איתמר בן גביר
איתמר בן גבירצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"אני לא יוצאת מהבית כשמתחיל להחשיך בחוץ. האמת, אני גם ביום אני לא יוצאת סתם החוצה, רק אם אני ממש חייבת. אבל עכשיו, עכשיו אני מפחדת גם להישאר בבית", היא סיפרה בבכי קורע לב.

הגעתי לדרום תל אביב. שוב. אחרי שנים שד"ר מיכאל בן ארי, אני וכל עוצמה יהודית זועקים שצריך להוציא את המסתננים מדרום תל אביב.

נכון, בדרום תל אביב אין זוכי אולימפיאדה, אין דוגמניות צמרת ואפילו לא הרבה כסף. ועדיין, זה לא אומר שמותר להפוך אותם לתחתית הביוב של מדינת ישראל. שמותר לשלוח לשם מסתננים, אנשים שהתגנבו לארץ ממדינות אחרות, ומאז הרבה ממעשיהם הם שוד, אלימות אכזרית, הרס ופגיעות מיניות קשות.

המסתננים כבר שולטים ברחובות דרום תל אביב, עד שחלק מתושביה כבר מכנים את ביתם "דרום סודן", ולא לחינם.

נכון, תושבי דרום תל אביב הם מ"ישראל השניה"- עדות המזרח, מסורתיים, לא עשירים במיוחד. זה לא מתיר לנו לשלוח לשם את כל הפשיעה. זה לא מתיר לנו לפגוע להם בשגרת החיים, בבטחון הפשוט שמגיע לכל אדם במדינה, בחיים עצמם.

לפני מספר ימים, נאנסה באכזריות מחרידה, אישה בדרום תל אביב. זה לא הספיק למסתנן, והוא גם הכה אותה ונשך אותה. כי הוא יכול. כי המשטרה שם כבר מזמן הרימה ידיים ובמקום לעזור לנפגעים היא מצטרפת לתוקפים ומפחידה את הנפגעים שלא יעזו להגן על עצמם או לדבר על זה אפילו.

אסור לנו לשתוק, אסור לנו לעבור על זה לסדר היום. אנחנו חייבים להיות שם. להגיע לדרום תל אביב, להסתובב שם, לראות אם מישהי מפחדת לחזור הביתה וללוות אותה. לקנות מהחנויות היהודיות שעוד נשארו שם. מה שהמסתננים עוד לא הצליחו להחריב.

ובעיקר, אנחנו חייבים לא לעמוד על דם רעינו ולפעול לגרוש המסתננים חזרה לארצם. זו חובה אפילו של הממשלה הרעה הזאת, שנתמכת ע"י תומכי טרור. זו חובה של כולנו