השבוע מציינים 86 שנים לפטירת הראי״ה קוק זצ״ל והשנה הוחלט בבית הרב לתת דגש לפן החברתי בכתיבתו.

יו״ר בית הרב, הרב יוחנן פריד, התארח באולפן ערוץ 7 והסביר מדוע הוחלט להתקמד דווקא בנושא זה. ״הסיבה היא שמתקרבת שנת השמיטה, הכוללת בתוכה את הראייה החברתית והסיוע לחסרי אמצעים. השמיטה היא נושא חברתי והרב קוק כתב עליה ספר שנקרא ׳שבת הארץ׳. לא מדובר רק על הצד החקלאי או הצרכני. השתרש ביטוי של ׳בעית השמיטה׳. הרב קוק מדבר על כך שהשמיטה היא שנת גדולה לעם, שנה של אחווה בין אנשים, שנה שבה אין איש שגדול מחברו״.

לדבריו, הראי״ה קוק היה זה שנלחם כדי ליישם את היתר המכירה. ״כשהוא הגיע לארץ במוצאי שנת השמיטה התחילה מבחינתו ההכנה של שנת השמיטה הבאה. הוא קודם כל חיבר את הספר וביקש לקבע את היתר המכירה לא כמשהו בדיעבד, אלא כדרך שיש לנהוג בה כדי שהיישוב החקלאי יגדל״.

הרב פריד מתייחס לטענה שכתבי הרב קשים ללימוד בגלל שפתם הגבוהה. ״יש מנגנון שלם, חלקו בתוך בית הרב וחלקם בציבור הרחב, שעוסקים בהנגשת כתבי הרב קוק. הלשון של הרב לא היתה קלה אבל היא מאתגרת לעלות מעלה ולקרוא בצורה שמגביהה את הקורא״.

הוא מתייחס לשימוש שנעשה בשמו של הרב קוק במערכת הפוליטית, בעיקר לשם התנגחויות של מפלגות שונות.

״אני חושב שהרב קוק גדול מכל הויכוחים הפוליטיים. הוא לא סונף לשום מפלגה או חוג ואפילו בתוך אלו שבונים את עולמם הרוחני, ידוע שאחד המרכיבים של תורת הרב קוק היא השייכות לכולם. השייכות הזו פוסלת שיוך של תורתו של הרב למישהו״, עונה הרב פריד.

לשאלה איך היה רואה אותנו הרב קוק לו היה חי היום הוא עונה, ״אני פותח את הדברים ואני קורא ומגיע למסקנות אמיתיות איך הוא היה רואה אותנו היום. את הארץ הפורחת, את המדינה שרחוקה מרחק גדול מאוד ממה שהיה בתקופתו. הוא ראה בחזונו את הכל, כולל איך יחיו יהודים זה עם זה, לא זה לצד זה אלא ביחד מתוך אחדות״.