"לב זהב, ראה רק את הטוב"

עם סיום ה'שבעה' ספד דודם של האחים לבית אלחדד על אחייניו שנהרגו בהר מירון. "יוסף דוד ז"ל רצה לשמוע חידושי תורה מרבי שמעון עצמו"

מיכל לוי , כ"ז באייר תשפ"א

"לב זהב, ראה רק את הטוב" -ערוץ 7
זירת האסון במירון
צילום: דוד כהן, פלאש 90

עם סיום ה'שבעה' ספד דודם של האחים לבית אלחדד על אחייניו, משה מרדכי ויוסף דוד ז"ל, שנהרגו בהר מירון.

"יוסף דוד ז"ל היה אחד הבחורים המיוחדים בישיבה. כל כולו לב טוב, לב נשבר לעבודת הבורא, דואג לזולת, מתמיד עצום, חסיד אמיתי, מה אומר ומה אדבר. אבדה עצומה. קשה להכיל. זו גזירה משמיים. דודי ירד לגני ולקח את השושנים", סיפר בשיחה לעיתון 'המבשר'.

במהלך ימי ה'שבעה', הוא סיפר, הגיעו בחורי ישיבה לבית האבלים כדי לנחם וסיפרו שהם חבים לו את הישארותם בישיבה פשוטו כמשמעו.

בדבריהם סיפרו למשפחה כיצד היה דואג לכל בחור ובחור. "אם גונבה לאוזניו השמועה שראש הישיבה מתכוון לסלק את אחד הבחורים מהישיבה, הוא מיהר להפציר בו לבל יעשה זאת או לחילופין יחזיר בחורים שכבר סולקו מהישיבה. הוא היה עם לב זהב וראה רק את הטוב, הוא חשש שבמידה ובחורי ישיבה יושלכו לרחוב הם יאבדו את הרוחניות שלהם ולכן הוא נלחם עליהם".

דודו סיפר כיצד נהג לערוך פעילויות רוחניות בישיבה. "הוא היה מארגן קיבוצים רוחניים דוגמת שיעורים על ליקוטי מוהר"ן, הוא נהג לחזק את בחורי הישיבה לעשות 'ההתבודדות', חיזק את לימוד הזוהר בישיבה"

במהלך ה'שבעה' חשפו בחורי הישיבה מכתב שכתב בערב ל"ג בעומר בו תיאר עד כמה הוא רוצה להתחזק ובאופן מבהיל חתם במילים: 'אני רוצה לשמוע חידושי תורה מרבי שמעון בר יוחאי עצמו'.

"רבינו כותב בליקוטי מוהר"ן 'אני רוצה להיות איש כשר לגמרי', אני רוצה להתקרב לבעל שם טוב הקדוש, כי הוא זכה לנשמה חיה יחידה", כתב בפתח מכתבו.

בחלקו האחרון כתב: "ה' יתברך, ריבונו של עולם, אני רוצה לכתוב חידוש על ל"ג בעומר, אני רוצה לשמוע חידושי תורה מרבי שמעון בר יוחאי עצמו". את מכתבו חתם במילים: "אדם צריך לעבור על גשר צר מאד בזה העולם והעיקר שלא יפחד כלל".

באופן מבהיל לא פחות התברר כי בשבועות האחרונים הוא הזכיר באוזני אחד מחבריו שהוא רוצה להיקבר ליד דודו רבי אהרן גבאי הטמון בהר מירון, מעל רבי יוחנן הסנדלר. במקום הזה הוא אכן נטמן.

על משה מרדכי ז"ל סיפר כי היה ילד שנון ופיקח, שכבר החל את הכנותיו לקראת הגיעו לגיל המצוות.

"לא מזמן אחי החל להזמין לו את תפיליו לקראת בר המצווה", סיפר, "הוא היה ילד מלא שמחת חיים, מלא חן יהודי, כולו טוהר".

"אחי מספר שמשה מרדכי היה הנשמה של הבית, הילד הכי מיוחד, כל כולו היה טוב בצורה בלתי רגילה. ילד מתחשב עם הזולת, תמיד ער למצוקות האחר, תמיד קשוב לצרכי האחר ופחות חושב על עצמו. הוא ילד מיוחד ומצוין במידות טובות".