הרב אביעד גדות
הרב אביעד גדות צילום: רעות קורנברג – ראות טובה

"טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב" (קהלת ט), לימד אותנו החכם באדם, וכל מפקד מתחיל יודע שחכמה היא לא רק אסטרטגיה נבונה, ולא רק תחבולה, אלא קודם כל תודעה מוסרית נכונה. הרי המשך הפסוק הוא "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה".

אלא שבצה"ל, משום מה, אין עדיין אף גורם שאחראי על התודעה, אך יש בהחלט מעצבי תודעה המושפעים מרוח המפקד, ומעוד אי אלו גורמים, בעיקר של גורמים אזרחיים ממומנים ומכווני מטרה בתקשורת, באקדמיה ובעמותות שמאל פרטיות השוכנות בטח בבמת מועדון הקצונה הבכירה.

הבוקר, לימד אותנו דובר צה"ל תא"ל רן כוכב, היושב על תקציבים ומשאבי כוח אדם עצומים כדי לשרת את תדמית צה"ל נאמנה, פרק מאלף בנרטיב האולטרא פוליטי שמנחה אותו בדומה לקודמיו, ומציג בצורה מעוותת את הסיפור של צה"ל בעיני משרתיו בסדיר ובמילואים, בעיני עם ישראל, בעיני העולם, וכן – גם בעיני האויב.

כרמלה מנשה, עיתונאית וותיקה בשידור הציבורי (קרי, מתפרנסת מכספנו זמן רב) חשפה באופן "בלעדי" כי לוחמי צה"ל, ה' ישמרנו, התנדבו לעבוד ולסייע לבציר ענבים בכרם ביצהר. אולי חטאם של הלוחמים לא היה כה חמור אלמלא העובדה כי לא מדובר היה בכרם הענבים של סתם מתנחל, אלא של אריאל בן שטרית, שנפצע קשה בזמן שירות מילואים במהלך פרעות תשפ"א בקרב מול מחבל ערבי, ויחד עם חבריו לנשק חיסל אותו. בעולם בו חיה כרמלה, באמת לא ברור כיצד לוחמים מסייעים בחקלאות ללוחם שנפצע בקרב, אם הוא מתנחל.

עוד באותו נושא:

אך הגדיל לעשות דובר צה"ל, שבמקום לנפנף את הכתבת ולהסביר לה מהם ערכי הרעות ואהבת ארץ ישראל, הוציא תגובה בזו הלשון: "במסגרת יום חינוך צוותי, לוחמי הצוות בחרו להתנדב בפעילות חקלאית. לאחר בירור המקרה התברר כי ההתנדבות בוצעה לא על פי הנדרש. בוצע חידוד נהלים בנושא." וכרמלה כמובן, קפצה על התגובה כמוצאת שלל ומיסגרה את הלוחמים כעבריינים. זה לא הספיק לה והיא הסתייעה ב"קצין בכיר" שאמר כי "התקלה היא מעבר לעניין האישורים, התקלה היא בתפיסה, חיילים שעוסקים בביטחון שוטף אינם יכולים ואינם צריכים להתחכך בקרבת האוכלוסייה האזרחית שהם אחראים על ביטחונה". משפט שאכן מעיד על "תקלה בתפיסה" וגישה מופרכת ומנותקת, במיוחד חרף העובדה המעניינת כי רק לפני שלושה ימים פרסם דובר צה"ל בערבית, סא"ל אביחי אדרעי, בגאווה כי קצינה סייעה למסיק זיתים של ערבים.

אנו בתורת לחימה גורסים מזה זמן רב, כי חיילי צה"ל לא צריכים לעסוק במשימות אזרחיות. יש בין הירדן והים עשרות אלפי מחבלים שצריך להתחיל לחסל. אך יש לזכור כי צה"ל היה מקים היאחזויות נח"ל ומאזרח אותן, מתוך תפיסה אידאולוגית על פיה התיישבות ובטחון, מחרישה וקו גבול, חד הם. מסגרת היאחזויות הנח"ל נסגרה לפני כ20 שנה. השמאל הפסיק לבנות והתחיל להרוס. ועל פי הנרטיב הזה בדיוק יצאו תגובות דו"צ ותגובת אותו "קצין בכיר" פחדן וחצוף.

דו"צ צריך לייצג את ערכי העם, ולא ערכי שמאל רדיקלי. כל עוד הוא לא נוהג אחרת, הוא פוגע ביחסי הצבא והחברה, ובאמון הציבור בצבא.

ביום בו יהיה לנו דובר צה"ל ערכי ומתוקן, תצא תגובה ציונית הולמת כזאת: "במסגרת יום חינוך צוותי, לוחמי הצוות בחרו להתנדב בפעילות חקלאית אצל לוחם מילואים שנפצע בהתקלות עם מחבלים בשומרון. לאחר בירור המקרה התברר כי לא מולא טופס התנדבות מנהלתי מסוים, אך העניין טופל. לוחמי צה"ל ימשיכו לתמוך בחבריהם לנשק, ולהתנדב במיזמים ערכיים משותפים עם מפעל ההתיישבות."

עד אז, חובת הציבור לעמוד על המשמר בכדי להזכיר לקצינים בכירים מסוימים, מה תפקידם, ולשמור על התודעה המוסרית והיהודית הלוחמת - של הצבא היהודי היחיד בעולם.

סרן במיל' הרב אביעד גדות הוא מנהל ארגון תורת לחימה

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו