אריאל פינקלשטיין
אריאל פינקלשטיין צילום: דוברות

בעיצומו של הגל הרביעי, דוח המבקר שפורסם אתמול על הכשלים שבהתנהלות הממשלה הקודמת במאבק בנגיף הקורונה חייב להיתרגם למעשים עכשיו.

למרבה הצער, הדוח הפך לעוד כלי במאבק הפוליטי הניטש כיום בין המפלגות השונות על איכות ניהול משבר הקורונה בתקופת שלטונן.

הדבר מצער במיוחד לאור העובדה שהדוח מצביע בין היתר על מספר כשלים עקרוניים בעבודת הממשלה שאינם קשורים כלל לזהות הפוליטית של ראש הממשלה או השרים, אלא למבנה הבסיסי של מערכת השלטון בישראל. כשל בולט העולה בפרקים השונים של הדוח הוא המבנה הריכוזי של השלטון בישראל שחונק את השלטון המקומי ואינו מאפשר להביא לידי ביטוי את יתרונותיו המבניים.

במספר פרקים שונים של הדוח עלו בעיות משמעותיות בקשר שבין השלטון המרכזי והשלטון המקומי. בפרק ייחודי שעסק ב"מיצוי יכולות הרשויות המקומיות" הצביע המבקר על כך שהמדינה לא השכילה להשתמש ביתרונות המובנים של הרשויות.

הדוח מלמד כי כבר בשלב מוקדם של משבר הקורונה פנו הרשויות המקומיות לממשלה בבקשה להעברת נתוני חולים ומבודדים ולאפשר להן לבצע בעצמן חקירות אפידימולוגיות לשם קטיעת שרשרת ההדבקות. עוד  המבקר כי הדבר פגע באופן ישיר במאבק בנגיף הקורונה.

תחום מרכזי נוסף בו בלטו הפערים שבין השלטון המרכזי לשלטון המקומי הוא ניהול מערכת החינוך. המבקר הראה כי תחום זה סבל מריבוי הנחיות של משרד החינוך, אשר ניתנו בתדירות גבוהה, ללא זמן היערכות מינימלי ותוך סתירות פנימיות בין ההנחיות. כך למשל, בטווח של 11 חודשים פרסם משרד החינוך 100(!) הנחיות שונות הנוגעות למתן מענה למצבם הרגשי של התלמידים והמורים. כל אלו יצרו חוסר אונים מובנה אצל גורמי השטח בבתי הספר וברשויות המקומיות. 

עוד באותו נושא:

בעיה נוספת שעלתה בדוח היא היכולת המוגבלת של הממשלה להעביר הנחיות התואמות את המצב בשטח. כך אירע שרבות מההנחיות לא תאמו את המצב בשטח ואת השונות בין בתי הספר, והדבר הביא לקשיים בתפעול המערכת. לדוגמה, הנחיה שניתנה במאי 2020 חייבה פיצול של הכיתות בתיכונים ל-20 תלמידים, תוך שמירה על מרחק של שני מטרים בין  השולחנות בכיתה. למעשה, הנחיה זו כלל לא הייתה אפשרית ליישום בכיתות הבנויות לפי התקן של משרד החינוך לגודל כיתה, העומד על 49 מ"ר.

המלצות שונות שמעלה מבקר המדינה בדוח נוגעות באופן ישיר לפתרון של בעיות אלו. המבקר המליץ לממשלה לפעול "להרחבת שיתוף הרשויות המקומיות במאמץ הלאומי לצמצום התחלואה, ויבחנו בהתאם לכך את הצורך להרחיב את סמכויותיהן", ובאופן ספציפי המליץ למשרד החינוך לשקול לאפשר לרשויות מקומיות לפעול על פי שיקול דעתם בנושאים מסוימים בהתאם לצורכי בתי הספר ולמאפייני התלמידים. 

ועדיין, למרות שיישום המלצות המבקר הינו חיוני מאוד, ללא שינוי מערכתי ומבני החורג מניהול המאבק בנגיף הקורונה הוא לא יוכל לספק פתרון ארוך טווח לכשלים שהתגלו. מדדים שונים של הבנק העולמי וארגון ה-OECD מלמדים שישראל היא אחת המדינות הריכוזיות ביותר בעולם המערבי, והדבר מתבטא באוטונומיה המינימלית הניתנת לרשויות בניהול התקציב וכוח האדם שלהן ובסמכויות המועטות המוענקות להן בתחומים מרכזיים כמו החינוך והתחבורה. 

מלבד הרפורמה המערכתית הנדרשת במבנה השלטון, ניתן ללמוד מדוח המבקר כי נדרש שינוי עמוק בתפיסה בדבר מעמדו של השלטון המקומי בישראל. הגישה המקובלת כיום בשלטון המרכזי היא שהרשויות המקומיות הן זרוע ביצועית חסרת מעמד עצמאי ממשי, ולכן ממעטים לשתף אותן בקבלת ההחלטות ובעיצוב המדיניות.

אלא שהדוח מלמד שהשלטון המקומי לא יכול להיות זרוע ביצועית בלבד אלא הוא חייב להיות מעורב באופן עמוק בקבלת החלטות המדיניות העקרוניות. לו היינו צריכים עוד תזכורת על הנחיצות בחיזוק מעמדו של השלטון המקומי, דוח המבקר מבהיר עד כמה זה בהול, עד לכדי תחומים הנוגעים לחיים ומוות.


אריאל פינקלשטיין, ראש פרויקט שלטון מקומי במכון הישראלי לדמוקרטיה

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו