מוטי זפט
מוטי זפט צילום: עצמי

אפשר שלא לאהוב את העובדה שרע"מ מחזיקה את הקואליציה בגרון, אבל אי אפשר שלא להתפעל מכך שהחברים ברע"מ יודעים לעבוד. יודעים לדרוש, ויודעים גם לעמוד על שלהם. דומה, ששיתוף הפעולה עימם, ובעיקר הצורך לספק להם את שקיבלו בהסכם הקואליציוני, הוא הכי קשה בתוך מרכיבי הקואליציה.

השבוע נסוב המאבק מולם בשתי נקודות עיקריות. האחת- דרישתו של יו"ר ועדת הפנים, וליד טאהא לקדם מיד חוק לחיבור (עשרות אלפי) בתים לחשמל בחברה הערבית (שנבנו, כמובן, בניגוד לחוק). הקואליציה אמורה היתה לבקש פטור מחובת הנחה להצעה ומייד לאחר מכן להביא את החוק בקריאה טרומית למליאה.

ח"כ ישראל כ"ץ מהליכוד הגדיר זאת שוחד, רמיסת החוק ואפליה בוטה מול היישובים היהודים. בשמאל יגידו, קצהו, אפס קצהו של אפליה מתקנת (הרי אי אפשר לחבר חשמל לבית שנבנה ללא היתר בנייה, ולא ניתן לתת היתרי בנייה לבית שנבנה במקום בו אין בכלל תוכנית מתאר, ולמגזר הערבי בישראל מעולם לא הוכנו תוכניות בניין מתאר). ב'שורה התחתונה', נכון ליום שלישי בבוקר, העניין לא התקדם. בתגובה, יו"ר ועדת הפנים וליד טאהא הודיע כי לא ייכנס את הוועדה בראשותו (שאמורה לעסוק בעניינים חשובים אחרים, גם). בערב הסכימה הקואליציה שהחוק יקבל פטור ואיילת שקד בונה על שינויים בו במהלך הדיונים בוועדה.

נושא נפיץ נוסף הוא יישום ההבטחה להסדרת שלושה יישובים בדואים בנגב. שרת הפנים רוצה להיות צמודה לנוסח עליו החליטה ממשלת נתניהו הקובע שזה יתבצע בתנאי שלפחות 80% מתושבי הפזורה יתחייבו להתכנס לאותם יישובים שיוקמו, שתיקבע מראש מפה התוחמת את גבולות היישובים וכמו כן שיהיה ברור ומוסכם על כולם שמדובר רק על קרקעות שהמדינה כבר הקצתה לעניין (בתקופת נתניהו).

התיאבון של מנסור עבאס גדול יותר. מה יהיה? הערכה שלי: רע"מ תקבל כמעט את כל מה שהיא דורשת. ואולי מי שצודק הוא ח״כ אופיר סופר (הציונות הדתית) שאמר בתגובה למשבר הקואליציוני: ״שלב ההצגות בקואליציה נמשך. אנשי מנסור עבאס מוציאים הודעה, ימינה מצייצת על כאבי בטן - ובחדרים הסגורים בסופו של יום מנסור עבאס ווליד טאהא מקבלים את כל מה שהם דורשים״.

ובאותו עניין, חברי שדולת ארץ ישראל חתמו על מכתב לשרים איילת שקד וזאב אלקין ״אנו מחזקים את ידיכם וקוראים לכם לא להיכנע לדרישות רע"מ: לא בנוגע לחיבור בנייה לא חוקית לחשמל ולא לחזור על טעויות העבר בהסדרת הבדואים בנגב. חייבים לצרף מפה וחובת הסדרה, אחרת זו הפקרה! עתיד הנגב והגליל בידכם - אל תיכנעו לרע”מ!״ . מנכ״ל רגבים מאיר דויטש אמר: ״השטן נמצא בפרטים הקטנים. החלטות הממשלה על הקמת שלושת הישובים בנגב ועל חיבורי חשמל למבנים לא חוקיים יכולות להוביל להסדרת הנגב והגליל או חלילה להפקרתם המוחלטת. ההבדל הוא בסעיפים הקטנים שבהחלטות ממשלה אלה". 

לא חכם  

"אנחנו מאבדים את המדינה", אמר ראש הממשלה, נפתלי בנט, במהלך הדיון על הפשיעה במגזר הערבי. לטעמי, האמירה הכי לא מתאימה לראש ממשלה לומר. זה מה שיש לך לשדר לאזרחים כאן או לעולם? או שמא רצית להאיר את עינינו שאתה, ורק אתה, הוא המציל הלאומי? לא שהכל ורוד כאן, ונכון שעליך כראש ממשלה לפעול ולעשות, לתקן ולבנות, אבל המדינה יצאה ממצבים קשים בהרבה מהמצב היום גם עוד לפני שהוכתרת כראש ממשלה (לשנתיים, במקרה הטוב), ואי"ה היא תשרוד ותפרח איתך כראש ממשלה וסביר להניח שגם אחריך. מאבדים את המדינה? סליחה, נראה שאתה מאבד "את זה". את הכיוון, את ההבנה מהו המנהיג.

ועוד יותר לא חכם   

בעיניים שלי, ההתבטאויות של רה"מ החליפי ושר החוץ יאיר לפיד באזכרה לרבין בכנסת, היתה מבזה (את הנואם עצמו), מיותרת ובעיקר לא במקום. יותר ויותר פעמים שהפה של לפיד מכשיל אותו, עד כדי שהמחשבה שהוא עשוי/עלול להיות ראש ממשלה, דיי מפחידה. דבריו של לפיד, צרמו גם לשותפתו בקואליציה השרה איילת שקד, שכתבה בפוסט: "התיוג של ציבור מצביעים גדול - כמתנגדי ומתנקשי הדמוקרטיה - הוא עוול נוראי שנעשה לאנשים אידאולוגיים נחושים וערכיים, שנאלצים בכל שנה ביום הזה לספוג קיתונות של רפש והטחת עלבונות, גם בנציגיהם". אבל בנט?

חיוך וצ'פחה ללפיד עת ירד מהדוכן בכנסת. שקד גם הביעה שביעות רצון מכך שחה"כ שירלי פינטו מחקה ציוץ שכתבה בטויטר ש'השורה התחתונה' שלו היא לנתניהו ישנה אחריות לרצח רבין. אוי, למה לא חושבים פעמיים לפני שלוחצים על המקש ששולח. ואפרופו כל זה, בעיניים שלי, בהקשר זה, פעל ח"כ איתמר בן גביר נכון כשלא בא לישיבה הזו בכנסת.

היה ברור שיצלבו אותו בהקשר ליום. אז, למה לשמש סדין אדום? בעיניים שלי, גם רה"מ לשעבר, נתניהו, לא עשה עוול גדול, לא לעצמו ולא לאחרים, כשלא בא לאזכרה בבית העלמין. ראשית, די בטוח שמשפחת רבין סבלה פחות כשלא ראתה אותו מול העיניים. ובית- נתניהו צודק שמשפחת רבין לא מחמיצה הזדמנות לפגוע בו, כולל באזכרות לרבין ז"ל, אז אם הוא לא חייב- למה שיבוא? בזה שבנסיבות האלה נתניהו לא בא לאזכרה בבית הקברות, אינני רואה שום כוונה מצדו לזלזל לפגוע בזכרו של יצחק רבין ז"ל. לטעמי, נכון נהג. 

בזמן הנכון  

הממשלה אישרה את הצעת שר המשפטים גדעון סער להרחיב את סמכויות החיפוש של המשטרה, כדי לתת כלים למאבק בפשיעה במגזר הערבי. עיקר התיקון המוצע נועד ליתן בידי משטרת ישראל סמכות לבצע חיפוש ללא צו בית משפט כאשר יש חשד סביר כי במקום מצוי חפץ הקשור לעבירה מסוג פשע חמור, כולל עבירות נשק ופרוטקשן, העשוי לשמש ראיה לביצוע העבירה, והחיפוש נדרש באופן מידי לשם מניעת העלמת הראיה או פגיעה בה וכן במקרים בהם יש חשד סביר כי במקום נמצא חשוד בעבירת פשע חמור. השבוע נרצח הערבי-הישראלי ה-101 מתחילת השנה. גדעון סער אמר בדיון בממשלה: ״אנחנו במלחמה. אביא עוד חוקים כדי שנצליח במערכה הזו״.

השר עיסאווי אמר בישיבת הממשלה בעניין זה: "מוכן שגם ה-CIA ייכנסו אם צריך". מעניין יהיה לראות את תגובתם של ראשי היישובים הערבים-ישראלים לא בדיבורים בעלמא, אלא בזמן אמת, כשהמשטרה תפשוט על בתים ומן הסתם תיתקל בהתנגדות שם. האם יתנו גיבוי למשטרה, גם במחיר עימות עם תושביהם פורעי החוק. ועוד, בדיון בכנסת אמר מנכ"ל המשרד לביטחון פנים לוטן כי לגבי מיגור ארגוני הפשיעה, בחצי השנה הקרובה נראה הישגים בהקרסת ארגוני פשיעה. ח"כ איימן עודה הזהיר שעל ערים מעורבות צריך להתלבש עכשיו. "אנחנו לא ממש חלק מהתוכנית. תפנימו שצריך להשקיע בערים מעורבות", אמר.

ואפרופו זה, המקום הכי אהוב על הגורמים הערביים העבריינים הן הרשויות המקומיות במגזר. שם יש כסף כבד שהמדינה מזרימה, הפקידות שם בחלקה הגדול היא עניין של חמולות, המקצוענות היא לא מה שמאפיין אותם, וההקפדה על החוק היא עניין של המלצה בחלק מהרשויות, אצל חלק מהעובדים. ובעיקר, העובדים הערביים שם יודעים שעם הגורמים העבריינים לא משחקים. לא נענית לדרישתם, יוצא עליך או על מי ממשפחתך חוזה.

כדי לנסות לטפל בכך, הממשלה מקדמת חוק להקמת רשות לאומית שתטפל במכרזים ברשויות המקומיות הערביות כדי למנוע מגורמים עברייניים להשתלט על המכרזים. כיוון נוסף, השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, סיפר בכנס במכון למחקרי הביטחון לאומי שבאוניברסיטת תל אביב, שהטיפול בחברות השמירה – שדרכן מתבצע רוב הפרוטקשן כיום – יועבר מאחריות משרד המשפטים למשרד לבטחון פנים, והחקיקה תעודכן על מנת שניתן יהיה להגיש נגדן כתבי אישום. ובכיוון קצת אחר- מן הצד השני, חוק נוסף שמקודם נועד להקל על ערבים לקבל הלוואות ושירותים בנקאיים - כדי למנוע מהם להידרדר לשוק האפור.

עשה לך דיין

מתחת לרדאר, הרחק מזרקורי התקשורת, הרבה אנשים, בהם מכובדים, אצים רצים ומנסים לקדם מועמד ספציפי שלהם בתקווה שיזכה לאמון ועדת מינוי הדיינים היושבת על המדוכה. קטונתי מלהעריך את איכותם של המועמדים והתאמתם לתפקיד, ואני גם לא מכיר את רוב המועמדים, אבל אחרי מה שבישלו לנו בעשר-עשרים השנים האחרונות, בעיניים שלי טוב יהיה אם לא יסדרו לנו מינויים שריח נפוטיזם יעלה מהם. זאת, גם במחיר שבן של מישהו, גם אם הוא מאוד מתאים, ייפגע הפעם. (בהנחה שיש מועמדים אחרים שלא נופלים ממנו ביכולותיהם ובהתאמתם). אם להסתמך על העיתונאי החרדי ישי כהן, לא בטוח שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. \

לדבריו, ‏בין המועמדים לתפקיד דיין במכסת הדיינים הספרדים (ש״ס): הרב אברהם דרעי - בנו של הרב יהודה דרעי, רבה של באר שבע, הרב רפאל זמיר- בנו של הרב יעקב זמיר, חבר בית הדין הגדול וחבר הוועדה למינוי דיינים והרב דוד אוחיון - חתנו של הרב יעקב כהן, בנו של נשיא מועצת חכמי התורה. ייתכן וכ"א מהם הוא 'תותח' בפני עצמו, אבל, תודו, זה לא מריח טוב. לא מן הנמנע כי כך המצב גם בצלעות האחרות של משולש הדיינים; החרדים האשכנזים וב'סרוגים'.

