מוטי זפט
מוטי זפט צילום: עצמי

'ממשלת השינוי' שורדת כבר כמאה ימים. תקציב המדינה, כך נראה, יעבור בחודש הבא, מה שמגביר את הסיכוי שהיא תצלח לפחות את החצי הראשון שלה, אם לא יותר. אפילו רה"מ לשעבר, נתניהו, נשמע בשבוע שעבר אומר כי ייתכן והממשלה הזו תשרוד את 3.5 השנים שנותרו לה מאז הושבעה.

אבל זה ממש ממש לא הולך להיות קל. בתחילה, הסכימו שם שלא לגעת בדברים השנויים במחלוקת בין המפלגות השונות המרכיבות את הקואליציה. זה עבד, איכשהו, בחודשיים הראשונים.

אבל ככל שחולף הזמן, והחברים שם צוברים ביטחון, יותר ויותר נושאים שבמחלוקת צפים על פני השטח וחילוקי הדעות הופכים להיות לא רק על הנייר, אלא גם בפה. כמה דוגמאות: החוק של גדעון סער שנועד למנוע בעד נתניהו, עם כתב אישום, להתמודד על ראשות הממשלה. אפילו השרה איילת שקד מתנגדת נחרצות. בנט? כרגע שותק בעניין. למה לו להסתבך עם סער. בנט גם לא הגיב לנאום המסית של רה"מ החליפי ושר החוץ יאיר לפיד בכנסת, שרבים רבים בימין נפגעו ממנו.

שלא לדבר על זה שבנט טרם הגיב לציוץ האומלל של הרכש שהביא בזמנו לרשימה שלו, חה"כ שירלי פינטו. בין מפלגות הקואליציה יש גם ויכוח על החלטת גנץ להוציא אל מחוץ לחוק 6 ארגונים פלשתינים. מרצ, למשל, לא מקבלת את זה. או- סוגיית הבנייה הצפויה ביישוב אביתר לאחר שנמצא כי מרבית האדמות שם היו ללא בעלים פלשתינים. מרצ והעבודה- מתנגדות. לך תבנה מדינה. ממשלה. הרושם הוא שנפתלי בנט בשתיקתו רוצה לשדר 'אני לא מתעסק בשטויות האלה, אני מתעסק בדברים הרציניים, בניהול ענייני המדינה'.

אולי באמת טוב שאת כל כולו הוא יקדיש, כל עוד הוא ראש ממשלה, לניהול העניינים החשובים של המדינה, אבל מכיוון שלפחות בראייתו הוא לא בא לזמן קצר, הוא לא יכול להרשות לעצמו להיות אדיש לזה שהשטיח מתחתיו נשמט. ואפרופו זה, כדי לנסות לאחות את הקרעים שהחלו לבצבץ בין מרכיבי הקואליציה, זימן בנט את השרים לגיבוש ביום שישי. אבל גם פה יועציו עבדו כמו שלומיאלים. הם קבעו את המפגש במועדון ביהוד שאינו מצויד בתעודת כשרות. פאשלה. נוכח הביקורת, יחליפו את המקום. אולי משנה מקום משנה מזל. למשתתפים הובטחו אדיר מילר וענת שרוף. בטח ישירו שם: 'שלא ייגמר לעולם'. השרים היהודיים ישירו 'א-לי, א-לי' והחברים מרע"מ 'אללה', אללה'. ואולי יקנחו שם בעוגה שגילית בנט, קונדיטורית בעברה, תביא. או שלא.

על הפנים 

נחזור ל'ימינה'. מעבר לכך שהמפלגה הזו חוטפת 24/7 ברשתות ובכלל, על בגידתה ברעיון לשמו קמה ואותו התחייבה לקדם, בשבוע שעבר פרסמו שלושה מרשימת 'ימינה' לכנסת, מכתב חריף מאוד נגד בנט וחבריו בסיעה, תחת הכותרת: "ידינו לא היתה במעל". השלושה הם: פרופ' אשר כהן, שי מימון ורוני ססובר. אשר כהן הוא פרופסור למדעי המדינה, ובין השאר בעל טור ב'מצב הרוח' בו כתב רבות על הצורך ב'ימינה' ועל איכויותיו של נפתלי בנט כמנהיג. כעת, גם הוא במיואשים. קיראו שורות ספורות ממכתבם: "את הפליק פלאק האידיאולוגי מלווה, כמקובל במחוזותינו, מכבסת מילים מפוארת. לא נעים לראש הממשלה לומר שהוא ויתר על האידיאולוגיה.

לכן, כשנשאל על כל הסתירות בין דבריו בעבר לדבריו ומעשיו בהווה אמר שהוא 'משיל את הפוליטיקה' מעליו. כשהתרוצצנו במערכת הבחירות כדי להעביר לכמה שיותר מצביעים את עולם הערכים של ימינה, לא ידענו שזו 'פוליטיקה' שיש להשיל מאוחר יותר, רק כדי שבנט יהיה ראש ממשלה.... לא נבחרת כדי 'לעבוד' באופן כללי, אמורפי, נזיל וחסר תוכן. אנשים בחרו בך כי היית אמור לייצג אותם. את עולמם הערכי, את תעודת הזהות האידיאולוגית שלהם, את האמת שלהם... ככל שחולף הזמן מתברר כי לא רק שלא עמדת בהבטחות ולא תגשים את המדיניות בשלה נבחרת, זה הרי יכול לקרות תמיד ברמה כלשהי. אלא שאימצתם, אתה ושאר חברי המפלגה, את המדיניות ההפוכה, נתתם את השלטון למחנה היריב. אתה וודאי חושב שעם הזמן האבק ישקע, הציבור ישכח ונעבור הלאה. אולם בעולם שלנו, האידיאולוגי, הזמן לא רק שלא ירפא את הפצעים ולא ניתן יהיה להחליק את זה, אלא הוא מקבע אתכם עמוק יותר בצידה השני של המפה הפוליטית", סוף ציטוט. לך תנהל מפלגה כשהאנשים שעד לא מזמן היו הכי קרובים אליך - זה מה שהם חושבים עליך כיום.

ועוד 'ימינה'. מי שחושב שכל ח"כ הוא מלך, ולפחות להתבטא יכול כפי שעולה בדעתו, טועה. עמית סגל חשף, שמנכ"לית ימינה (המפלגה בראשות בנט, למי ששכח), מאיימת על חברי כנסת בסיעה שמי מהם שיתראיין על החוק שהביא גדעון סער נגד נתניהו (שמי שהוגש נגדו כתב אישום עם עברות קלון לא יוכל להתמודד על ראשות ממשלה) - ייענש. ההנחיה באה לאחר שאיילת שקד הביעה התנגדות לחוק, התבטאות שבנט לא ממש אהב. הוא, כשלעצמו, שומר בינתיים על עמימות בסוגיה (למרות דברים ברורים ונחרצים שאמר לפני הבחירות), אבל הכל פוליטיקה, כבר אמרנו? יש הסבורים שבנט סובר, שברגע שנתניהו יודיע 'הולך לביתי', ייזום גדעון סער (שבסקרים מגרד מלמטה את אחוז החסימה) חיבור של שקד, שיקלי ועוד אחד מימינה ויחברו לגוש חדש של ליכוד (בלי ביבי), עם 'תקווה חדשה' של סער, לממשלת ימין ימין בלי הערבים, ממשלה שגם 'כחול לבן' או לפחות חלקה, תוכל למצוא עצמה, בסיטואציה מסוימת, שם.

עדות מכלי ראשון  

בהרגשה שלי, ככל שחברי הכנסת יותר מתפרעים שם במליאה, ככל שבפוליטיקה האמת נעדרת, כך יותר ויותר מאתנו, ה'עמך', תופסים מרחק מה'נבחרים' ומתעניינים הרבה פחות במה שקורה שם. יש מאתנו שתדמית חברי הכנסת בעיניהם היא של 'אוכלי חינם', באים יומיים-שלושה לעבודה, קצת מתקשקשים, מאיצים בדובר האישי להוציא הודעות לתקשורת, ורצים לבריתות של הנכדים של חברי מרכז המפלגה.

באמת של הדבר, עיקר העבודה של חברי הכנסת היא בחדרי הוועדות. שם מתקיימים דיונים, חלקם רציניים מאוד, שומעים מומחים בתחומים הרלוונטיים לדיון, ולאחר דרך ארוכה- גם מצביעים על הצעת-החוק, שלב לפני הגעתה לאישור במליאה. ומכיוון שלקואליציה יש רוב בוועדות, חברים באופוזיציה מרגישים שחבל"ז. אבל, ח״כ דוד ביטן, ליכוד, שבעבר שלט בחברי סיעתו ביד רמה, לא אוהב את מה שהוא רואה בוועדות. הנה מה שאמר ל'‎גלי ישראל' בביקורת על חברי הכנסת של הליכוד שלא לוקחים חלק בדיוני הוועדות: ״הציבור צריך לראות עכשיו ליכוד מלוכד. אנשים מקבלים 45 אלף משכורת, שלושה עוזרים ורכב - צריך להתחנן אליהם שיהיו בעבודה? זו העבודה שלהם!״. 

