"הכתובת הייתה על הקיר", נאמר השבוע שוב ושוב אחרי שאומה שלמה התאבלה מרה על מותם של ארבעים וחמישה בחורים, נערים, ילדים ומבוגרים שעלו בסערה השמיימה במהלך חגיגות ל"ג בעומר במירון.
במהלך השבוע התבררו ממדי האסון, וכן גודל המחדל. ציון רשב"י, שמעולם לא היה ערוך באמת לקבלת קהל רב כל כך, קלט מדי שנה מאות אלפי חוגגים שרק בנס לא אירע להם דבר. השנה נס לא קרה. תנאים לקויים שהצטברו במשך השנים ולא טופלו מעולם לא עמדו הפעם בעומס ההילולה, והתוצאה הייתה מרה.
כבר בבוקר יום שישי, עוד לפני שפורסמו שמות ההרוגים, מיהר מפקד מחוז צפון של המשטרה, ניצב שמעון לביא, לקבל עליו את האחריות לתוצאה הקשה, ואמר בשיחה עם כלי התקשורת: "אני מפקד המחוז הצפוני ואני נושא באחריות הכוללת, לטוב ולרע. מוכן לכל בדיקה. אנחנו בשלב איסוף הראיות כדי להגיע לאמת. מסתובבים סרטונים שאין להם קשר למציאות. שוטרים הצילו פה חיי אדם".
אולם אט אט התברר כי מחדל מירון לא מסתכם בהתנהלות כזו או אחרת של שוטר או אחד ממארגני האירוע, וכי הבעיה לא החלה בל"ג בעומר האחרון, והיא מוכרת לרשויות השונות כבר עשרות שנים. למעשה מתחם קבר רשב"י אינו מנוהל על ידי גוף אחד. ההר מחולק לשטחים השייכים באופן מסורתי לחסידויות שונות, קהילות ספרדיות וגופים נוספים. כבר נכתבו על כך דו"חות של מבקר המדינה, וגורמים משטרתיים הפצירו למנות גורם אחד שיהיה אחראי על כל הנעשה במתחם, לרבות אירועי ל"ג בעומר.
בשנת 2011 המדינה החליטה על הוצאת מתחם ציון קבר בר יוחאי מידי הגופים השונים המחזיקים בו, כדי שתוכל להנגיש את המקום ולהפוך אותו לרחבה ראויה לקיום אירוע המוני. הגופים השונים עתרו לבג"ץ נגד החלטת המדינה, וב־2015 הוחלט על הליך גישור. גל המהלכים הבירוקרטיים הללו השאיר את המצב בהר על כנו עד היום. למעשה גם להילולה אין מנהל אירוע. חלקים בהר בנויים בצורה סבוכה ורעועה, יש משטחי עלייה וגרמי מדרגות שכלל לא קיבלו אישור מהנדס, וכל אלה קולטים מאות אלפי חוגגים בל"ג בעומר שנה אחרי שנה.
תת־ניצב בדימוס עורך הדין שאול גורדון שימש למעלה מעשור כיועץ המשפטי למשטרת ישראל. לדבריו הסוגיה מוכרת גם לו, וכבר שנים ארוכות שהשאלות לגבי מירון נשאלות ולא זוכות לתשובות.
"כיועץ המשפטי למשטרה ישבתי בוועדת הפנים של הכנסת ושאלנו את השאלה - מי מנהל האירוע של חגיגות ל"ג בעומר במירון, מי אחראי, מי בעל הבית בהר בכלל. הבת שלי מדריכה בצופים הדתיים, בשביל לארגן קומזיץ עם חמישים חניכים היא צריכה אישורים ממוסמכים ממד"א ומרשויות שונות. וכאן שנה אחרי שנה מתקבצים מאות אלפי חוגגים באזורים שלא ברור מי אחראי עליהם, ואין מנהל לאירוע שדואג שהוא ינוהל כמו שצריך".
"אנשים יצטרכו להיפרד מתפקידיהם"
בתחילת השבוע הגיע למירון צוות חקירה מטעם מח"ש בראשותו של ניצב משנה איברהים סלמאן במטרה לפתוח בחקר התנהלות השוטרים באסון מירון. גם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן עלה להר ביום שלישי, הדליק נר לזכר ההרוגים, שוחח עם אזרחים שהיו במקום ופתח בבדיקה מטעמו.
גורם משפטי אמר ל'בשבע' כי צעדי החקירה מטעם מח"ש החלו מאוחר מדי, וכי צוות של חוקרים היה צריך לעלות להר עוד בליל האסון. לדברי הגורם, פרק זמן של יותר מ־48 שעות עלול לאפשר לנגועים בעבירות של גרימת מוות ברשלנות לשבש ראיות, להעלים שיחות ולתאם גרסאות, והעובדה שלא נעצר אף גורם מעלה חשש כי ניתן יהיה לטייח כל חקירה. הגורם מסביר כי גם נטילת האחריות של ניצב שמעון לביא אינה פוטרת אותו ואת אנשיו מחקירה מעמיקה שתבדוק אם בהתנהלותם נפל פגם המעורר חשד לגרימת מוות ברשלנות או להריגה.
גורדון, כמו רבים אחרים, סבור כי אסון מירון הינו תוצאה של מחדל מתמשך ואין מנוס מהקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור לעומק את כל ההתרחשויות בהר.
"לא מדובר כאן בהתנהלות של המשטרה בלבד", הוא אומר, "יש פה כשלים של המון גופים ברמה שרק ועדת חקירה רצינית ומעמיקה תוכל לבדוק". גורדון, שנטל חלק במספר ועדות חקירה בעבר, גם בפרשיות ידועות, טוען כי זהו הכלי ההולם ביותר כדי להגיע לחקר האמת באסונות מסוג זה. "אני חסיד גדול של ועדות חקירה. אני מבין שיש חשש שוועדה כזאת תהפוך לכלי לעריפת ראשים, אבל זה לא מה שקורה שם".
השבוע קבע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי ישנה הצדקה לפתיחת ועדת חקירה לאירועי מירון על אף שמדובר בממשלת מעבר, זאת בין היתר כדי "להעלות את אמון הציבור במוסדות המדינה". גורדון מונה בפנינו שלוש סיבות לכך שהקמת ועדת חקירה נחוצה והכרחית כל כך: "תפקידה הראשון של הוועדה הוא לקבוע מה קרה. את התוצאה הכואבת והאיומה כולנו מכירים, אבל נדרשת בדיקת עומק של השתלשלות האירועים, מה קרה בימים או בשבועות שלפני האירוע, מי קיבל החלטות שונות. המטרה השנייה של ועדת החקירה היא להצביע על אותם פגמים, כשלים וליקויים שהביאו לאסון ולתוצאה הכואבת. הצעד השלישי הוא הפקת לקחים כדי שאירוע שכזה לא יקרה שוב. הצעד הזה בהחלט כולל גם אנשים שיצטרכו להיפרד מתפקידיהם, אבל בעיקר לבחון איך במירון בשנה הבאה החגיגה תהיה בטוחה יותר. אם ייאלצו להגביל את כמות המשתתפים, לשנות את המבנה, להפקיע את ההר מידי ההקדשות - כל המסקנות הנדרשות יועלו בוועדה ויצטרכו להתבצע".
בשנת 1997 לקח גורדון חלק בוועדת החקירה שהוקמה לבדיקת אסון השייטת שבו נהרגו 12 לוחמי חיל הים, ומרשמיו עולה כי ועדת חקירה יכולה למצות את הפעולות הנדרשות. "הדבר הראשון שעשינו היה לבחון את מקור האסון - אם חיזבאללה ידע שהלוחמים יגיעו למקום או שזה היה מארב אחד מתוך רבים שהיה באזור למקרה שיגיעו חיילים. תחקרנו את כל פרטי האירוע, וכן נקטנו צעדים אישיים נגד כמה בעלי תפקידים. זה חלק מהעניין".
גורדון סבור כי בתום הבדיקה ניתן יהיה לפתור בעיות שנערמו במירון ולהגיע לל"ג בעומר בשנה הבאה בצורה בטחה הרבה יותר. "במירון אין סדרנים, אין אנשים שבודקים מה קורה, אין רשימת דברים שצריכים להיות במקום כדי שיהיה בו אירוע מסודר. אם אני רוצה לקיים משחק כדורגל בהשתתפות עשרת אלפים בני אדם אני צריך להציג למשטרה מסמכים שמראים שיש לי 150 סדרנים, מערכת כריזה שיודעת להודיע לציבור להתפנות במקרה חירום, פרמדיקים וחובשים במקום לפי מכסה שהמשטרה מבקשת, אישור מהנדס לטריבונות או למבנה שבו האירוע מתקיים, ומעל הכול - מנהל אירוע שאחראי לתכלל את כל המרכיבים ועומד בקשר עם המשטרה. רק אחרי כל אלה המשטרה תוכל לתת לי אישור אירוע.
"במירון אין מנהל אירוע, אין מי שמווסת את ההמון. אולי אם היו סדרנים באותן מדרגות, שהיו מתריעים מראש שיש עומס למטה וצריך להפסיק להגיע לאותה הנקודה, האסון היה יכול להימנע. יש לבחון את פעילות מפקד המחוז, השר לביטחון הפנים, משרד הדתות, הגופים שמנהלים את המקום, ואחר כך ליישם. היו בעבר דו"חות של מבקר המדינה שנתנו הנחיות ומסקנות מה צריך לעשות במירון, אבל הם לא יצאו לפועל, הממשלה לא אימצה אותן. בנושא הזה לוועדת חקירה יש הרבה יותר כוח".
מתייצבים מאחורי לביא
לעומת הקוראים להקמת ועדת חקירה, השבוע פורסם בחדשות 12 כי המפכ"ל יעקב שבתאי חזר בו מתמיכה בהקמת ועדה כזו. גורמים במשטרה אמרו ל'בשבע' כי החשש הוא שוועדת חקירה תגלגל את האחריות על המשטרה, ובפרט על מפקד המחוז שמעון לביא. במשטרה כבר נערכים לתמיכה בלביא למקרה שהוועדה שתוקם תתמקד בעיקר בפועלו סביב מירון.
