"הפעילות הגופנית הופכת לסוג של חוויה. אנחנו רוצים שירגישו איך פעילות גופנית הופכת לפעילות מהנה, מצחיקה, מאתגרת. זה עושה נפלאות לאנשים האלה. אפילו אם לא נצליח לשפר את יכולת התנועה של הזקן, אבל נתנו לו הסחה מהדיבור על תרופות ורופאים זה שווה המון".
הדברים של מנהל מרכז הבריאות לגיל השלישי בעזר מציון, בני קלנר, מעידים אולי יותר מכל על החשיבות האדירה של המיזם החדש של העמותה- "נעים בבית".
במסגרתה המיזם מגיעות מתנדבות של העמותה שעברו הכשרה מיוחדת לבתי קשישים וקשישות ברחבי הארץ ועובדים איתם יחד עם פעילות גופנית התואמת לגילם. לאחרונה הסתיים פיילוט ראשוני שכלל קורס הפעלה גופנית וביקורים קבועים בבתי הקשישים. כעת, מתקיימת ההרשמה למחזור הראשון של התכנית.
תהילה פרידמן הייתה בין משתתפי הקורס הראשון, כשהשיבוץ בתום הקורס לא היה יכול להיות מתאים יותר עבורה.
"סיימתי את ההכשרה ופתאום ראיתי את השם של דודה שלי, האחות התאומה של אבא שלי", מספרת פרידמן, "אנשים זקנים הם הרבה פחות זזים, כי מאוד קשה להם. גם כל התרוממות מישיבה לעמידה דורשת היערכות. איסוף השרירים, השיווי משקל, הכל יותר מסובך. עבדתי עם דודה שלי בת ה-93, על עמידה וישיבה. זה שהם יושבים הרבה מול הטלוויזיה, ובטח בתקופת הסגרים שלא כל כך יכלו לצאת לא תורם למצב. במצבה, כל שריר שמפעילים זה נכס. שרירים שלא מפעילים אותם מתנוונים ונחלשים, ואז כשמפעילים אותם זה כואב. לכן ההחזקה הזו של הפעילות על אש קטנה, גם אם היא קטנה עוזרת המון".
הקשר במפגשים היה מיוחד, "הבת שלה אמרה לי שהיא כמעט ולא מדברת, מבחירה, זה חלק מהירידה הקוגנטיבית. וזה היה מאוד מפתיע, כי אצלי בשיעורים היא דיברה ושיתפה פעולה. כשאמרתי לבת שלה שכשאני לא נמצאת שהם יעשו איתה את אותם הדברים, היא אמרה שאין סיכוי, שהיא לא משתפת פעולה. אבל כשאני באתי, היא עשתה את הפעילות שאמרתי לה, אפילו אם היה לה קשה. זה היה מרגש לראות את ההתגייסות שלה לזה".
עזר מציון מפעילה מגוון שירותים ותוכניות ייחודיות לאוכלוסייה המבוגרת, אבל נראה ש"נעים בבית" היא אחת תוכניות הייחודית שמביאה לשינויים חיוביים במגוון פרמטרים. "מהניסיון שלנו אנשים מדווחים על שיפור בתפקוד הגופני, אבל זה גם מגיע למקומות של הרגש והשמחה. יש הרבה מטרות לתוכנית. אחת זה התפקוד. אבל השנייה זה הקטע הרגשי. בנוסף ראינו שיפור גם בפן הקוגנטיבי, שיפור ביכולת החשיבה והזיכרון, וכמובן הפן החברתי", מסביר קלנר.
מה שנראה באופן בולט אצל כל מסיימות הפיילוט הוא שה"רווח" הוא דו כיווני. "לאחר הפיילוט ביצענו הערכה ובקרה כדי לראות עד כמה התוכנית תורמת, לא רק לזקנים, אלא גם למטפלות עצמם", מתאר קלנר, "רצינו להעצים את המטפלות ולתת להן תחושה שהיכולות שלהן מאפשרות גם לעשות הפעלה גופנית בבית. אנחנו עובדים על תחושת המסוגלות של המטפלות. מחזקים אותן ואומרים להן שיש להם את הכלים, את הידע ואותנו. הן לא לבד. בסוף ההכשרה הן לא מגיעות לבית הקשיש וישר מתחילים את הפעילות, אלא הרכזת באה ביחד איתן ותופרת את החליפה בהתאם לצרכים של הקשיש".
פרידמן מסכמת – "זה נותן לי סיפוק ותחושה שאני משמעותית. ראיתי כמה שהיא נהנית ומחכה לפעם הבאה. לראות מישהו שמחכה לי בכזאת שמחה עם חיוך זורח מאושר, זה נותן המון סיפוק".