האם מתן כהנא יביא את הסחורה?  

בצנעה, שלא לאור זרקורים, יושבים חברי הוועדה לבחירת דיינים ועוסקים בפאזל, מי יזכה להיות המומלץ ולהיבחר. הקרבות מתבצעים בד"כ בחדרים אחרים, במעורבות רבה של פוליטיקאים ספציפיים מאוד. הרבה ישיבות 'סרוגות' שהוציאו מתוכן בוגרים ראויים לדיינות, בהם כאלה שמחכים לתורם כבר שנים בגלל ההגמוניה של החרדים ששלטה (גם) בוועדה הזו שנים רבות, מצפים עתה שהשר לשירותי דת, מתן כהנא, יביא סוף סוף לאפליה מתקנת וידאג לכך שרוב הדיינים שייבחרו יהיו מבית המדרש של הציונות הדתית. (פוליטיקאים חרדים הרי הבטיחו שכאשר יחזרו לשלטון הם 'יחזירו' למרכיבי הממשלה הזו פי כמה, אז לא כדאי לנצל את שעת הכושר?).

כך או כך, עיניהם של ראשי ישיבות ציוניות ורבים אחרים במגזר נשואות לא רק למינויים הצפויים בבתי הדין האזוריים. הציפייה היא שמתן כהנא ישכיל להביא לכך שגם מבין שלושת התקנים לבית הדין הגבוה בירושלים, יהיו שניים מבתי המדרש של הציונות הדתית. הם בטח אינם נופלים בכהוא זה ממועמדים אחרים. זה המבחן האמתי של מתן כהנא ואלו הציפיות ממנו. לא פחות מכך. הנוהל הוא שכל דיין שקיבל "כושר לבית הדין הגדול" (לפחות שני דיינים ציוניים שם הם בעלי כושר כזה ומייחלים למינוי) יכול להיות מועמד לבית הדין הגדול. צריך ששר הדתות או הרב הראשי או 3 חברי וועדה יעלו את שמו. אם יש על מי לסמוך בעניין זה על מתן כהנא. רק שלא נתבדה. מבטיחים לעקוב.

אז קלמן צדק, לא איילת שקד

זוכרים איך איילת שקד התפארה בכך שתקציב החמ"ד ייכנס, סוף סוף, לתקציב המדינה, ואז מנהלי המוסדות לא יצטרכו כל שנה 'לעלות לרגל' ללשכות אח"מים במשרדים השונים? וזוכרים איך העיתונאי קלמן ליבסקינד אמר שהבטחות לחוד ומציאות לחוד? וזוכרים איך שקד הגיבה שהיא עומדת מאחורי הבטחתה? ובכן, זו המציאות נכון להשבוע. השרה איילת שקד, בקולה הטבעי ממש, ואף בלי לרעוד, בראיון לאתר כיפה אמרה: "תקציב החמ"ד הדתי לאומי ייכנס לספר התקציב בתקציב הבא של שנת 2023 (ההדגשה שלנו), ולא בתקציב הקרוב כפי שהובטח". אז עם כל הכבוד, כבר לא מאמין לאף מילה. או שאתם לא מסוגלים (גם אם הכוונות טובות), או שאתם משקרים (לצערי, שלא בפעם הראשונה), או שאתם פשוט חפיפניקים.

תחליטו אתם

המגרש הפוליטי מספק לנו סערות, ב"ה. אם השבוע בלטה (לרעה) התבטאותה של מירי רגב על יו"ר ועדת חו"ב רם בן ברק, הרי שהשבוע הנוכחי נפתח בידיעה על התייעצויות עם מקורביה ואף על גישושים שקיימה, לכאורה, יו"ר הקואליציה חה"כ עידית סילמן (ימינה), בדבר צירופה האפשרי לרשימת 'יש עתיד' לכנסת הבאה, מה שמצביע קודם כל (ולא רק) על כך שגם היא, בכירה ב'ימינה', שותפה להערכה ש'ימינה' בראשות בנט זה סוס מת. זה גם מצביע, לכאורה, על כך שהמסגרת, המפלגה, הקו האידיאולוגי שעומד מאחוריה (אם יש כזה דבר) חשוב כקליפת השום, העיקר הג'וב. סליחה, העיקר שאוכל לתרום למען החברה והמדינה. מגעים כאלה, לו התקיימו, יכולים להצביע על עוד כמה דברים, אבל נעזוב. כעת, מה עושים עם מידע כזה? קודם כל מתבקש לקבל תגובת בעל הדבר. הנה תגובתה הראשונה של חה"כ סילמן: "אין טעם להגיב לספקולציות מיותרות, בוודאי לא לכאלה שמתעסקות ביום שאחרי הכנסת הזו - בעוד ארבע שנים".

