ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, מתייחסת בראיון לערוץ 7 לשובה של הקורונה עם שורת מקרים קשים המדווחים בעת באחרונה.
"הקורונה לא עזבה אותנו מעולם. במשך כל התקופה מאז שהיא נכנסה לחיינו במרץ 2020 הייתה כאן קורונה בגלי תחלואה נמוכים וגבוהים. השינוי הגדול נעשה כשהיו כאן חיסונים והגיעו תרופות וזו הפכה למחלה שמערכת הבריאות מטפלת בה בלי צווים ובידודים, אבל הקורונה הייתה כאן כל הזמן", אומרת ד"ר אלרעי פרייס ומציינת כי אכן כעת ישנה עליה בתחלואה.
בהתאם לעלייה בתחלואה היא ממליצה לאנשים מבוגרים להתחסן בחיסונים המעודכנים, אך "זו מחלה שתלווה אותנו עוד הרבה זמן. מי שמרגיש לא טוב שישתדל להישאר בבית. לא לצאת כדי לא להדביק אחרים".
לדבריה במערכת ניתן לזהות ירידה בהיקפי ההתחסנות ולכך מספר סיבות שבראשן חוסר מודעות ציבורית וגם העובדה שהוירוס הרבה פחות אלים מכפי שהיה בעבר. "הווריאנט הנוכחי הוא פחות אלים, אבל עדיין אנשים מבוגרים נמצאים בסיכון ואנחנו רואים פטירות מקורונה. אין לזלזל בכך אבל לעומת הימים הראשונים של המחלה יש ירידה בחומרת המחלה באופן רחב".
לשאלה אם יתכן והיינו בשעתו היסטריים אולי מעט יותר מדי משיבה אלרעי פרייס בשלילה ומציינת כי במדינת ישראל נפטרו מעל 13,000 בני אדם בתקופה של שלוש שנים כולל אנשים צעירים ובריאים ללא מחלות רקע, מה שחייב התמודדות מיוחדת בארץ ובעולם, וזאת לבד מתופעות הפוסט קורונה שעימן המערכת מתמודדת בתקופה שלאחר המחלה עצמה. "זה בהחלט לא משהו שהיה צריך לזלזל בו. ניתן לומר במבט לאחור שנכון היה לעשות דברים אחרת, אבל זה בהחלט היה נדרש".
השינוי הגיע כאשר הגיעו החיסונים והמדינה התחסנה ולאחריהן הגיעו התרופות שאיפשרו התייחסות אחרת של המערכת, אך זאת בזכות אותו טיפול ראשוני משמעותי יותר שליווה את התקופה הראשונה.
ד"ר שרון אלרעי פרייס מספרת כי גם היום המערכת הרפואית מתמודדת עם קמפיינים מתוזמרים היטב נגד חיסונים. "ההשפעה היא הרסנית ומאוד רחבה של קולות שמתבססים על פייק ניוז ומעוררים ערעור באמון בחיסונים שהם כלי משמעותי במניעת תחלואה, כלי ידוע ומבוסס מדעית. זה לא במקום של הפגנות ברחובות אבל זה נמצא ברשתות גם לגבי חיסוני קורונה וגם לגבי חיסונים אחרים. זו תופעה מאוד מדאיגה כי אנשים קוראים ברשת דברים לא בהכרח נכונים לצד הדברים הנכונים וקשה לאנשים לפעמים לזהות את המידע האמין כאשר הכול נמצא בחוץ".
עוד התבקשה ד"ר אלרעי פרייס להתייחס לאירוע הטראגי של מות תינוק ממחלת השעלת. "זה כאב לב ואין דרך אחרת לתאר זאת. מדובר בתינוק בריא לחלוטין בן חמישה שבועות שנפטר ממחלה ברת חיסון לחלוטין. ניתן היה למנוע את הפטירה הזו וזה בהחלט כואב".
"מדובר במחלה שגורמת להתפרצויות ואנחנו בהתפרצות במשך שנה ומעלה עם מקרים של תחלואה בשעלת והחיסונים שניתנים בשנה הראשונה לחיים ואחר כך עוד בוסטר בגיל מבוגר יותר, אבל מי שנמצא בסיכון הן הילדים הקטנים ביותר. זו מחלה שגורמת לשיעולים מאוד קשים עד שהילד נחנק מהם כי הוא לא מצליח לנשום. הדרך להגן על הקטנטנים האלה היא שהאם תתחסן במהלך ההיריון. במקרה הזה האם לא התחסנה. היה לנו עוד מקרה כזה של ילד שהיה קטן מדי מכדי לקבל את החיסון והאימא לא התחסנה, ואין דרך אחרת להגן על הילד כשיש תחלואה מסביב. לכן מאוד חשוב להעלות מודעות לכך".
על קדחת הנילוס המערבי שנראית משמעותית יותר השנה מבעבר, אומרת ד"ר אלרעי פרייס כי מדובר בתחלואה חריגה לעונה זו. בדרך כלל שיא התחלואה הוא באוגוסט ספטמבר וכעת אנחנו עדיין בחודש יוני ונספרו 42 מקרים, כלומר מספר חריג לשלב זה של העונה. "סביר להניח שההסבר לכך הוא ההתחממות הגלובלית שמשפיעה עלינו. אנחנו עם ימים הרבה יותר חמים שגורמים להתרבות מהרה יותר של היתושים".
לזאת מוסיפה אלרעי פרייס מילת הרגעה: "הוירוס הזה מוכר לנו מהרבה שנים. אנחנו יודעים איך הוא מתנהג. שמונים אחוז מהנדבקים לא מפתחים תסמינים בכלל. כעשרים אחוזים מפתחים תסמינים כלליים של מחלה ויראלית, כאבי ראש, כאבי שרירים, הקאות, וזה חולף, ובפחות מאחוז אחד יש תחלואה משמעותית שמערבת את מערכת העצבים ועלולה להביא גם לפטירה, אבל מדובר במקרים של קבוצות סיכון, והם אנשים מבוגרים ואנשים עם דיכוי חיסוני".
עוד היא מדגישה כי הוירוס אינו עובר מאדם לאדם אלא בעקיצת יתוש וניתן להתגונן מהעקיצות הללו, בין השאר בפעילות משותפת עם המשרד להגנת הסביבה והרשויות המקומיות להדברה וכיוצא באלה. ברמה הפרטית מומלץ להתגונן בחומרי הגנה, בעקר בשעות אחר הצהריים והערב, ולייבש מקווי מים עומדים.