שיבי פרומן
שיבי פרומן צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

לבן הקטן שלי נדבק בילדותו הכינוי 'בנט'. גם כי הוא היה קירח עם שיניים שמתפרצות בכל חיוך וגם כאות זיכרון לרגע מתוק מהשבעה של אבא שלי. הגיעו מלא אנשים שונים וביניהם מנהיגי ארצנו של אותם ימים.

הימים היו פוסט בחירות 2013 ולשבעה נכנס צעיר נמרץ שרק נבחר - נפתלי בנט. קצת הכרנו והם אפילו נפגשו פעם פעמיים, אבל בהחלט לא הבסט של המנוח ולא בן בית של משפחתו. איך שהתיישב, צחנה איומה מילאה את החדר, טטרני הטטרנים לא יכלו לפספס. אחותו הגדולה הגדולה של 'בנט' שלנו, שעדיין לא נולד, עשתה מה שעשתה בטיטולה והעיר שושן נבוכה.

בחושים החדים שלי, זיהיתי מיד את מקור האש וצעקתי למי מבני המשפחה שיבוא להחליף לה. אבל אז בנט האמיתי קפץ ממקומו בנמרצות, בדיוק כמו שעושים אותו בארץ נהדרת, תפס את הילדה והכריז "אני אחליף את הטיטול". אני לא זוכר אם הוא סיים את המלאכה, או שקיבל סיוע וחילוף בשלב הקשה באמת, אבל אני זוכר שזה היה מתוק, פשוט ואותנטי.

מאז לאורך השנים ראיתי עוד ועוד סימנים לדבר, שהוא מֶנְטְשׁ. זה הכוח שלו, שהוא פשוט מֶנְטְשׁ.
וכל פעם שהוא מנסה להיות משהו אחר, זה יוצא לו מגוחך או לא מוצלח או גם וגן. כל פעם שהוא מנסה להיות כוחני, מתלהם או מגניב, זה לא הוא וזה לא עובד. אז כמו שנאמר- 'די כבר!'

כל אדם כדאי שיעבוד בעולם עם מה שהוא חזק ומיוחד בו, למרות שמסביבו מתחרים טובים בסגנונות אחרים. גם בנט צריך לעבוד עם מה שמיוחד בו.

לא בחרתי בו, אבל שמח מאוד בממשלה הזאת ולכן מקווה שישוב יותר אל המֶנְטְשׁיות שלו. אל הפרגמטיות, אל הפוזיציה הטבעית שלו שמתוחה בנחת בין שמרנות לליברליות, בין דתיות לחילוניות, בין קפיטליזם לאחריות חברתית עמוקה, בלי לחץ, בלי להתלהם. משם יפעל ויזיז הרים, משם יטפל במשברים, משם שיחליף את מה שצריך החלפה.

Let Bennet be Bennet.

עוד באותו נושא:
מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו