודים על הזריקה שלו לבור אלא על האטימות שנכנסה בהם כשלא הקשיבו לזעקתו. "אבל אשמים אנחנו אשר ראינו את צרת אחינו בהתחננו אלינו ולא שמענו אליו".

האוזן שלנו חייבת להיות קשובה לכל זעקה, וודאי כשהיא באה מאנשים ערכיים ואידאלסטים כמו שניר וחבריו. וודאי כשהיא באה מאנשים שאני אוהב אותם אהבה גדולה.

שניר היקר, קיבלתי על עצמי בלי נדר לפשפש במעשי ולבדוק היכן יכלתי בעבר לפעול יותר לחיבור איתכם ולדאגה כנה ואמיתית אליכם. קיבלתי על עצמי להמשיך ולחפש דרכים להביע את האהבה והאכפתיות מכם ככל שאוכל.

אבל דווקא מתוך האהבה הגדולה שלי אליכם יש דבר אחד שלא קיבלתי על עצמי, וגם לא אקבל על עצמי בעתיד, וזה להתחנף אליכם, להגיד לכם את הדברים שאתם רוצים לשמוע כדי לנסות ולמצוא חן בעיניכם. את זה לא עשיתי ואת זה לא אעשה. "חושך שבטו שונא בנו - ואוהבו שחרו מוסר"

מעל עשרים שנה אני עוסק בחינוך, במסגרות שונות ומגוונות. מגילאי חטיבת ביניים ועד הכשרת מורים ורבנים. אם ישאלו אותי במילה אחת מהו סוד החינוך אומר אהבה. ואם יבקשו ממני לפרט אסביר שאהבה אמיתית יושבת על שני עמודים. העמוד הראשון הוא החובה הבלתי מתפשרת של המחנך לאהוב את התלמידים שלו ללא תנאי וללא הגבלה. גם אם התלמיד מעצבן אותך וגם אם התלמיד יורק לך בפרצוף. אתה חייב להמשיך ולאהוב אותו תמיד. אהבה שאינה תלויה בדבר. העמוד השני חשוב לא פחות ועליו נופלים מחנכים רבים. אתה אמנם חייב לאהוב את התלמיד אבל התלמיד לא חייב לאהוב אותך. מותר לתלמיד לשנוא אותך. אם אתה באמת אוהב אותו אל תנסה שהוא יאהב אותך, תנסה לדאוג לו, גם אם זה יעלה במחיר שהוא יכעס עליך ואולי אפילו ישנא אותך.

יש בכם גדולה. המוכנות שלכם לשלם מחירים אדירים עבור מצוות יישוב ארץ ישראל מרגשת ומפיעמה אותי. אתם נוער ערכי שצריך לעורר גאווה גדולה אצל כל יהודי באשר הוא. בימים שבהם בני נוער רבים מאוד עסוקים בעיקר בלדאוג לעצמם אתם מציבים בפנינו דוגמא מרשימה מאוד של מסירות נפש. החוות הרבות שאתם מחזיקים בכוחותיכם הדלים הם מופת יהודי וישראלי לחלוציות, יוזמה, מסירות ועקשנות. בקור ובחום, בשלג ובשרב אתם נאחזים בציפורנים באדמות הטרשים המתוקות הללו.

אבל עם כל ההערכה הגדולה ודווקא בגלל ההערכה הגדולה הזאת אסור לשכוח שחלק מנערי הגבעות עושים מעשים שלא יעשו. זריקות אבנים על ערבים, וק"ו על שוטרים, זוהי פעולה רצחנית ומסוכנת. העובדה שבעיני חלק קטן מכם הותר דמו של ערבי הינה חמורה מאוד. דווקא בגלל אהבתי אליכם אזעק זאת בכל כוחי בשער בת רבים.

ובואו ונחזור לפיל שבחדר. איני יודע מה קרה בדומא. אני יודע שזמן קצר אחרי הרצח רעייתו של הנאשם ברצח התקשרה לרב חשוב כדי לנזוף בו על כך שאמר שאסור לרצוח ערבים, היא התווכחה איתו ארוכות וניסתה לשכנע אותו שזה בסדר לרצוח ערבים. שיחת הטלפון הזאת לא מלמדת שום דבר על אשמתו של הנאשם, אבל היא מלמדת שהנאשם חי כנראה בהשקפת עולם עקומה ולא יהודית.

פגיעה בערבים ופגיעה בכוחות הביטחון מנוגדת לתורת ישראל. העובדה שיש קומץ מתוך נערי הגבעות שפוגעים בערבים ובכוחות הביטחון היא חמורה ופוגעת גם באותם נערים ובעתידם.

דווקא בגלל אהבתי אליכם אמשיך להתריע ולזעוק כנגד התפיסות הללו. גם אם תשנאו אותי בגלל זה, וגם אם תחשבו שאני שונא אתכם. מי שאוהב אתכם באמת לא יחניף לכם, אלא יגיד לכם את האמת בפרצוף, גם אם היא כואבת.