אלפי שוטרים, בוגרי משטרה ובוגרי הארגון שמו השבוע בתמונת הפרופיל שלהם בפייסבוק את הכיתוב "כולנו שמעון לביא". מאחורי היוזמה עומד נתנאל אנגל, מנהל דף הפייסבוק 'די לשיימינג לשוטרות ולשוטרי משטרת ישראל'. אנגל הסביר ל'בשבע' מה עומד מאחורי המיזם. "יש תחושה שהאחריות הולכת להתגלגל על מפקד המחוז הצפוני, אנחנו לא ניתן לזה לקרות", אמר. "השוטרים כולם יעמדו מאחוריו ונגיד בקול: הוא לא האחראי הבלעדי לאירוע במירון, הוא לא בנה את המקום ולא אחראי לנתוני השטח הבעייתיים. הוא קיבל הוראה וביצע אותה. להפוך אותו לאשם הבלעדי באסון זה לא בא בחשבון".
לביא הגיב על התמיכה הנרחבת בסרטון משלו, ובו אמר: "משטרת ישראל זה ארגון מדהים. זו משפחה אחת, גדולה ומאוחדת. באופן אישי, אתה למד גם על עצמך. אתה למד בדיוק מאיזה חומר אתה עשוי. ואני רוצה לומר באופן ברור: אני חזק מאוד, אני נחוש ואני גאה מאוד בשוטרים שלי. אני גאה מאוד במפקדים שלי. אני גם גאה בכם. אני רוצה לומר לכם תודה על הכול ולהצדיע לכם".
סימה יפרח, יושבת ראש 'יד לבנים' בחיפה ואִמה של מישר איילה יפרח ז"ל שנספתה באסון הכרמל, אומרת ל'בשבע' כי הפקת הלקחים מהאסון תלויה במידה רבה במעורבות של משפחות ההרוגים במאבק לתיקון הליקויים. את דבריה היא מבקשת לפתוח בתנחומים למשפחות. "ליבי יוצא אל המשפחות, אני מזדהה עם הכאב שלהן. לאבד ילד, ואצל חלק מהמשפחות אפילו ילד קטן, זה אסון בלתי נתפס וכאב שלא נגמר אף פעם, ואני משתתפת בכאבם".
אחרי אסון הכרמל לא הוקמה ועדת חקירה, אבל דו"ח חריף של מבקר המדינה דאז מיכה לינדנשטראוס הצביע על שורת ליקויים במערך כיבוי האש ובהתנהלות גופי הביטחון השונים במהלך השריפה. "דו"ח מבקר מדינה הוא לא דבר מחייב, אין לו התוקף שיש לוועדת חקירה, ולכן חובה שתקום ועדת חקירה באסון מירון", היא אומרת.
לדברי יפרח, ככל שהמשפחות יתכנסו באבלן ולא יובילו מאבק לחקירת האירועים, החשש שהמצב ייוותר על כנו עד ל"ג בעומר בשנה הבאה יגבר. "באסון הכרמל הלכנו, המשפחות השכולות, מפגישה לפגישה, לבכירים במשטרה ובממשלה, הלכנו לכל הגורמים ועמדנו על כך שהמצב ישונה. נאווה בוקר, שאבדה את בעלה ליאור בוקר בשריפה, עמדה על כך והביאה למצב שכל מערך הכיבוי השתנה, גדל, הגיעו כבאיות חדשות, מערך מתנדבים. מאז השריפה בכרמל, בכל אירוע שריפה יש חמ"ל עם אנשים מכל גופי הביטחון שלוקחים חלק באירוע. התיקונים נעשו רק בשל המאבק שלנו. אם לא יקום רעש ציבורי לא יהיה שינוי, ופה עוד מדובר על מחדל עצום עם התראות לאורך השנים שכולם ידעו עליהן וכולם דיברו עליהן, אבל בגלל קדושת המקום, המסורת והתרבות הארגונית, המחדלים הלכו והתעצמו. לצערי, אם זה יימשך כך יהיו גם אסונות נוספים, כי אין פה תרבות של לקיחת אחריות".
על אף תיקון הליקויים שהוזכר, עשר שנים אחרי האסון בכרמל אף אחד לא לקח אחריות. "היה בכיר אחד במשטרה שלקח אחריות פומבית אבל לא התפטר ולא הניח את המפתחות - הוא פרש אחרי שנתיים כי הגיע לגיל פנסיה. גם כאן לא יהיו אנשים שייקחו אחריות ויתפטרו. לקיחת אחריות היא לא להגיד כלפי חוץ שאתה לוקח אחריות אבל בפועל לא לעשות כלום. יש תרבות בעולם שצריכה לחזור ולהיות גם כאן, שמי שקרה כזה אסון במשמרת שלו מניח את המפתחות. לא כי הוא אשם, אלא כי הוא אחראי".