כל האסונות שפקדו אותנו ביום הזה היו אסונות לאומיים (בשונה מאסונות י"ז בתמוז - בו נשברו הלוחות, פסק התמיד, נשרפה התורה, הועמד צלם בהיכל - שהם אסונות רוחניים).
ראש וראשון להם: הגזירה שנגזרה על אבותינו שלא יכנסו לארץ. גזירה שמקורה באותם שליחים שמעלו בשליחותם, שהמסו את לבב העם בנוגע לארץ ישראל, באותה בכיה של חינם שגזרה עלינו בכיה לדורות.
המרגלים ניהלו קמפיין מוצלח שהביא את עם ישראל להפנות עורף ליעוד העיקרי שלמענו יצא ממצרים. בפרשת השבוע שקראנו השבת, משה רבינו מספר את סיפורם ומזהיר את העם לא להתפתות שוב לקמפיינים כאלה, ולהישאר נאמן ליעודו: להיכנס לא"י, להילחם עליה, לייסד בה ממלכת כוהנים וגוי קדוש.
התיקון לתשעה באב הוא בראש ובראשונה בתיקון חטא המרגלים. בחיזוק האמונה והמחויבות לארץ ישראל, לבניינו של עם ישראל כעם ריבוני בארצו, כעם ה' בארץ ה'.
לכן בחרתי - ולא בפעם הראשונה - להשתתף הלילה בצעדה של תנועת הריבונות סביב חומות ירושלים, בקריאה לירושלים רבתי, כלומר: להרחבת הריבונות שלנו בירושלים אל כל סביבותיה (בנימין, גוש עציון, מעלה אדומים, ועוד.)
כבימי המרגלים, גם עכשיו: קמפיין ענק מתנהל בימים אלה, קמפיין שמטרתו שיתוף הערבים בריבונות על ארצנו. שלטי ענק נתלו ברחבי הארץ, בהם נכתב "יהודים וערבים, שותפים לגורל, שותפים לממשל". קמפיין עתיר-משאבים, שכבר התנחל בתוך הממשלה. אסור להעלים עין מהקמפיין הזה. אסור לתת לו "להחליק בגרון", כי הוא מסכן את בסיס קיומנו.
אסור להסכים גם לסיסמאות השקר של קמפיין ה"אחדות" המזויף, שדורשות מאתנו לוותר ולהכיל גם את המוטציה המסוכנת הזו, בטענה הדמגוגית שאחרת אנחנו חוטאים בשנאת חינם. ממשלה עם שונאי ישראל אינה ממשלת אחדות. שיתוף התנועה האיסלאמית (שבמדינות אחרות יושבת בכלא) בשלטון אינו ולא יהיה לעולם צעד לגיטימי שמותר להכיל אותו. קמפיינים על אחדות לא יוכלו לטשטש ולטייח את הפניית העורף של חלק ממנהיגי ישראל לאמיתות-יסוד שעד אתמול גם הם הצהירו נאמנות להן מעל כל במה.
היזהרו מקמפיינים. כך הזהיר אותנו הנביא ישעיהו: "הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע. שמים חושך לאור ואור לחושך שמים מר למתוק ומתוק למר" (ישעיהו ה' כ'). יהי רצון שנזכה לתיקון חטא המרגלים, ולאהבת חינם אמיתית.