יש כמה עיתונאים חדי אוזן שהתגובה הזו נשמעה להם (ובצדק) יותר מסתירה מאשר מגלה. "ספקולציות מיותרות"?, ארבע שנים? מה העניין? אם התשובה היא – לא, מה יותר פשוט מלהגיד: לא באלף רבתי, פייק ניוז, וכדומה? ולכן, עשו מתשובתה מטעמים. עמית סגל, למשל: "התגובה של סילמן, 'ספקולציות מיותרות' רחוקה מאוד מלהיות הכחשה. גם אני שמעתי דברים דומים. מה יו״ר סיעת ימינה חושבת על עתידה של ימינה אם היא בודקת אפשרויות עם יש עתיד?". ועקיבא נוביק: "‏לפני שבוע ח״כית בימינה מצייצת על רצח רבין והסתה, תוקעת אצבע בעין למצביעיה, ובנט אפילו לא מגיב. שבוע אחר כך הח״כית שבנט מינה ליו״ר הקואליציה מגששת את דרכה למפלגה של לפיד. זה מתחיל להיראות כמו אבדן שליטה במפלגה".

ואני הקטן, שגרם פעם עוול לסילמן, כשפרסמתי עליה בלי לבדוק, הפעם בדקתי איתה. תשובתה ל'שבתון': "לא היה, פייק". אז ככה. אולי לו כך השיבה בתחילה לפונים, לא היו חוגגים על גבה. בית- אולי הם יודעים משהו ואת תשובתה ל'שבתון' יש לקחת בערבון מאוד מוגבל ('ימינה', זוכרים?). וגימל- ואולי כל העניין הוא באמת עוד פייק ניוז במסגרת המלחמה (כן, לא פחות) שמקדשים גורמים בימין האמיתי נגד בנט וחבריו על מה שהם רואים בגידה שלהם בקו האידיאולוגי באמצעותו בחרו בהם. ובמלחמה זו, כפי שכבר ראינו, כמעט הכל 'כשר'. גם אם מסריח.

שלומיאליות או בריונות 

בסיעת הליכוד קיבלו את המלצתו של ח"כ ד"ר שלמה קרעי לנסות למשוך ולמשוך ולמשוך את הדיון בנושא רפורמת הכשרות, שהתנהל ביום שלישי בוועדה בראשה עומדת חה"כ יוליה מלינובסקי. איך עושים זאת? קרעי הכין כ-5000 הסתייגויות עליהן היו אמורים לדון. ואז, אופס, תקלה. ישיבת הוועדה נפתחת, יו"ר הוועדה, ח"כ יוליה מלינובסקי פנתה לנציג הליכוד ח"כ שלמה קרעי להציג את ההסתייגות, אבל הבחור פשוט לא נכח בחדר. תהיו בטוחים שלא שלחו סדרנים לחפש אחריו, אלא יו"ר הוועדה, קפצה על ההזמנות שנקרתה בידה, והודיעה על דחיית כל ההסתייגויות (כך מקובל, כשהמציע לא מגיע).

לא חלפה אלא דקה אחת, ח"כ קרעי נכנס לאולם הוועדה וסיפר: "קיבלתי שיחת איומים מלשכת שר האוצר באם לא אוריד את ההסתייגויות שלי". הסתבר, שזכה קרעי ומישהי אחרת (יו"ר הוועדה) עשתה את העבודה בשבילו. אבל באמת של הדבר, לא חבל על השעות הרבות שעמלו קרע וחבריו על המצאת הסתייגויות, חלקן הגדול, הזויות שבהזויות? אגב, קרעי כינה את החלטת יו"ר הוועדה כ'בריונות'. יש משהו בדבריו, אפשר היה לוותר לו על האיחור. אבל איך נקרא ל'הסתייגויות' להוסיף את המילה נח, אח"כ נחמן, אח"כ מאומן בכמה מסעיפי החוק? אבל, הפינל לסיפור הזה. הייעוץ המשפטי של הכנסת, שנחשף לפארסה הזו בישיבת הוועדה, קבע כי ח"כ קרעי צודק וכל ההסתייגויות שלו יידונו כרגיל. יום רביעי לפנה"צ מתחדש הדיון לקראת הצבעה סופית בחוק.

(הכותב, מוטי זפט, מייסד עלון 'שבתון' ועורכו)