לא יודע, גם לא יודע שלא. כך או כך, עפ"י עדות של בכיר בש"ס, שבעבר היה חזק בסוגיית מינוי דיינים, הפעם אנשי ש"ס לא מנהלים שיחות עם שר הדתות כהנא ונכון לעכשיו הם טרם הכריעו מי יהיה נציגם. ישי כהן גם הוסיף, מפי גורם במשרד לשירותי דת, שהשר מתן כהנא, יו״ר הועדה למינוי דיינים, שוקל לבקש מהוועדה לאשר כי בחירת הדיינים תעשה באופן גלוי ולא בהצבעה חשאית. בהרגשה שלי, זה לא יעבור. אגב, ישיבת הוועדה שנקבעה ליום חמישי האחרון, נדחתה.

מכות, מכות

יש מדינה או שתיים בעולם שחברי הפרלמנט שם יותר מכסחים אחד את השני במכות מאשר מתנצחים מילולית. בישראל, עד כה, המהלומות היו באוויר. במילים. עד השבוע. חבר הכנסת איתמר בן גביר הלך ביום שלישי בבוקר 'לבקר' (יותר מלשון ביקורת מאשר 'ביקור חולים') מחבל מחברון, עצור מינהלי כבר כמה חודשים, השובת רעב ומאושפז בבית חולים קפלן. בהגיעו, נתקל בן גביר בחה"כ איימן עודה, שנעמד בפתח המחלקה, ומנע את כניסתו של בן גביר.

צעקות, חילופי 'ברכות', והופ, איימן עודה, שצועק על בן גביר: מחבל קטן, אתה לא תיכנס, לך מפה, גם דוחף את בן גביר, לקול תקתוקיי המצלמות שלא במקרה היו שם. והמהומה רבה. סגן מנהל בית החולים, ד"ר איתן לבן, פנה לנכבדים: את הפרובוקציות שלכם תעשו במקום אחר, יש פה חולים, אבל איך אומרים? דבר אל הקירות ואל האבנים. בסוף, המאבטחים הפרידו, והשקט חזר. לא עברו דקות רבות ובן גביר נסע למשטרה להגיש תלונה. עודה מצידו אמר בתום העימות על בן גביר: "הוא טרוריסט מורשע, הכהניזם לא יעבור". להערכתי, מהמשטרה לא ייצא כלום, בן גביר מן הסתם יעשה מה שהוא רגיל ויגיש תביעה של לשון הרע נגד עודה (החסינות תעמוד לו? לא יודע), והעיקר, נראה מה תעשה ועדת האתיקה של הכנסת. אמנם יו"ר הכנסת מיקי לוי אמר כי הרמת יד של ח"כ על ח"כ אחר היא חציית כל הקווים האדומים, אבל נראה כיצד תתייחס לזה הכנסת מעבר למכבסת מילים. ללא ספק מתבקשים צעדים מעשיים. הרחקה, עדיף לצמיתות.

גזירה שווה

במהלך העימותים בין השר לשירותי דת לחברי הכנסת החרדיים סביב רפורמת הכשרות, אמר השר כהנא לח״כ פרוש: ״צריך לדעת להתפשר כדי לא להעמיק את הניכור מהדת". פרוש, לא פראייר, השיב לכהנא: ״זה כמו שתגיד שאפשר לוותר, חלילה, על שטחי ארץ ישראל כדי להתפייס עם הערבים״. תיקו? אז, נכון שהפוליטיקה היא, לכאורה, אומנות האפשר והמקום, בהא הידיעה, לפשרות, כשכל אחד יוצא וחצי תאוותו בידו, אבל הפערים פה בענייני רפורמת הכשרות הם לא רק כל כך עמוקים אלא גם ובעיקר מבוססים על 'אני מאמין' והשקפות עולם שונות, כך שאפילו אליהו, כשיגיע, יתקשה למצוא את נקודת האמצע.

באדיבות "שבתון"

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו