ד"ר חיים משגב
ד"ר חיים משגבאתר האינטרנט

מדינת ישראל הופכת להיות, לצערי, למקום שיהיה פחות ופחות נעים לחיות בו.

זכויות יסוד רבות, כגון הזכות לחופש הביטוי או הזכות לפרטיות, שלא לדבר על חזקת החפות, הופכו להיות למשאת נפש שמתרחקת יותר ויותר מן האזרחים החיים בה; ולמי שעוד היה ספק בכך, תאגיד השידור הציבורי  סיפק בתוכניתו "זמן אמת" הוכחות נחרצות לכך.

מערכת המשפט, מצופפת השורות, שיש הרואים בה את השורש לכל הרעות שמרימות ראש  כעת במקומותינו, מצטיירת, לטעמי, בסרטם של אבי עמית ואיתי עמיקם, "מעל החוק", כתמנון   מפחיד במיוחד.

אינני רוצה לחזור על מה שיוחס בסרט לדמוניות  מרכזיות במערכת אכיפת החוק, זאת  שיודעת להגן על חבריה מפני כל רע, אלא רק  להסתפק בדבריו של אביגדור פלדמן, מי שאינו חשוד באהבת-יתר לבנימין נתניהו , שקבע תוך כדי שידור הדברים בטלוויזיה, שמדובר ב"ארגון פשע"; לא פחות.

ראיתי את הדברים עוד בתקופה שבה "תפרו", להשקפתי, תיק פלילי ליעקב נאמן, בן כיתתי בפקולטה למשפטים, בעת שהוא מונה לשר המשפטים בממשלתו הראשונה של נתניהו. מערכת המשפט התנהגה כבר אז כארגון שאין עליו מוראו של החוק. נאמן זוכה, כמובן, בבית המשפט , אבל מערכות אכיפת החוק רק צברו מאז עוד ועוד עוצמות בלתי נגמרות.

הרשות השופטת, על כל גרורותיה, הפכה לרעה יותר, תוקפנית יותר וכוחנית הרבה יותר. היא גררה אפילו אנשים מתונים בהתבטאויותיהם, כמו ראובן ריבלין, לימים הנשיא, להכתיר את האנשים היושבים ברחוב סאלח א-דין בתואר  "כנופיית שלטון החוק"; וחבל שהמערכת הפוליטית עומדת מנגד.

וכן, גם אביחי מנדלבליט לא הסתיר את דעתו על מה שקורה, להתרשמותו,  בפרקליטות המדינה.  הוא האשים את מי שקדם לו בתפקיד ב"תפירת" תיק פלילי נגדו, כדי לסכל   את מינויו; אבל מה שחמור יותר הם הדברים שמנדלבליט אמר לאחר שהוא כבר זכה במינוי המיוחל. בשיחת טלפון מוקלטת עם מי שהיה ראש לשכת עורכי הדין הוא נשמע אומר על פרקליט המדינה "שהוא מחזיק אותו בגרון". אינני יודע מה עשה מנדלבליט שלא מרצונו החופשי, אם בכלל, אבל שיחה כזאת  בוודאי הזכירה לפלדמן שיחות דומות שהוא שמע   בהקשרים פליליים. 

וכשאני שומע את מה שקורה במשפטו של נתניהו, אני פשוט מתחלחל. מה שכבר התגלה שם היה גורם, לדעתי, בכל מדינה מתוקנת לתגובה מאוד חריפה של השופטים.

זה לא יקרה בירושלים, מן הסתם, כיוון שאין לבית המשפט סמכות בחוק להפסיק את המשפט; אבל לא רק בגלל זה. כתב האישום לא נולד בחלל ריק; וזאת התרשמותי שלי בלבד.  מניעים פוליטיים עמדו מאחורי אלה שהזדרזו להגיש אותו מבלי לבדוק עד תום את חומר הראיות כולו. אי אפשר לראות זאת אחרת; אם זוכרים שכתב האישום הוגש  בצהרי היום שבו ראש הממשלה עמד להצהיר  בוושינגטון על הסכם השלום עם שתי מדינות ערביות.

כך או כך, במערכות אכיפת החוק לא אומרים נואש. מכאן, להבנתי, התמיכה בהצעת החוק שהגיש גדעון סער שתכליתה האחת והיחידה היא  למנוע מנתניהו חזרה לראשות הממשלה; מה שאמור  להבטיח, לדעת התומכים בה, שהסירה לא תתהפך על  נוסעיה.