עבדאללה
עבדאללה צילום: רויטרס

בחודש יולי אישר ראש הממשלה נפתלי בנט את בקשת בית המלוכה הירדני להגדיל את אספקת המים למדינה, בשל מצוקה במשק המים במדינה.

אתמול התקיימה פגישה בין שרת האנרגיה קארין אלהרר לבין שר המים של ירדן מוחמד אל נאג'ר, במהלכה חתמו על הסכם המאפשר את ההגדלה המבוקשת בכ־50 מיליון קוב בשנה.

פרופ' עוזי רבי, ראש מרכז משה דיין אוניברסיטת תל אביב ניתח את היתרונות והחסרונות של הסכם זה בראיון ל-103FM. "נושא המים טוב לישראל וטוב גם לירדן, והוא חלק מהעמקה של יחסי גומלין שמאוד חשובים. ישראל חייבת להעמיק כמה שיותר את הקשר הזה כדי ליצור בצד השני תלות בלתי הפיכה מבחינה כלכלית, כמו שיש עם מצרים. יש לישראל עבודה מאוד קשה במזרח התיכון".

הוא הסביר את היתרונות של ישראל בשמירה על יציבותה של הממלכה בירדן: "היא בלם לרוחות מסוכנות שיכולות להגיע מעיראק או מסוריה, זה עלול להתסיס גם את יו"ש". לכן, "ההסכמים צריכים להיעשות בחוכמה. אנחנו חיים בעולם מאוד בעייתי, מאבקה של ישראל במזרח התיכון דורש הרבה חוכמה ויצירתיות, להעמיק איפה שאפשר ויש יד מושטת, ויד ברזל ואגרוף קשוח למקומות שצריך להפנות אליהם".

עוד באותו נושא:

בהמשך ניתח פרופ' רבי את המצב בירדן: "הימים האחרונים לא עושים למלך עבדאללה טוב עם הרבה גלי המחאה בקרב שבטים בדואים, שבעבר היו ניזונים מכף ידה של המלוכה ועכשיו מרגישים שהם נדחקים הצידה. אני סבור שהמלך עבדאללה יצא מהפגישה עם הנשיא ביידן בתחושה לא טובה. ביידן ומוחמד בן סלמאן זו בעיה קשה. האמריקנים באים עם האג'נדה של זכויות האזרח ומוחמד בן סלמאן נתפס כמצורע שכונתי עדיין. הוא יצא עם תחושה שאכן דברים משתנים במזרח התיכון, והדבר היחידי שחשוב זה ההישרדות של הממלכה".

"הוא מוטרד, ולא רק הוא, מהעובדה שנראה שנפל דבר, שוושינגטון שמה את המזרח התיכון בסדר עדיפויות נמוך. ברור לי שהנקודה הישראלית מאוד פרובלמטית, אבל כמו שאני מכיר את המלך ואת ירדן הם ימשיכו בסופו של דבר את הקשר", סיכם.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו