חבר הכנסת שמחה רוטמן מהציונות הדתית, שנבחר בשבוע שעבר כחבר בוועדה לבחירת שופטים, משרטט בראיון לערוץ 7 קווים להתנהלותו הצפויה כחבר בוועדה.
כזכור, בעבר כתב חבר הכנסת רוטמן את הספר 'מפלגת בג"ץ' שעורר תשומת לב גם במערכת המשפט וגם במערכת הפוליטית והעקרונות שבו הפכו כלי ניגוח בהתנהלות בג"ץ. איך תיראה בחירת השופטים כאשר הוא עצמו חלק ממנה?
"אני מאוד מקווה שאוכל להשתמש בתפקיד כדי להשפיע, שהשופטים שנבחרים בישראל יהיו הרבה יותר שמרנים ומרוסנים שיפוטית, ובוודאי מבינים את תפקיד מערכת המשפט מול שאר המערכות", משיב חבר הכנסת רוטמן ונותן טיפ לכל אותם מועמדים שעוד יגיעו לראיון בפני חברי הוועדה: "השאלה הראשונה שאשאל אותם תהיה היכן מסתיימת סמכות בית המשפט, האם יש תחום שבית המשפט לא אמור להתערב בו? בעיניי זו השאלה החשובה ביותר ששופט שעומד להתמנות צריך להשיב עליה, גם כשמדובר בתפקיד של שופט מחוזי או שופט שלום".
האם יש די מועמדים לשיפוט שישיבו לשאלה זו מענה שיניח את דעתו של חבר הכנסת רוטמן, או שלאחר תשובתם לשאלה זו לא תהיה ברירה אלא להסתפק במועט? "נחיה ונראה", אומר רוטמן. "אני מאוד מקווה שהשופטים שייבחרו לכל התפקידים יהיו שופטים שמבינים את העניין. אנחנו יודעים כמה התורה מקפידה כיצד ייבחרו שופטים, מה האופי שלהם וכמה הקפדנו שהדיינים שלנו יהיו סמוכים איש מפי איש. 'השיבה שופטנו כבראשונה' זה משהו מאוד משמעותי ולא משהו בקטנה. חשוב שמערכת המשפט תשקף את זה שאנחנו מדינה יהודית, ועדיין לא הזכרנו את זה שהמשפט העברי כמעט ונשכח וכמעט לא עוסקים בו", אומר רוטמן המציין כי גם שאלת יחסו של המועמד לשיפוט למשפט העברי תעלה באותו ראיון עתידי הצפוי בוועדה.
"במסע הבחירות כשאמרנו שאהיה מועמד הועדה לבחירת שופטים אמרתי גם שאני קווה שאהיה זה שיכבה את האור על הועדה הזו", אומר רוטמן המזכיר בכך את עמדתו לפיה יש לסגור את הוועדה בשל הכוח הניתן בה לנציגי מערכת המשפט המנצלים את מעמדם בה לשיכפול כוחם על ידי בחירת שופטים התואמים את עמדותיהם שלהם.
"לכנסת יש היום שני נציגים, לממשלה שני נציגים וכלל נציגי נבחרי הציבור הם מיעוט בוועדה. הדבר הזה בעייתי ולא נוהג ברוב מדינות העולם. את שיטת בחירת השופטים צריך לשנות בהקשר הזה, וגם לקדם רפורמה שעליה הצהיר שר המשפטים במסע הבחירות שלו, שיש להפוך את השימוע בהליך מינוי השופטים לפחות לבית המשפט העליון לשימוע פומבי. אני מקווה שהיעדר השקיפות והסטנדרטים הלא תקינים בועדה לבחירת שופטים אוכל לשנות וגם לגייס חברים לאו דווקא מהעמדה הפוליטית שלי. זו לא שאלה של ימין ושמאל, אלא מדובר בשאלה של שקיפות האופן בו ממנים שופטים. על כך צריך לגבש קונצנזוס".
האם יתכן והעובדה שסוגיית בית המשפט הפכה למחלוקת בין ימין ושמאל, על אף שלכאורה הדברים אינם קשורים, נובעת מכך שאנשי ימין מובהקים, כדוגמת רוטמן עצמו, הם שנשאו את הסוגיה כדגל? "יכול להיות שזה חלק מהעניין", משיב רוטמן המציין: "אני לא מגבש את עמדתי לפי מה שעושה הצד השני אלא לגופו של עניין. יש מי שנמצא בשמאל המדיני או השמאל הכלכלי ומבחינת מערכת המשפט רואים איתי את הדברים עין בעין, מדובר באנשים כולל תומכי הממשלה הנוכחית, אנשים כמו חיים רמון, בן דרור ימיני, פרו' דניאל פרידמן ואחרים".
באשר לעתידה הרצוי של הוועדה לבחירת שופטים, על פי תפיסתו, אומר רוטמן "צריך לשנות את הרכב הועדה, לבטל אותה. במקומה צריך לקיים הליך מינוי שמקובל ברוב מדינות העולם, שם נבחרי הציבור הם שממנים את השופטים ללא מעורבות של שופטים בהליך עצמו, ללא מדיניות של חבר מביא חבר ובוודאי ללא ווטו של נציגי השופטים המכהנים בעליון לגבי מי שייכנס לשיפוט במקומם. זה דבר כמעט ללא אח ורע בעולם. זה דבר לא דמוקרטי. יש כאן רשות שממנה עצמה והיא זו שאחראית על הדחה של עצמה אם יש שופטים שחלילה מתנהגים באופן לא ראוי. המערכת שומרת על עצמה בכל החזיתות לא תקינה".
עוד שאלנו את חבר הכנסת רוטמן אם הישיבה לצידה של שרת הפנים שקד בוועדה אחת וכמי שמייצגים עמדות דומות, תוביל בסופו של יום לתיאומים ושיתופי פעולה שאולי גם יניבו מיתון מסוים של הביקורת המופנית כלפי הממשלה בכלל וכלפי 'ימינה' בפרט.
רוטמן מציין כי הוא עצמו אמנם חבר כנסת צעיר למדי ולכן אולי לא ניתן להתבסס על הרקורד שצבר במערכת הפוליטית, אך למפלגה שלו ולעומד בראשה, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', רקורד ארוך דיו כדי להוכיח שהביקורת שהם מפנים היא ביקורת עניינית ושיתוף הפעולה או הברכה מצידם גם הם ענייניים, ,לכן אם יעשו דברים טובים נשבח, אם יעשו דברים לא טובים נבקר", אומר רוטמן ומזכיר את הימים בהם חבר הכנסת סמוטריץ' היה חבר קואליציה ועם זאת ביקר את הממשלה כאשר מצא לנכון.
השרה שקד צפויה להתחלף במחצית דרכה של הממשלה עם השרה מירב מיכאלי, מהלך שיצמצם את כוחם של האוחזים בעמדותיו של רוטמן. האם המשמעות היא צורך בהול להגיע להישגים בתקופה קצרה? "ההסכם הקואליציוני בנוי כמו תשבץ של מי יחליף את מי ומתי, אבל שנתיים זה פרק זמן מאוד ארוך, אם כי אני מקווה שלמרות שנכנסתי לוועדה לבחירת שופטים ושמדובר במאורע נדיר שנכנס מועמד ממפלגה קטנה יחסית, ועם זאת אם זה יביא לקיצור ימיה של הממשלה הזו, אשמח אם הוועדה לא תכהן את מלוא ימיה ולא נראה ארבע שנים של הממשלה הנוכחית".
עוד ביקשנו את התייחסותו של חבר הכנסת רוטמן לעובדה שמועמדותו גברה על מועמדותה של חברת הכנסת אורלי לוי אבוקסיס, מועמדת הליכוד. האם הדבר מלמד משהו על כוחו של הליכוד, אולי על כוחו של נתניהו ועל ההתלכדות האופוזיציונית סביבו.
להערכתו של רוטמן "לו המועמדת שהציע נתניהו, קרן ברק, הייתה עולה הסיכויים שלי היו נמוכים יותר. זו הערכה פוליטית די סבירה לומר שאם קרן ברק הייתה מועמדת מטעם הליכוד היה סיכוי רב יותר שהיא הייתה נכנסת, אבל אני לא נכנס לוויכוחים הפנימיים בליכוד. בסופו של דבר אני שמח שהצלחתי להביא ציבורים וקהלים רחבים לתמוך במועמדות שלי. להערכתי גם אנשים שלא מסכימים איתי לגבי מה שצריך לעשות בבית המשפט חשבו שטוב שאבחר, בגלל ההערכה לכך שאשתדל לעבוד בצורה עניינית וטובה ולמנות שופטים טובים לישראל".